יש לי בעיה

[האורחפורח]

יש לי בעיה

בעלי יכול להיות אדם מקסים ונחמד. אבל כשהוא עצבני הוא לא שולט על הפה שלו. מלבד זה שהוא יכול לאבד את הפיוז משטויות (ואני משתגעת מזה - למה להתעצבן מכל דבר כשאפשר לדבר) אבל כשהוא מתעצבן הוא מסוגל לקרוא לי מטומטמת, וטיפשה, ואפילו זונה. אני לא יכולה יותר. זה כלכך כואב לי ניסיתי לדבר איתו הוא ניסה להבטיח שיפסיק.. לפעמים הוא משתדל, אבל כנראה לא מספיק. וזה פוגע לי בבטחון העצמי (אני יודעת שזה לא נכון מה שהוא אומר, אבלאחרי שאומרים לך מספיק פעמים זה מתחיל להשפיע) האם זה נורמלי? האם להגיד שכשהוא מקלל בזמן כעס זה לא נורא. (זה בסגנון של , אוף את כלכך מטומטמת אני לא מאמין ודברים כאלה)

 

[ניקולי]

תסבירי לו עוד

שלפעמים קללה, עלבון, ודיבור לא נאות פוגע יותר מסטירת לחי. תראי לו גם שאת לא יורדת לרמה כזאת ושאת יותר אינטלגנטית, למרות שהוא מקלל.

 

[האורחפורח]

אני מנסה ומנסה

כמעט בכל פעם שזה קורה אני מבקשת שיפסיק ואומרת לו שזה פוגע. זה נהייה לא רציני. כאילו שזה בעיניו משחק, שטויות. פעם הוא עוד היה מתנצל. ועכשיו מבחינתו זה רבנו ועכשיו נגמר. הוא יכול לבוא לנסות להתחבק ולהיות ביחד כאילו כלום לא קרה, כאילו זה ויכוח חבר משמעות. וזה היה יכול להיות ככה אם לא הקללות. ובכל פעם לוקח לי יותר זמן לשכוח שזה קרה ויותר זמן לפני שאני יכולה להמשיך הלאה. והאךה האם זה נורמלי ובסדר? כאילו - שטיות הוא קלל, אל תתרגשי, הוא לא התכוון. האם זה לא נורא?

 

[האורחפורח]

ודרך אגב

אני באמת לא מקללת. לפעמים כשכבר ממש מגיעים לי מים עד נפש, אני "נוקטת בשיטות שלו" של לקלל ולהיות רעה (לעקוץ , להראות כאילו שלא אכפת לי ממנו באו). ואני שונאת את עצמי על זה, כי אני לא כזו. ואני עושה את זה בניסיום נואש שיראה שכמו שז לא נעים לו כך זה לא נעים לי. ואני לא אוהבת את זה. אני לא רוצה לרדת לרמה זו. אני לא רוצה להפרד ממנו. ואולי זה כן סיבה להפרד? (אולי זה גם סוג של איזה מוכה? ואולי אני מגזימה?)

 

[תקתקו אליי]

לפי דעתי זה לא בסדר ,,,../images/Emo122.gif

שאלה:יש לכם ילדים? האם הוא מקלל לידם.? האם גם השכנים שומעים את הקללות ? ברור שזה לא בסדר, את הכעסים ואת התיסכולים שלו הוא לא צריך להוציא עלייך ,את לא פח האשפה שלו שאת הזבל הוא צריך לזרוק עלייך. כדאי שיפנה ליעוץ מיקצועי כדיי לדעת איך לשלוט על הפה שלו,שמהפה לא יעבור ליד.

( בנינו-ביני לבינך-את יודעת שזה לא בסדר אבל את שואלת כדיי לחזק את המחשבה שלך שזה לא טוב ,ושלא מגיע לך יחס כזה.) בלי כעס שלך אליי עבור המילים הקשות שלי רציתי לעורר אותך להבין שזה לא בסדר, ממני אלייך שיהיה לך רק טוב

.

