יש לי בעיה

[ellinor]

יש לי בעיה

אני בת 24 ואני יפה, וחכמה ונעימה ואוהבת להקשיב ומפרגנת ונחמדה, ועדיין אין לי חברות,אני מנסה ליצור קשרים חברתיים בלימודים, אבל הם נשארים שם ולא עוברים מעבר, הצעתי למישהי שאני אשמח לצאת איתה ועם חברים שלה, היא אמרה כן כן כנראה כי לא היה לה נעים ולא דיברה איתי שוב, אני לא יודעת מה הבעיה שלי למצוא, זה כל כך קשה לי כי אני בודדה ככה אין לי עם מי לצאת או לבלות, וזה כל כך חסר לי, איך אני יכולה לרכוש חברים?

 

[ellinor]

תודה רבה שמתייחסים אליי

 

[yonadavg]

elinor

עברה רק שעה מאז שכתבת את ההודעה. וכמה זמן עבר מאז שהצעת לאותה בחורה להצטרף ליציאה? וכמה פעמים ניסית זאת? ועם כמה אנשים? ואולי מאז עוד לא יצא לה להזמין אותך? או שגם היא לא יודעת איך לפנות אליך בחזרה? וגם יכול להיות שהיא לא רוצה. קורה. ואולי כרגע היא מרגישה שאתן לא מספיק קרובות בשביל זה, אבל בהמשך זה ישתנה? ואולי לא. התהליך יכול להיות ארוך, ולפעמים עם אכזבות בדרך, אך חשוב שהפרשנות שלך כלפי עצמך לא תהיה ביקורתית, כי כך יהיה קשה מאוד לעבור את התהליך. בהצלחה.

 

[ellinor]

סליחה על חוסר הסבלנות שלי

אני לא יודעת איפה למצוא חברויות, איך? ואיפה?הבחורה הזו יודעת מה הפלאפון שלי והיא רואה אותי גם בלימודים. כשהייתי בתיכון הייתי מוקפת בחברות והיום?אין לי

 

[גרא.]

ellinor,חשבת פעם מדוע צעירה יפה וחכמה,כזו

האוהבת להקשיב,מפרגנת ונחמדה,נשארת בסופו של יום לבד,בלא חברה קרובה,או חברה לבלות איתה? על פניו הסבה השכיחה למצבים כאלה,היא חסך במיומנויות תקשורת בינאישית,שאותן רוכשים בדרך כלל במהלך החיים,הילדות,הנעורים, הלימודים בבית ספר ,ולרוב גם באמצעות דפוס החינוך בבית.מכאן,מה שלא נרכש עד עתה כנראה,כל כך חסר לך שאינך יודעת למרות על התמונה החיובית והמבטיחה שלך,כיצד לרכוש חברים,להתקרב אליהם ,ולהתחבר ולהתערבב בינהם כפי שהיה מובן מאליו לנערה כמוך.אבל את הנעשה אפשר לתקן על ידי טיפול,לאו דווקא פסיכולוגי,אם כי זה וודאי אפשרי, אלא בטיפול קבוצתי בסדנה המתמקדת באימון לרגישות,מודעות עצמית ותקשורת בינאישית.השתתפות בקבוצת טיפול כזאת,פרט לרכישת המיומנויות האלה,מאפשרת גם אימון והתנסות בחומר הנלמד עם חברי הקבוצה,שחלק מהם ע"פ נסיוני בקבוצות כאלה,הופכים להיות גם קבוצה חברתית לאחר מכן.

 

[MoonMadness]

תמשיכי ליזום

קשרים חברתיים בלימודים, ואם האנשים שאת בקשר איתם שם - תזמי מפגשים, בילויים משותפים, מה את עושה בסופ"ש? בא לך ללכת לסרט? בא לך לשבת על איזה כוס קפה? מתאים לך היום בערב? פשוט ליזום ליזום ליזום - בסוף זה יצליח. וחשוב לעשות את זה בלי להפגין כבדות, אכזבה, ציפייה, ייאוש - אלא להפגין קלילות וסבבה וחיוך. "אז נפגשים מחר? אה את לא יכולה? מה, לימודים הא? סבבה, פעם אחרת. אולי בסופ"ש? אה, את לומדת? ברור, בכיף! לימודים זה חשוב. אז נקבע לשבוע הבא? מגניב! יאללה נדבר תעשי חיים מותק!" לא להתייאש מסירובים ומעיכובים, לקבל אותם בקלות, כי ככה זה בחיים אנשים עסוקים, אין להם כוח, מתעצלים, יש להם כל מיני סיבות לסרב. אלה שמצליחים חברתית פשוט לא מתרגשים מזה שאומרים להם לא, או שלא חוזרים אליהם - הם אומרים כן-סבבה לא-סבבה וממשיכים לנסות. בהצלחה!

