יש לי בעיה

[טייגר לילי NO 1]

יש לי בעיה

באופן כללי אני מאוד שלמה עם עצמי ויש לי משפחה תומכת ואנשים שאני אוהבת אותם והם אותי וכו' וכו' אבל עכשיו כשהתחילה שנת הלימודים ואני מרגישה קצת בודדה כי רוב החברים האמיתיים שלי לא לומדים בבי"ס שלי, ואני רואה את כל האנשים המזוייפים האלה שיש להם מליון "חברים" (למרות שאני יודעת שהם חברים שלהם רק בשביל הקטע ואין בינהם איזה קשר עמוק או משהו), וזה עושה אותי די מדוכאת כי אני פשוט לא מתחברת עם רוב האנשים בשכבה שלי כי הם כולם מזוייפים כאלה, אבל מצד שני הם אהובים כאלה... איך אני יכולה להתמודד עם הרגשות המעורבים שלי? איך אפשר להיות שלמה עם זה??? בבקשה תענו, אני צריכה עזרה!

 

[מנטיס המקורי]

אל תתחברי../images/Emo92.gif

שלום וברוכה הבאה. לדעתי קיימות שתי אופציות: האחת-תעברי לבי"ס של חברייך האמיתיים(אם הדבר אפשרי). השנייה- תשארי בבית ספרך הנוכחי ואת חברייך האמיתיים תפגשי אחר שעות הלימודים,ובזמן שעות הלימודים תתחברי למי שטוב לך במחיצתו,ולמי שלא לא. תראי, כל התלמידים שאת טוענת שהם חברותיים בצורה מזוייפת הם אנשים כמונו שנמצאים עכשיו בתקופה של פוזה ואגו וחוסר מודעות לעצמם,אז מה? הם אנשים רעים?לא!!!! אז תביני את זה ככה ותתחברי למי שבא לך,והכי חשוב אל תתני לסובבים אותך לגרוע ממך את השלמות והכנות העצמית שקיימים בך,ואולי הם יספגו ממך קצת מהחיוביות הזו. בכל אופן שנת לימודים פוריה מפרה וכנה שתהיה לך.

 

[איל באש]

מסכים ומחזק ../images/Emo45.gif

 

[טייגר לילי NO 1]

תודה...../images/Emo23.gif

 

[טייגר לילי NO 1]

אגב, אני רוצה לשתף אתכם במשהו...

קראתי את מה שכתבתם. כמה דקות אח"כ יצאתי עם הכלבה שלי לטיול (כי היא ממש היתה לחוצה). הלכתי וחשבתי, ופתאום הגעתי למסכנה שבעצם- כל בנאדם בבי"ס שלי, ואפילו כל בנאדם בעולם, יש לו פוטנציאל להיות בדיוק הבנאדם וה"נפש" שאני מחפשת! ובעצם, כל בנאדם שאנחנו פוסלים מראש או לא מממשים את היחסים שלנו איתו יכול להיות הבנאדם הכי "מתאים" לנו... אז אולי כל מה שצריך לעשות זה לסמוך על העולם שהוא "ישלח" לנו "מתנות", ופשוט לפרוש ידיים ולקבל אותן... תודה על האפשרות לומר את זה... (פשוט הייתי צריכה להוציא את זה) בהרבה אהבה ותקווה לכם ולי, טייגר

 

[איל באש]

../images/Emo13.gifמומלץ בחום לעשות כן ../images/Emo45.gif

 

[איל באש]

ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

אני מכיר את הסיפור שלך, ומזדהה עימו. גם אני עברתי חוויות מאוד דומות בתיכון. מאוד לא אהבתי את האנשים ה"מקובלים" עם הפוזות, תמיד קלטתי אותם מתחת, וראיתי שאין שם יותר מידי. אני דיי התחבטתי בין להיות מקובל ובחבר'ה, לבין להיות מוחרם ואאוטסיידר. לא היה לי צנעים הסנוביות והפוזות, זה היה בעיני תרגיל זול בלקנות מעמד חברתי ותו לא. אבל אלו היו החוקים אז, ומסתבר שגם היום. אני ממליץ בחום למצוא את מי שכן נחמדים בעינך ואיתם להיות, יש תמיד שביל באמצע, שיכול לעזור לך להיות בסדר עם עצמך, ולהיות במקום טוב עם עצמך. כמובן שכפי שכבר נאמר לך קודם, שמרי על קשר עם חברייך מבית הספר הקודם. יש בבית הספר הזה אנשים שרוצים להיות חברים שלך, אם רק תרצי בכך. הביטי סביב, הורידי שיפוטיות, הורידי כעסים, תני להם להתקרב אלייך, ותראי שתמצאי חברים חדשים. לא כולם סנובים ולא כולם עושים פוזות, וגם בניהם ,יש אנשים טובים. בהצלחה.