יש לי בעיה מה עושים?

[קשב1]

יש לי בעיה מה עושים?

בזמן האחרון הבן שלי (שנה וחודשיים) בוכה ומסרב לחזור לאמא שלו כל פעם שהיא באה לקחת אותו. זה קורע לי את הלב ואני לא ישן אחר כך. היום התקשרתי לגן ואמרו לי שהוא הגיע מאוחר כי לא ישן בלילה. אין לי קשר עם אמא שלו כי כל פעם שיש חילוקי דעות למחרת מגיע טלפון מהמשטרה להגיע לחקירה על תקיפה ולכן אני לא מדבר איתה ומגיע לקחת אותו ומחזיר רק בנוכחות אדם נוסף. אני במצוקה גדולה. אבקש רק מאנשים רציניים לענות לי ומי שיש לו צורך לעקוץ שיוריד הפעם את האצבעות מהמקלדת וימנע. האם למשהו יש ניסיון דומה ומה הוא/י עשו? אם זה נמשך האם כדאי לערב עובדת סוציאלית?

 

[צופיתאופקים]

לא לחכות!!!!

לערב עו"ס דחוף לא אין לי ניסיון דומה אבל חייבים אדם מקצועי שיהיה מעורב

 

[קשב1]

תודה חמודה

איך מערבים עו"ס ? לאן הולכים? עד עכשיו ניסיתי לפתור הכל לבד אין לי מושג איך מקבלים עזרה

 

[חיפוש ית]

קישקוש (גם בלי סימני קריאה...)

זו תופעה טבעית, הרבה הורים עוברים את זה עם הילדים הקטנים שלהם. בדיוק כמו ילד להורים נשואים שבוכה בבוקר כאשר מכניסים אותם לגן. זה פחת נטישה, בסיסי ביותר. הוא יודע שהוא חוזר לאמא, הוא יודע שהוא יראה אותך רק בעוד כמה זמן (אין לו תחושת זמן עדיין) הוא פוחד מנטישה. זמן וסבלנות זה הפיתרון. אחרי כמה פעמים שבהם הוא יבכה ואתם לא תיכנסו לסרטים, הוא יבין שזה ראטואל ושאבא לא נעלם לו. עכשיו אתה צריך לעבוד על עצמך, על רגשות האשם שלך ולעזור לבן שלך להתמודד עם הפחד שלו. בהצלחה

 

[קשב1]

אבל למה הוא לא בוכה

כשזה הפוך כשאני לוקח אותו ממנה?

 

[החיים מתחילים]

זמן ,סבלנות והמון אהבה.

הילד צעיר מאד, עדיין תינוק. הוא לא מסוגל להבין שאתה הולך ,אבל תחזור. הוא רגיל שהדמות הקבועה בחייו היא האם .מן הסתם רוב הזמן היא נמצאת איתו, והוא רואה בה משהו בטוח ,ובהבנה הבסיסית והתינוקית שלו הוא יודע שהיא שם בכל מקרה. כשאתה הולך ,הוא חווה חרדת נטישה ,זה הכל. עוד מעט , הוא יגדל קצת ,ויבין שגם אתה שם עבורו ,גם אם במינון יותר נמוך ,ובינתיים ,אתה צריך המון סבלנות ,ואורך רוח ,לא להילחץ מהבכי שלו ,ולהרגיע אותו בכך שאתה תהיה רגוע. תראה, בקרוב יתחיל לדבר, לתקשר אתך ,והחיים יהיו קלים יותר. אני יודעת שזה קשה ,ובכל זאת,נסה לעבוד על הקשר שלך עם גרושתך ,זה כל כך מהותי וחשוב ,במיוחד כשהילד כל כך קטן. הכי קל לערב אנשים מבחוץ ,ולעורר מהומות.לפעמים הדרכים היותר קשות ,הן הנכונות ,והן בידנו.

 

[חיפוש ית]

ביטחון

רוב הזמן הוא עם אמא שלו, היא שם בלילה, היא שם ביום. הוא בטוח בנוכחות שלה. אתה נמצא שם בהתאם להסדרים. אתה לא שם כול לילה, אתה לא שם כול יום. זה לא חלילה שאני מאשימה אותך בחוסר נוכחות. זה פשוט המצב. הוא צעיר, תינוק. הוא לא יודע איך להבין את זה ופוחד. פוחד שהאדם שכ"כ חשוב לו והוא רואה אותו פחות ינטוש אותו. עכשיו אני ואתה יודעים שלא תינטוש אותו, אבל זו לא חוכמה, אנחנו בוגרים עם נסיון. הוא תינוק שרק לומד. וכאן התפקיד שלך, ללמד אותו שאתה תמיד שם. גם אם אתה הולך אתה חוזר. תלמד אותו ביטחון.