 

[נדיה ויינשטיין]

../images/Emo45.gif סטטיסטיקה עובדת

מסכימה מאוד! המשך יוזמה מתוך קלילות, שמחת חיים ואי-פיתוח ציפיות- בהכרח יביאו לתוצאות, וגם תלמדי דברים חשובים בדרך, מניסוי וטעיה. זה חלק מכל תהליך לימוד ועוד משהו- חשבת על זה שלהרבה אנשים לא נח בחברתך בגלל שאת "יפה, חכמה, מגניבה ושנונה" ? לא שזה לא בסדר, זה מדהים שקיבלת את כל המתנות האלה באישיות שלך ושלא תחשבי לרגע לטשטש את עצמך. פשוט, הרבה אנשים עם ביטחון עצמי רעוע מרגישים קטנים יותר בחברתך, בינוניים כאלה... בקיצור -מאויימים מעצם הנוכחות שלך. וזה הסרט שלהם, אל תתעסקי בזה, פשוט תקחי את זה בחשבון ולכי על הנחמדות הפשוטה, פשוט מעצם היותך מתנה לעולם. אני גיליתי את העיקרון הזה בדרך הקשה , והיום אף לומדת להפעיל את הנוכחות הבולטת שלי להעצמה כלפי כל הנוכחים. בקיצור, יש מה לעשות בכדי ליצור קשרים חברתיים, את רק צריכה להתאים לך את הדרך שמרגישה לך נכונה ללמוד את זה. בהצלחה רבה!

 

[יעל ניסן]

אלינור

קשה מאוד לדעת מתוך שורות ספורות מה את לא עושה בסדר. אנחנו לא מכירים אותך ולא רואים את ההתנהגות שלך ולכן קשה לקבוע. אפשר רק לשער. השערה אחת, כמו שאמר גרא, היא איזה שהוא קושי בתקשורת בין אישית השערה אחרת - שהיא נגזרת של הראשונה - היא איזה שהוא קושי בהבנה חברתית. יש משהו שלא מובן לך בהתנהלות החברתית שאותו צריך ללמד אותך ולהסביר לך איך הדברים עובדים. שתי דוגמאות קטנות מהקצת שכתבת פה: 1- אחרי שעה שהעלית את ההודעה כבר התלוננת שלא עונים לך, בלי להבין או לקחת בחשבון שאנשים לאו דווקא נמצאים ליד המחשב שלהם מתי שאת נמצאת ליד המחשב שלך. שפורום מתנהל בקצב יותר איטי מצ'אט, שבהחלט יכול לעבור די הרבה זמן עד שעונים לך - ובכלל, אף אחד מהכותבים, מלבד אולי גרא שיש לו אחריות קצת אחרת כלפי הפונים כאן, לא ממש חייב לענות לך. אנחנו פה מרצוננו הטוב ובזמננו החפשי. 2- אמרת למישהי שתשמחי לצאת איתה ועם החברים שלה. ברור שלא היה לה נעים! לא ככה פונים כדי להצטרף לקבוצה. על מנת להצטרף לקבוצה קיימת, אחד מחברי הקבוצה צריך להזמין אותך. את לא יכולה להזמין את עצמך. מה את כן יכולה לעשות? להתחיל להזמין בעצמך, לא את עצמך. תזמיני אחרים לכוס קפה, לסרט, להרצאה, לתערוכה או לאיזו פעילות שאת רוצה לעשות ושתשמחי לחברה. אחרי שיכירו אותך מתוך הפעילויות הללו והשיחות איתך אחד על אחד, אפשר יהיה לצרף עוד אנשים בהדרגה ולהרחיב את המעגל החברתי בצורת חבר מביא חבר. כדי שיהיו לך חברים, עליך קודם ללמוד איך להיות חברה בעצמך

