יש לי בעיה מציקה

[loren30]

יש לי בעיה מציקה

הבעיה שלי שהחבר שלי כל הזמן מקלל, לא אותי חס וחלילה אלא אנשים שעשו לו רע, הוא מאחל להם כאלו "ברכות" שאני מתביישת אפילו לכתוב את זה . ואני מסבירה לו שזה אסור ויש למעלה מי שקובע את הכללים, ומי שעשה לו רע שיאחל לו רק שפע וטוב, והוא לא מבין ולא מדובר בילד מדובר בגבר בן 26. כל הזמן הוא אומר עד שאני לא ישמע שקרה לאדם X משהו מסוים אני לא יהיה שקט, ואני אומרת לו שיש לו נשמה רעה ושאסור ככה לאחל לאנשים, כי הכל יחזור אליו ובגדול והוא לא מבין, מה אני יעשה??? איך אני יכולה לשנות לו את דרך החשיבה, ??? יש לציין שאיתי הוא לא כזה, ואנ י לא באה כאן לבחון את מערכת היחסים שלי, אז שום עצות בנושא בבקשה. אני רק רוצה לדעת איך אפשר לגרום לו לחשוב באופן אחר על הנושא. לורן

 

[גריני]

לדעתי - אי אפשר../images/Emo70.gif

וכמו שנאמר במשל הידוע: את יכולה להביא סוס אל הנהר, אינך יכולה להכריח אותו לשתות.... אמרת, הסברת.... ביקשת... וכו'... הבחור כבר "ילד גדול" ואם הוא לא מאמין בדרך הזו (של מחשבות ומילים כיוצרי-מציאות), כנראה שלא תוכלי לשנות את דרכיו, אלא אם הוא יגיע לכך מעצמו, כתוצאה מהתנסויות כאלה או אחרות בחייו.

 

[curlly]

גם לדעתי אי אפשר

רק דבר אחד אין דבר כזה נשמה רעה כי כל הנשמות במקור שלהן טובות, ואולי עם הזמן הוא יבין שגם למילים יש משמעות תני לו את הזמן

 

[מיכל מנדל]

ברוך בואך קיורלי../images/Emo24.gif

 

[proshuto]

אפשר דוגמאות?

את יכולה לתת דוגמה לדברים רעים שהוא חושב האנשים עשו לו?

 

[א ל ר ו נ ד]

צריך קודם כל להבין שאי אפשר

אבל באמת אי אפשר "לחנך" אחרים למידות טובות, כל עוד הם לא ילדנו אנחנו לא מחוייבים "לחנך" להיפך, עלינו לתת להם את המקומם, נכון שזה מרגיז מעצבן ומבייש כשאדם שלצידנו פותח את פיו ו"מרגליות" יוצאות משם, אם ננסה לחנך נצא מופסדים, גם חשוב להבין שזה לא שלמעלה ישפטו אותנו על מילותינו, אלא רק על מה שליבנו אומר, גם לא במילים, לרוב אנחנו לא אומרים את אשר על ליבנו, לדעתי את צריכה לנסות למצוא את מה שעומד מאחורי המילים שלו, וסביר להניח שאין לו משהו אישי נגד אותם נמעני "מרגליותיו" אלא זאת הדרך שהוא למד לבטא את עצמו, כדאי למצוא את המקור, ולא לדכא את הסיפטום.