יש לי בעיה חמורה

[נופר30]

יש לי בעיה חמורה

ולפני שאני מתחילה אני מזהירה שזה ארוך כל הסיפור החל לפני 4 שבועות החבר הכי טוב של בנזוגי הופיע בביתינו בשעה 12 בלילה ( לא משהו חריג ) לאחר ערב שלם של מילמולי שטויות ( מה שחשבנו באותו יום )ולא הלאה אתכם בכל מה שקרה כי זה היה מזעזע הבחור עבר מנושא אחד לשני טען שיש לו משדרים בגוף שהוא חייב להוציא טען שהוא דיבר בלילה עם אבא שלי ( שנפטר לפני 6 שנים ) אנחנו לא ידענו מה לעשות ומאחר והוא לא היה אלים אי אפשר היה לאשפזו בשבת ולכן החלטנו ללכת איתו לאן שלא ילך באותו יום רק על מנת שלא יפגע באף אחד מאז הוא באון אנד אוף לפעמים מגיע אלינו רגוע ולפעמים לא השיא היה ביום שבת כאשר הוא הפך להיות אלים כלפי בנזוגי וניסה להורגו מאז אנו מנסים להתנתק ממנו השאלה שלי כיצד אני עוזרת לבנזוגי להתמודד אני רוצה להיות שם למענו ולעזור הוא לא משתף הרבה אבל טוען שהוא עצבני והוא לא מחזיק מעמד יותר והוא מפחד להפוך אלים עזרה בבקשה ?????????????? תודה

 

[ניצבת]

מדוע לא התקשרת למשטרה כאשר הוא

הפך לאלים? תארת מצב ממש מסוכן החבר ניסה להרוג את בן זוגך. מדוע אתם מאפשרים לחבר הזה להגיע אליכם? ברור מדבריך שהחבר זקוק לסיוע ע"י גורם מקצועי כמו פסיכיאטר או עובדת רווחה.

 

[נופר30]

זה יותר מסובך מזה

הבחור היה באישפוז ושוחרר הבחור היה אצלינו כל היום ולא היה אלים לרגע זה כמו להגיד שהבן שלך מרביץ לך למה אתה לא פונה למשטרה אנחנו ניתקנו כל קשר עימו ואמרנו שאם הוא יוצר קשר אנחנו פונים למשטרה משהו שאכן יקרה הבעיה שלי כיצד אני עוזרת לבנזוגי להתמודד עם המצב כי הוא מרגיש שחרב עולמו והוא פשוט לא מאמין למה שקורה

 

[פומפיה]

מי שחרב עולמו הוא בעיקר אותו

חבר הכי טוב (!) של בן זוגך. החשש שלך מאוד מובן.אבל, לדעתי, אם אותו חבר יקר לבן זוגך ( ואולי גם לך ), אז תתנו לו את החיבוקים שהוא זקוק להם כל כך כעת. אני לא אומרת שזה קל. אני לא אומרת שזו החלטה מובנת מאליה. אבל אני כן חושבת שזה הדבר הנכון לעשות, למי שאכפת לו. אני חושבת שאפשר לגלות חמלה במצב רגיש כל כך. אל תשכחי שאותו חבר חולה ( נשמע שאת את מתארת משבר פסיכוטי שבו יש ניתוק מהמציאות ), ולא היה מודע למעשים שלו. אני בטוחה שכדי להתחזק ולצאת מהמשבר הוא צריך תמיכה ( תרופות הרבה פעמים נותנות מענה לסימפטומים, אבל לא למקור הבעיה, שהוא הרבה יותר עמוק ). לכן אני חושבת שצריך לגלות רגישות ולתת לו הזדמנות להבריא. אתם יכולים להתייעץ ולברר מה מצבו, אם הוא נמצא בפיקוח רפואי, וכו´, "לשמור" על עצמכם. אבל רצוי מאוד ( אם בן זוגך הוא "חבר הכי טוב" ) לא לנטוש אותו. לא כעת. זאת דעתי. ושוב - אני מבינה את ה"לא", אבל יותר מאמינה ביכולת לסלוח כאן.

 

[נופר30]

פומפיה

אנחנו נשארנו איתו הרבה אחרי כולם כולל המשפחה שלו אבל כאשר אני לא יכולה לשבת בשקט בבית שלי בלי לפחד מכל הקשה בדלת קצת קשה להישאר חברים וכמו שאמרנו לאחים שלו אם צריך אנחנו תמיד כאן אבל אנחנו לא מוכנים לסכן את החיים שלנו שוב

 

[גרא.]

לפי דברייך,ניתן להבין שהחבר עדיין

לא החלים,יצא אמנם לחופשה,אבל משדר כלפי חוץ,התקף פסיכוטי.הטיפול בחולה מעין זה,אינו יכול להעשות על ידי חברים.למרות שחברות יכולה בשלב מאוחר יותר,לעזור לו להשתקם.ולכן,עליכם לדווח מהר ככל האפשר לביה"ח,בו אושפז על מצבו.או לחילופין,אכן לבקש את עזרת המשטרה.לצערי,כבר היו דברים מעולם ואנשים במצב דומה,ללא עזרה מתאימה,פגעו פיזית קשה,ויותר מזה,עקב אלימות חסרת שליטה.לכן,ללא היסוס,פנו מיידית כפי שהצעתי.בסופו של דבר,זה גם יהי לטובתו של הבחור,שיזכה לטיפול לו הוא זקוק.