יש לי בעיה

[liatben]

יש לי בעיה../images/Emo7.gif

שהיא מאוד מורכבת ולכן אנסה להתמקד בה,אני בת 23 רווקה ממוצא מזרחי, הורי גרושים לאחר שנים רבות של סכסוכים,מריבות,מכות וצעקות,כך שגדלתי בבית "לא בריא". במהלך השנים והחוויות שחוויתי הפכתי להיות שאפתנית יותר ויותר, וביקורתית מאוד עם עצמי. אני לומדת לתואר ראשון עובדת במשרה מלאה ויש לי חבר מזה 5 שנים...... אני חיה עם אימי (עקרת בית) אחי בן 28 (מובטל רוב הזמן ומתוסכל) אח בן 15 (תלמיד) אחיותיי נשואות וגרות רחוק,הבעיה היא שאני נורא מאוכזבת ממשפחתי וכמעט תמיד נמצאת בהרגשה שאני "לבד בעולם" אני חשה שאין לי עם מי לחלוק את ההצלחות,הכשלונות וממי לקבל חיבוק שרע (הכוונה ממשפחתי ) אנא הגיבו על ההודעה בתודה מראש

 

[odigo]

אני חושב...

יש פה כמה נושאים שאת מציינת שאני דבר ראשון חושב שהם לא רלוונטים וגם את צריכה להבין את זה בשביל לסנן את הבעיה "הגדולה" שאת נמצאת. 1. אין קשר לבעיה לבין זה שאת מציינת שאת ממוצא מזרחי.. ממש לא קשור.. תסתכלי על מה שהשגת עד עכשיו.. למרות כל הבעיות והסביבה הלא נעימה בבית יש לך מערכת יחסים קבועה משרה מלאה ואת בדרך לתואר ראשון.. אז אין קשר למוצא המזרחי שלך .. את עשית הכל בזכות עצמך. 2. את מציינת שאין לך עם מי לחלוק את ההצלחות שלך...ניראה לי די מוזר שאת לא מציינת את החבר שלך במשך ה-5 שנים כבן זוג לשיחה ולשותפות אמיתית. הוא זה שצריך להיות החלק העיקרי והחשוב בהצלחותיך בחיים. תביני את מתארת משפחה קשת יום.. לבוא להתחיל לספר למשפחה שלך כל שלב בהתפתחות היומית שהייתה לך אולי קשה להם או אולי זרה להם ולכן אינם יכולים להבין ממש את ההתרגשות שלך מכל דבר שקורה בחייך... אני לא אומר שאת לא צריכה לשתף אותם.. את כן צריכה.. אבל בצורה שונה שבא את חולקת את ההצלחה עם חבר שלך למשל או עם חברות. לדוגמא קבלת תפקיד חדש בעבודה.. או העלה במשכורת.. תזמיני את כולם למסעדה, רק את והמשפחה ותחגגו ביחד את האירוע.. פתאום את תיראי שהם כן שמחים בהצלחה שלך. את יתר הפירוט היומי הרגיל צריך לחלוק עם מי שאת חולקת איתו באמת את חייך.. וזה חבר שלך או חברותיך מסביבך. לסיכום.. אני בטוח שהמשפחה שלך גאה בך..ושאולי קצת קשה להם לראות את זה מתפקידך למצוא דרכים מידי פעם לנסות לשתף את המשפחה שלך בהצלחותיך הקטנות לאורך הדרך.. כמו ארוחה משפחתית ביום שישי וכדומה.. אני בטוח שתמצאי דרכים לשתף את המשפחה שלך בצורה אשר מתאימה לאורך החיים שלהם ובצורה שונה מהשיתוף של החבר לחיים. אני אשמח לדעת מה את חושבת....

 

[liatben]

היי

תודה רבה על העידוד, כשחושבים על זה באמת יש לי קצת בעיה עם החבר, הוא אדם סגור ואני לא מתראה איתו כל יום, כך שאפשר לומר שיש לי חסך.... כי ברגעים שאני צריכה תמיכה הוא לא נמצא איתי. בכל אופן תודה על התגובה אני יחשוב אך אפשר לשנות את המצב ובנוגע לעדה אני חשה שהלוואי והייתי נולדת למשפחה אחרת.......

 

[odigo]

שמחתי לשמוע חוץ מהמשפט האחרון..