 

[ellinor]

אני ממש לא מסכימה איתך

את מסיקה מסקנות מ2 שורות שאת לא יודעת מה הרקע כמו שכתבת, נחמד שאת מנסה לפענח אותי ולעזור לי, אבל את בקטע הזה ממש טועה בדברים שכתבת.אני לא רואה מה לא בסדר להזמין את עצמי למקום מסויים, אין בזה כל רע ואם מישהו או מישהי לא רוצה או רוצה אז אין בעיה, ההצעה באה מאותה בחורה שהיא תצא יום שישי ואם ארצה לבוא אז עניתי לה שכן אנ יאשמח. דבר שני, אני מבינה שאף אחד לא חייב לי פה כלום,אבל אנשים שאכפת להם לעזור כמו גרא עוזרים, ואם את מרגישה שזה מעט עול עבורך לבוא ולעזור למישהי שמרגישה במצוקה ושליחת הודעה אליה ממש תרגיע אותה, תודה על המאמץ שלך אבל את ממש לא אולצת לעשות את זה.

 

[ellinor]

ועוד דבר קטן

התגובה שכתבת לי מלאה בביקורת ובשיפוטיות על איך אני צריכה ללמוד להיות חברה, אולי אם היית משנה את הגישה שלך הייתי יותר מבינה את הנקודה שניסית להעביר לי, שאני מניחה ומשערת שהיא מכוונה טובה

 

[יעל ניסן]

ברור -

לכן סייגתי ממש בהתחלה... והדוגמאות הן רק דוגמאות, הרי אף אחד פה לא מכיר באמת את השני לעומק. נסי לקבל את זה כדוגמה וכהשערות שלי וולא כמשהו שאני חושבת שאת (שאין לי מושג מי את) באמת עושה. בשום מקרה אין מדובר על "עול" שאני מרגישה כשאני כותבת פה, אני באה מתי שמתאפשר לי ומנסה לתרום מנסיוני היכן שאפשר. מצוקות דחופות יותר מן הסתם מטופלות באמצעות המסרים ולא בהתנהלות הפומבית. אני מאחלת לך הצלחה, בעיקר כי אני חושבת שהשלב הזה בו את מסתכלת מסביב ושואלת את עצמך "מה פה אני עושה שלא עובד" זה שלב חשוב מאין כמוהו.

 

[MoonMadness]

אבל יעל, לעניות דעתי אולי אפשר ללמוד מהמשוב

כתבת לעניין, דברים בעלי טעם, וברור שהכוונה טובה מאוד, וגם הביצוע. בכלל אני אוהב ומעריך מאוד את ההודעות שלך ולומד ממך. אבל גם אני הרגשתי צבע שיפוטי בהודעתך. עצם השימוש בביטוי "מה את לא עושה בסדר" בראש הודעתך (מובן שאני מבין את ההקשר הרחב - אבל אנשים הרבה פעמים מנתקים מהקשר - בייחוד כאשר הם פגיעים וכשמדובר בביקורת), ובכלל איך שההודעה מנוסחת - עולה ממנה טון שיפוטי בכמה מקומות ("אחרי שעה שהעלית את ההודעה כבר התלוננת", וגם "ברור שלא היה לה נעים! לא ככה פונים"). כמטפלים, זה מאוד מאוד טבעי להתחכך במקומות ביקורתיים על גבול השיפוטיים, אבל מניסיוני זה לא תמיד מועיל. בהערכה, אני.

 

[ellinor]

תודה

 

[The Living Life]

באוניברסיטה כל אחד לעצמו

לפי התיאור שלך נשמע שאת לומדת באוניברסיטת תל אביב. אם את אכן לומדת שם, אין לך מה להתפלא שאין לך חברים. כמעט לאף אחד שם אין חברים מהאוניברסיטה. כולם מביאים את החברים מהתיכון\צבא. ומה עושה מי שאין לו חברים מהתיכון\צבא? עצה שלי: שאדם כזה לא ילך ללמוד באוניברסיטת תל אביב.

 

[MoonMadness]

שימו לב להודעה החדשה שכתבתי על קבוצה באונ'