 

[האורחפורח]

תודה לך

המילים שלך לא קשות בעיני. אין לנו ילדים. אנחנו "זוג צעיר" הוא לא מקלל ליד שכנים ולא ליד חברים. הוא גם לא צועק עלי ליד אחרים. רק כשהוא מתעצבן עלי, הוא מסוגל להגיד משהו כמו, אוף את ממש סתומה, למה עשית ככה. (לדוגמא כשהיה חמסין שהוע שעבר, ולא שמתי לב שיש אבק באויר ותליתי כביסה והיא התלכלכה , והוא התעצבן שתליתי אותה והיא התלכלכה, אז אמרתי לו שלא שמתי לב, אז הוא התחיל לצעוק עלי שאני סתומה ואיך לא שמתי לב, דברים בסגנון. ואולי כן הגיע לי כי באמת היתי צריכה לראות שיש אבק)

 

[תקתקו אליי]

נכון אבל ,,,,

זאת לא הדרך להסביר דברים אם יש משהו שאת לא יודעת לעשות אותו ,תילמדי ,או שהוא יכול ללמד אותך כמה דברים (בצורה נעימה ויפה רק בדרך הזאת לומדים) את בעצמך אמרת אתם זוג צעיר ,אתם רק בהתחלה ותאמיני לי הדרך עוד ארוכה,אבל כדאי להתחיל אותה ברגל ימין . תגידי לו אני לא יודעת אשמח עם תלמד אותי זה לא עושה אותך טיפשה או כל קללה אחרת .

.

 

[האורחפורח]

זאת הבעיה ../images/Emo13.gif

שהוא היה רוצה שכשהוא אומר לי שאני טועה במשהו שאני אגיד, אוקי, פעם הבאה אני אלמד. אבל איכשהו תמיד אני מנסה להסביר למה זה קרה והוא מתעצבן מזה. למרות שזה לא רק על ענין של לימוד משהו. זה יכול לקרות למשל (סתם דוגמאות שאני שולפת) כשהו מבקש שאני אומר לו מספר טלפון שלמישהו. אז אם אני אומרת את המספר מהר מידי כך שהוא לא מספיק לקלוט. הוא מסוגל להתרגז ולהגיד לי אוף את מטומטמת, איך אני אמור להבין מה אמרת דברי לאט יותר. אז נכון שאני לא בסדר שדיברתי מהר, אבל אני מנס להסביר לו שהוא יכול להגיד בנימוס, תחזרי שוב והפעם לאט - זה מה שאני הייתי עושה.

 

[תקתקו אליי]

ני כבר חוזרת לענות יש עיסוק קל

 

[האורחפורח]

אחכ הוא הסביר

שהוא התעצבן שבמקום להגיד, צודק טעיתי. התתחלתי לתרץ ולהסביר שלא שמתי לב. ואני יודעת שהוא יוצא לכם מן פרימיטיבי כזה. אבל הוא לא. שנינו מהנדסים, ובאמת אנשים אינטיליגנטים ושנינו עובדים ומתחלקים במטלות בבית. רק הקטע הזה שהורס הכל אני לא אומרת שלא יתעצבן. זה לגיטימי. לפעמים אני מסכימה איתו על מה שהתעצבן ולפעמים לא. אבל רק האוצר מילים כשהו מתעצבן מםריע לי. השאלה האם זה קורה להרבה אנשים שכשהם מתעצבנים הם מקללים? אולי זה לא כלכך נורא? מה אתם חושבים? (כי ברחוב אני רואה כשאנשים מתעצבנים הם מקללים - אבל איך בבית?)

 

[The blue sky]

