יש לי בעיה אנשים

[שלייישלךךך]

יש לי בעיה אנשים

אז ככה, אני לא מוצאת את עצמי, זאת אומרת שאני לא יודעת כ"כ מי אני.. לפעמים אני מוצאת את עצמי שואלת את עצמי מי אני ומה אני אוהבת. אין לי אופי אישיות, ככה אני מרגישה לפעמים. לפחות בגיל 17 אני רוצה שזה כבר ישתנה. כל החיים שלי הייתי בטוחה שאני יודעת מה אני רוצה ואיפה, אבל שמתי לב לאחרונה שאני בכלל לא יודעת... וזו בעיה שמעציבה אותי כ"כ. למישהו אולי יש פתרונות, מה עושים במצב שאתה רוצה למצוא את עצמך? לדעת מי אתה? להכיר את עצמך? שאתה מרגיש שאתה לא מכיר את עצמך בכלל.. פשוט למצוא את עצמי ואת ה"אני" שלי. תודה למי שיכול. ביי.

 

[zahifodor]

אז בואי ננסה לפתור אותה

נתחיל בזה שכשהייתי בגילך רק התחלתי את המסע הארוך שלי עם עצמי, ולמרות שהיום אני יודע איפה אני רוצה להיות ומה המיקום הנוכחי שלי בדרך שבחרתי, עדיין אני לא יכול לומר שמסע החיפוש העצמי שלי הסתיים. טוב שהתחלת עכשיו ולא מאוחר יותר. המסע לא יהייה קצר יותר, אבל הוא הכרחי גם לאלה שמנסים להדחיק את הצורך בו ולדחות אותו למועד מאוחר יותר, לעתים - מאוחר מדיי. ספרי לי מה חשבת עד היום שאת יודעת, מה רצית ומה הביא אותך להבחין בכך שאת בעצם לא יודעת.

 

[hilabarak]

ה'רגש' הוא 'מבולבל' מהיסוד

קחי הורה נורמלי שאוהב את הילד שלו. הרי לפעמים הוא כועס עליו בטירוף ומוכן לחנוק אותו (הרבה מאוד הורים 'ישרים' מודים בכך). אם נדון ברגש - אז האם באותו רגע שאני רוצה לחנוק את הילד, אינני אוהב אותו ? זה הרי דיון שיכול להימשך שנים ולא להגיע לשום מקום. בשביל זה אנחנו בני האדם קיבלנו גם שכל/רציונל - כדי לאזן את הרגש. וזה בדיוק מה שלא קרה בגרמניה הנאצית. ה'רגש' הלאומי, היה שינאה ליהודים. ובמקום שה'שכל' יאזן את השינאה, ה'שינאה' השתמשה בשכל לצורך יצירת תורת הגזע וה'שינאה' הפכה למפלצת השמדה. מה שעולה לי מהדיון שלך הוא שאת מדברת 'רגש' נטו, ומשתמשת ברציונל כדי להבין את הרגש, במקום למתן אותו. ומה שנוצר הוא אפקט מכפיל. במקום שהרציונל יגיד לרגש - "אתה מבולבל מטיבעך, מה אתה מזיין את השכל ? מה תכלס אתה רוצה ? מה השאלות העומדות על הפרק ?" הרציונל אומר "אוי הרש מבובלבל, בוא נמצא פתרון" ואז גם הרציונל הופך למבולבל, כי אין פתרון ל'רגש' אלא בהתמודדות מול הרציונל. הרגש הוא מטבעו כמו נהר אימפולסיבי, זורם לכאן ולכאן. פעם אנחנו 'חזקים' ופעם 'חלשים' פעם 'אוהבים' ופעם 'שונאים' פעם 'רגועים' ופעם 'כועסים'. אין אדם שלא חווה את כל אלו. יש רק אחד שמניח לכעס לפעול באיזון עם הרציונל (אני כועס עד לדרגה שאני יוצא מאיזון ושליטה). יש אדם שמצרף את הכעס והרציונל ביחד, ואז אחד מגביר את השני במקום לאזן.