הי ליאת, שמחתי שאולי דברי נתנו לך עוד כיוון למחשבה על הדברים. ואולי ההבחנה של צורת חלוקת השיתוף בין המשפחה לחבר עכשיו עומדים בצורה יותר נכונה והמשפחה פתאום לא ניראית כל כך רחוקה ממך... לגבי המשפט האחרון כאב לי לשמוע זאת.. את צריכה להיות גאה במשפחה שלך למרות הקשיים היומיומים. יכול להיות שהשאיפות שלך והחוסר התפשרות צמחו עקב הבעיות שהיו במשפחה ונאלצת לעבור.. אבל הם אלו שהביאו אותך להחלטות נכונות כגון ללמוד ולפתח קריירה. בכל אופן זו המשפחה שלך ואת צריכה להשלים עם זה ובמקום לחפש האשמה במקור העדה שלך .. אני מציע שתחפשי יותר מה העדה תרמה לך.. אני בטוח שתמצאי.. סך הכל גם לאשכנזים יש בעיות בדיוק כמו למזרחים.. פשוט אנשים שמאשימים את העדה שלהם למקור הצרות שלהם עושים השלכה למשהו שקל לראות ולהאשים במקום לפעמיים להסתכל על עצמם ולראות שכשלון כמו הצלחה נובע מהם ולא ממשהו חיצוני. אני מציע שתחשבי על הדברים האלו .. וכמו שאמרת אולי הגיע הזמן לבחון את היחסים עם החבר.

 

[liatben]

ושוב תודה../images/Emo9.gif

תודה רבה על ההתייחסות

העניין הוא שהבעיות במשפחה כ"כ מורכבות והחויות שעברו עלי בילדותי לעיתים קרובות פוקדות את מחשבותיי..... בד"כ אני בחורה שמחה ומלאת אנרגיה, פשוט הכשלונות שחוויתי במבחנים האחרונים עוררו בי הרבה תהיות. כעת אני יודעת מה עלי לעשות ומתכוונת לשנות את ההרגשה

 

[odigo]

כיף לראות שיפור הרגשה....

מקווה שחלק מהכוונות שלך למעשים חדשים לשיפור הרגשתך נבעו מעזרתי... בהצלחה... ואני אשמח לדעת מה קורה בעתיד...

 

[187פיטר פן]

שלום לך

הי קודם כל אני רוצה לומר לך כל הכבוד! שלמרות כל הבעיות שאת מתארת מסביבך תראי איך את מצליחה! אולי קשה לך לראות את זה כי המחשבות מטרידות אותך וכי את רוצה חיזוקים מצד המשפחה. "תראו לאן הגעתי...מגיע לי איזה חיוך, עידוד, חיבוק לא??" כן את צודקת. אך המשפחה כפי שתארת, כולם עסוקים בעצמם, בבעיות שלהם. אני בטוח שאחיך המובטל עובר ימים קשים מאד. אני הייתי מציע לנסות לדבר עם אמא שלך, שיחה על כוס קפה, את והיא לבד...בתור התחלה. לנסות להעלות בעיות, מחשבות, דעות, אני מניח שגם לה מאד לא קל ובטח לא היה קל בכל תקופת הגירושים. (גם הורי גרושים ואני יודע על מה את מדברת) אולי אמא שלך קצת עייפה, מותשת ממה שעבר עליה וצריכה זמן לעצמה ולהתאוששות. אולי גם היא זקוקה לחיבוק ולעידוד שלך. בענין החבר - בזה אני מציע להשקיע!!! 5 שנים ביחד וקשה לך לספר לו? הוא לא נמצא איתך פיזית או שאת צריכה אותו הוא לא שם בשבילך? למה? דברי איתו. תסבירי. לא חשוב שהוא סגור. הוא אוהב אותך הוא צריך לחלוק איתך גם את הקשיים שלך. ומי שאוהב עושה זאת באהבה, בהקשבה, בסבלנות. בהצלחה לך בהמשך הדרך

 

[liatben]

היי../images/Emo13.gif

תודה על התגובה המעודדת העניין עם החבר קצת מורכב , אני גרה במרחק של ד' נסיעה ממנו ולא רואה אותו בכל יום. בגלל זה ברגע שאני רואה אותו ה"סערה" כבר חולפת ולא נשאר טעם לדוש בבעיות שהציקו לי, כך שהוא חסר לי ברגעים החשובים.........

 

[nas19]

טוב אז ככה../images/Emo140.gif

כמה עצוב לשמוע את זה.... אז נכון המשפחה שלך לא הכי אידיאלית שיש אבל לא ניסית לדבר על זה עם חברים? לפעמים את כל התמיכה והאהבה אפשר למצוא בחוץ. חוצמזה תסתכלי על עצמך כמה השגת לעומתם.... אני מאמין שיום אחד תקימי משפחה משלך שתתמוך בך יותר.... חוצמזה, מה עם אחיות שלך שגרות רחוק? אין כמו שיחת טלפון מעודדת מאנשים רחוקים..... אז שיהיה לכולנו רק שבוע טוב!