לדעתי

הכל תלוי בך, כלומר, אם את תתני מקום לשפה הזו ולקללות האלו בזוגיות שלכם אז זה ימשיך מעכשיו לתמיד. אבל !!! אם תעצרי אותו בכל פעם שהוא מדבר לא יפה ולא בכבוד אליך ומשחיל בכל פעם איזו מילה לא יפה (בלשון המעטה) אז זה יפסק ואצלכם בבית לא ידברו ככה. הכל תלוי בך. את שואלת בטח מה עושים, אז לדעתי, בכל פעם שזה קורה, פשוט תפסיקי את השיחה שלכם, תגידי לו שאם זה מה שיש לו לאמר לך וככה הוא בוחר להתבטא כלפייך אז אין לכם על מה לדבר. תבהירי לו באופן חד משמעי שאת לא מוכנה לקבל את זה שהוא ידבר אליך ככה גם לא כשהוא מתעצבן, כמו שאת לא מדברת ככה את מצפה ממנו שגם הוא לא ידבר אליך ככה. כמה זמן אתם נשואים? כמה זמן אתם מכירים בכלל, האם זה היה קיים כל הזמן? כל תקופת ההכרות ביניכם או שזה פשוט צץ והופיע רק לאחרונה? ככל שתקדימי לעצור את זה ככה יהיה טוב יותר לשניכם. אם הוא אוהב אותך וחש כלפיך כבוד והערכה כמו שאת מרגישה שמגיע לך אז אין מקום לניבולי פה ומילים פוגעות ומעליבות. אם לא תגרמי לו להבין שאת לא מוכנה לזה יותר אז זה יהיה קיים ביניכם בכל מצב ובכל ויכוח ובהמשך כשיהיו ילדים אז זה יהיה גם לידם, ואני לא רוצה להיות כל כך קיצונית אבל זה נחשב לאלימות מילולית ואם זה מותר, אז הוא יחשוב ו/או ירגיש שמותר לו ככה להתעצבן ויום אחר הוא גם עלול להרים עליך יד ואז זו גם אלימות פיזית ובזה את בטח לא מעוניינת. אדם צריך לדעת לשלוט בעצמו ובכעס שלו!!! הוא צריך לדעת להעביר את המסרים שלו ואת הדעות שלו בצורה מתורבתת ובשפה נקיה ולא אלימה בשום צורה!!! כעס ורוגז אינם סיבה לכל זה!!! אז תעמדי על שלך ואל תוותרי לו בשום אופן. בהצלחה לך בלו

 

[האורחפורח]

אז ככה

אנחנו יוצאים כ 6 שנים, נשואים כחצי שנה. לצערי זה לא משהו שהתחיל עכשיו, אלה קיים די הרבה שנים. אולי זו טעות שלי ואולי לא. אבל רק פתאום לאחר שהתחתנו הבנתי כמה זה נורא לי. כי קודם תמיד נחמתי את עצמי _בכל פעם שנפגעתי) שאם זה ימשיך ככה אני אלך. ועכשיו פתאום אני מרגישה מועקה, שזהו, ככה כל החים שלי יהיו עכשיו. הוא מאד אוהב אותי (מאד - אולי אפילו יותר ממה שאני אוהבת אותו - ואני אוהבת אותו) אבל הוא כזה עם כל המשפחה שלו. גם עם ההורים שלו הוא מאד ביקורתי ועם יד קצרה על ההדק (רק שאותם הוא לא מקלל) זה גם לא קורה בכל פעם. יכולות לעבור תקופות שלמת בלי שהוא יקלל. ובכל פעם שהוא מקלל אני אומרת לו שאין לי מה לדבר איתו אם הוא ככה. לפעמים זה עוזר לתקופות ואז הוא חוזר לזה. הוא כנראה לא מרגיש שהוא עושה משהו לא טוב, הוא שכשהוא עצבני לא אכפת לו (יש אנשים כאלה -כשהם עצבנים הם יגידו כל דבר בלי לחשוב על תוצאות עתידיות- גם אם זה לא ממש קללות) - אני כשאני עצבנית - אני תמיד זוכרת שמחר זה יעבור, ומה שאני אגיד עכשיו ישאר תמיד, ולכן אינ תמיד נזהרת - והוא יודע את זה ואמרתי לו את זה. אני אבדוק את עצמי. אולי לא הייתי מספיק ברורה. אני לא יודעת למרות שבכל פעם אני אומרת לו להפסיק ושזה פוגע ושאני לא מוכנה לזה. אז הוא אומר "תפסיקי להתנהג בטפשות ואני אפסיק להגיד לך שאת טיפשה"

 

[תקתקו אליי]