 

[shell המקורי]

מלבד ה"קשקוש" אני מסכים איתך

אני כן עברתי את זה כולל עם הצוי הרחקה למיניהם ולכן הייתי דואג לקצר כמה שניתן את זמן הפרידה שלום נשיקה ביי והולך ואיפלו מתחיל את הפרידה כמה דקות קודם על מנת לתת לילדה שלי את זמן שלה להפרד אבל ממש 2-3 דקות לא יותר כך גם הכאב שלך וגם של הילד, קטן כמו שכתבה חיפוש ת זה המקום שלך לעבוד על עצמך לתת כמה שיותר במפגשים הקצרים ולא לחיות את הפרידות עד כמה שזה אפשרי עם הזמן ואני כבר אחריו כולכם תלמדו לחיות את הפרידות ארוכות ככל שהיו ולכן חשוב מאוד שהרושם שאתה משאיר על הילד יהיה טוב חזק ובריא ילדים יודעים מה בריא וטוב להם העבודה על עצמך צריכה לעשות גם מבפנים התשדורות חייבות להיות חיוביות גם בשפת הגוף שלך גם בהתנהגות וגם בדיבור ( הטון העוצמה והמילים) השיחרור של הילד צריך לעשות במודע לכל ההבטים שלא תטעה הם גם חשים ומרגישים מעבר למילים

 

[קליל 1]

בן כמה הילד?

והאם הבכי מלווה בהסבר למה הוא לא רוצה ללכת לאמא? והאם הבכי מלווה בזה שהילד מחזיק בך או בבגד שלך..ולא רוצה להתנתק? כמו שהציעו לך..כדאי לערב עו"ס..אתה..בטח לא יודע מה קורה אצלה בבית ..

 

[d a n i e l s 5]

כתבתי לך בעבר....

(ואולי לא היית אתה) על חרדת הנטישה.....שהיא לא "שמורה" רק לילדים להורים גרושים . כל פרידה מהורה , יכולה להיות מלווה בבכי...אצל הורים גרושים הבעיה מתחילה כש....הורה אחד מתחיל לפרש את זה לא נכון , ולהשתמש בזה כטיעון "אצלי יותר טוב לו מאצל האחר"....ומהשלב הזה צריך להיזהר. לגבי עניין ההדברות שלכם......כנראה שאתם חזק בשלב הכעסים , ואין מנוס מגורם שלישי שיתווך בינכם . כדאי להעזר באחד כזה. בהצלחה.

 

[פברואר68]

להיות מעורב מפחית חרדה

אני ממליצה לך להתחיל להיות יותר מעורב מהאופן בו נהגת עד כה ליצור קשר עם הגננת כלומר לטלפן באופן קבוע לגן כל שבוע אפילו לחמש דקות להתעניין מה שלום הילד או הילדים שלך לבקש מהגננת רשות לשוחח אריתה פעם ב...שבוע שבועיים כדי להתעדכן בהתקדמות בהתפתחות של הילד לבקש מהגננת לשלוח לכתובת שלך את ההזמנות למסיבה או לקבלת הורים אספת הורים להתנדב לוועד הורים להיות מעורב להשתתף בארועים לסדר כך שבאופן חוקי תגיע לגן להיות עם הילד באופן קבוע לדרוש זאת בעזרת עובדת סוציאלית או עורכת דין דברים רבים ע"פ חוק אתה יכול ליזום ולהיות דמות חיובית קרובה לילד שלך ולרוב אין כלל צורך לעשות זאת דרך אישתך יצאתי מנקודת הנחה שאתה אדם ישר מידות ללא תיקים פלילים ללא התנהגות עברינית שנה טובה

 

[שחR]

לדעתי הילד משדר מצוקה

אין לי נסיון דומה, חוץ מהסיפור שהאישה רצה למשטרה. ורק בגלל האופי הפרעוני הזה שאני מכיר מקרוב אני מעיז לייעץ לך. גם אם מסתתר סיפור איום מחרי הבכי לידיעתי בגלל שהילד מאד קטן יש סיכוי קטן מאד שמישהו יתן לך לגדלו. יחד עם זאת אתה יכול לדרוש ליווי של עובדת סוציאלית שתבדוק מה קורה עם הילד, שכן כנראה הוא משדר מצוקה. זה יכול להיגמר בתביעה למסוגלות הורית עם פיסכיאטרים שיחקרו את האמא, או בשום דבר, כי אין משהו שלא בסדר חוץ מילד רגיש. להלן ליניקים שיכולים לעזור מאד http://www.gov.il/FirstGov/TopNav/Situations/SDivorce/SDChildAndMental/ http://www.getup.co.il/article.asp?id=413 בהצלחה, ואל תפסיק להיות רגיש למה שעובר על הילד היקר, כבר היו דברים מעולם. שלך, שחR

 

[מירנטו]

אולי...לא

כך הדברים במלואם. למה לגברת להתנהג כך?

 

[קשב1]

היכן פונים לעו"ס?

היכן פונים לעו"ס לייעוץ והכוונה?

 

[deena]

דרך לשכת הרווחה במקום מגוריך.