משהו היתעורר,,,,

אצלך סוף סוף אני שמחה בשבילך שפתחת את עינייך עכשיו ולא שיהיו לכם ילדים. אם הערת לו כמה פעמים והוא לא מכבד את מה שביקשת ממנו אז שהוא לא מכבד אותך , תנסי להציב לו אולטימטום : אם לא תשנה את ההיתנהגות הזאת כלפיי אני רוצה שתפנה לעזרה מיקצועית ותשפר את היחס שלך אליי ,ואם אתה לא מוכן לעשות את המאמץ הזה עבור עצמך קודם כל ועבורי אני רואה לנכון שכדאיי שניפרד. (הערה: קשה לי להאמין שהוא ישתנה כי ככה הוא וככה איך שאת הוא הכיר אותך ואם יש לו בעיה עם כל דבר שאת עושה ולא מוצא חן בעניו אז גם בעתיד תהיה לך בעיה בזוגיות ) ממני אלייך :

: לא יהיה לך נחמד לקרוא אבל ת - י - ז - ר - ק - י א - ו -ת -ו. אני לא יודעת את הצד שלו אבל לפי מה שאת מספרת מגיע לך יותר טוב .

.

 

[seeyou]

כבוד הדדי לפני "אהבה"-../images/Emo150.gif

זה היה צריך לעצור את המצב מפעם הראשונה! האם שאלת אותו למה התחתן עם "מטומטמת, וטיפשה, ואפילו זונה. "??? אם המצב תמשיך כך לא צופה לעתיד "ורוד" לקשר שלכם! כמה שנים אתם ביחד? יש ילדים? יש לך מקצוע-השכלה?

 

[המיתבונן]

גן הכעס

לפני שנים מעטות, כמדומני שלוש שנים, מצאו כי יש בנו את גן הכעס, בחברות סגורות, אשר לא באו במגע עם קבוצות אחרות, הנישואין שבתוך אותה קהילה כמו שימר את הגן הזה ולא אפשר להתפתחות "סינתיזה" אחרת, זו הסיבה לסטריאוטיפ כי בני העידה המרוקאית "עצבנים" באופן יחסי מכל עידה אחרת. ולעיניינך- מניסיוני עם טיפוסים מסויימים של חברים, אני מזהה את התופעה שאצלך והיא בכל פעם מדהימה אותי מחדש, המעברים החדים מהתנהגות כועסת חסרת שליטה להיתנהגות נחמדה ומקסימה הם חדים ומבלבלים מאוד את מי שאינו רגיל בכך. אני אישית, נרתע מאוד מסוג זה של חברים, ושומר עימם על מערכת אינטראקטיבית זהירה עד מאוד, אך כשמדובר באדם שהוא גם בעל, או אישה, יש את הצורך באלמנט ההשלמה כי זוהי תופעה שאיננה ניתנת לשליטה אבסולוטית, יש בה את רף הסיבולת, ואת היכולת להתאפק, אני רוצה להדגיש כי לא תמיד זה במצב של שליטה. ובכן, עליך להישמר מכל משמר מגלישה לאלימות, משום שרף הכעסים במקרים שכאלו נוגע בנקודה הרגישה שלפני האלימות, ואין זה משנה אם זו מילולית או פיזית. ואסיים בזאת- יש לך שתי אופציות ובלי אופציות ביניים- להשלים עם התופעה הזו כפי שאת משלימה עם הזדקנותו של בחיר ליבך, כאשר את עירנית יום יום שלא תהיה גלישה לאלימות. האפשרות השניה- להגיע למסקנה כי המעברים החדים הללו משבשים אצלך את שלוות הנפש, ואינך מוכנה לחיות עם זה לאורך זמן ממושך. כלומר- להיפרד. אודה על האמת - אין לי דיעה נחרצת, הכעסנים הללו יכולים להיות אנשים מקסימים ברגעים אחדים, ורשעים ברגעים אחרים, וזה כמעט באותה יחידת זמן. לכי עם תחושותיך אינני מאמין שמישהו ידע לחרוץ דיעה לכאן או לכאן, טוב ממך. בהצלחה.

 

[s h o o s h a]

מקסימים ורשעים

"הכעסנים הללו יכולים להיות אנשים מקסימים ברגעים אחדים, ורשעים ברגעים אחרים, וזה כמעט באותה יחידת זמן" כמה שאמירה זו, יותר מכל השאר, החזירה אותי שנים רבות לאחור יודעת מה אני עשיתי בגינה התבטאויות מילוליות בוטות וקשות הנן סוג של אלימות ועליך להחליט אם את מעונינת להמשיך ולחיות בסביבה אלימה עם אדם אלים כשאינך יודעת בוודאות מתי המילה תהפוך למעשה או - לנסות ולשנות את המצב (ייעוץ זוגי/משפחתי, טיפול יחידני לבעלך או בהקצנה - פירוק המסגרת) ובכל מקרה, לעולם אל תתני ואל תרשי לו להשפיל אותך את לא שטיח שבת שלום שושה

 

[איש המערות]

מה אמרו הגששים על הקללה?

"המוציא דבר קללה מפיו, אינעל אבי אבי אביו" יענו מי שרגיל לקלל, גם אם יהפוך את עורו ויגנה את הקללה, עדיין יעשה זאת בקללה. לי אישית לא נראה שאת היא זו שתחנך אותו שלא לקלל או להתפרץ. את אישתו - לא מורה ומחנכת שלו - ועל פי התנהגותו הוא לא יסכים לקבל מרות שלך עליו (כך הוא יפרש לדעתי נסיונות שלך להתנות את התנהגותו ולחנך אותו). אילו הייתם באים מרקע דומה, כלומר פעם זה מקלל ופעם זו מקללת אבל לא מייחסים ממש חשיבות למילים - כולה רק מילים - היה לכם סיכוי לבנות זוגיות ממקום דומה ומאוזן. בגלל הפער שאת מתארת ובגלל שאת לא מסוגלת להמשיך ולספוג, את צריכה לבחור אם להמשיך לחיות איתו - אבל אז בתנאי שילך לטיפול בהתפרצויות שלו - או לעזוב אותו. זו דעתי, באופן ברור למדי וטוב שאין לכם ילדים עדיין. בהצלחה

 

[לילי ולילי]

השאלה מה תדירות הכעס שלו

אם תדירות הכעס שלו , היא לעתים קרובות, אז את בבעיה, וכדאי ללכת ליעוץ. אבל אם התדירות נמוכה, אז שירגע, ואת תתשדלי להיות עסוקה, או להתעלם מהכעס שלו. כי לחנך אותו בטוח שלא תצליחי.

 

[ציפורדרור]

" הפוסל במומו פוסל"

על כך נאמר " הפוסל במומו פוסל" כל הדברים שבעלך אומר לך הם שיקוף של מה שהוא מפחד שיהיה על עצמו לדעתי זהו חוסר ביטחון עצמי שלו הבא לידי ביטוי בדרך זו כלפייך. במקרים של חוסר איזון בבטחון עצמי בין בני זוג יש סכנה שבעל הביטחון העצמי הנמוך ימשוך למטה את בעל הביטחון הגבוה. שימי לב לתהליך זה המתחיל לצוץ אצלך - " אבלאחרי שאומרים לך מספיק פעמים זה מתחיל להשפיע" את צריכה להיות מאוד חזקה כדי לא ליפול במלכודת הזאת ולא לתת לו למשוך אותך למטה. ביי ציפור דרור

 

[adam33]

במקרה שלו

הוא מוציא כל מה שהוא חושב עלייך זה לא שבמקרה הוא אומר את כזו וכזו הוא חושב את זה עלייך כל הזמן וכשהוא ללא שליטה הוא לא שולט על המעצורים שלו ואז הוא מוציא את מה שהוא חושב באמת עלייך.. זו בעיה מהותית אמנם את מכירה אותו ואומרת שזה רק כשהוא רותח אבל אדם שמבטל אותך ככה אז מין הסתם עושה את זה בכל החלטות משוטפות ובכל דבר שאמורים לחלוק ביחד. את צריכה להבהיר לו שאינך מוכנה לסבול דיבורים כאלה את צריכה להבהיר לו שאתם צריכים להגיע לטיפול ביחד הוא חייב להפנים שהוא דוחף אותך לזרועות אחרים במודע ובתת מודע.. תסבירי לו שאף אחד בעולם לא יהיה מוכן שיאמרו לו מילים כאלו..וכל שכן אישתו שהיא יקרה לו..