 

[עננית נוצה]

תהיות טבעיות לגילך

עובדה שאולי עשויה לנחם אותך, היא שהתהיות הללו שאת מתארת, משותפות להרבה מאד בני נוער בגילך. התהיות הללו הן טבעיות לחלוטין- חלק טבעי מההתבגרות ומגיבוש הזהות העצמית. מבלי להכיר אותך, אני כבר יכולה להרגיע אותך- יש לך אופי ויש לך אישיות משלך! מן הסתם זוהי אישיות בתהליכי גיבוש, אך את בהחלט יכולה לזהות אותה. כיצד תעשי זאת? ובכן, ב"גדול" ניתן לומר כי "אופי", "אישיות" ו"זהות" של אדם באים לידי ביטוי בבחירה שהאדם עושה בתחומי החיים השונים. אם ננסה לפרק את האמירה הזו לגורמים, הרי שמדובר על בחירה בתחומים כמו: - השקפות העולם שהוא מחזיק בהן. - תחביבים, או אותן הפעולות שהוא נהנה לעשותן. - פעולות שהוא נמנע מלעשותן. - הכרעותיו של האדם בדילמות מוסריות. כצעד ראשון בדרך להיכרות עם עצמך, אני מציעה לך פשוט לשבת ולכתוב (הכתיבה ממקדת את המחשבות ועושה בהן סדר) מי את, תוך התייחסות לבחירותייך בתחומים שציינתי למעלה (את יכולה להוסיף תחומים נוספים כראות עינייך). מתוך אותם הדברים שתעלי על הכתב, אני מניחה שתוכלי לזהות קווים מאפיינים בהתנהגותך ובבחירותייך. קווים מאפיינים אלה הם המפתח שלך לזיהוי אישיותך, כפי שהיא כיום. יועץ נבון יוכל לסייע לך ל"גלות את עצמך" מתוך הדברים שהעלית על הכתב. בהצלחה...

 

[nehud]

יש לך גם את התשובה ,,,,

אני מבקשת להכיר את עצמי - זו דרכך כעת ולצורך כך כל אשר יש לעשות הוא להיתנסות בחיים, להצליח ולהיכשל ללמוד מכך ולהמשיך - כמובן שאין צורך לבחור במסלול של הרס עצמי - דוגמאת סמים , אלכוהול וסקס מזדמן עם כל דחפין פתרונות ומתכונים שיספקו אחרים מתאימים בדרך כלל לאחרים לכל אחד הדרך האישית שלו בהצלחה ואהבה אהוד

 

[davidmaur]

יש שתי אפשרויות

או שאת עדיין חסרת זהות ולא מגובשת ולכן אין מה לחפש.אז צריך לתת לארועים הבאים לעצב את האישיות שלך בהתאם לטמפרמנט הבסיסי שלך. או שיש לך זהות עצמית אבל את סובלת מעכבות פנימיות המונעים ממך להתפתח ולהיות מודעת למה שאת באמת. תשאלי את עצמך את השאלות הבסיסיות האלו ותשתדלי לתת תשובה. או תשתפי אותנו וננסה לעזור לך בידידות דוד

 

[שלייישלךךך]

את האמת..

שכל הזמן חשבתי את האפשרות הראשונה... אני כמעט בטוחה שהיא הנכונה.. אני יתן לזמן לרקרות ולראות מה יהיה..

 

[davidmaur]

בהצלחה בכל אשר תפני

 

[עננית נוצה]

אנשים צעירים בני 17

אינם "חסרי זהות", אע"פ שהזהות העצמית נמצאת, בתקופת הנעורים, במעין תנופת התגבשות. האירועים המזדמנים לפתחו של הצעיר יש בהם כדי לחשוף את נטיותיו הטבעיות- לחדדן, לעצבַן ולסייע לו לגבש את אישיותו הבוגרת. ניסיוני הרב בעבודה עם בני הגילאים הללו לימד אותי, שכאשר אנשים אינטיליגנטיים תועים בחיפוש עצמי, חשוב לסייע להם למצוא בתוך תוכם את אותם "קצות החוטים", בהם יוכלו לאחוז ולהיאחז בדרך ל"מציאת" עצמם והמשך מוצלח של גיבוש עצמי. דווקא לאלו התוהים באשר לשאלת זהותם הייתי מושיטה יד עדינה ומכוונת, בדרך לגילוי העצמי.

 

[davidmaur]

התכוונתי בחסרי זהות , לא מגובשים.

אני גם כתבתי שבן אדם מגבש את זהותו בהתאם לטמפרמנט (המזג) שלו. ולכן אני לא חושב שמי שאינו מגובש יכול להגיע לגילוי עצמי. במקרה כזה דעתי היא שבמקרה זה אין ל"היאחז בדרך למציאת עצמו", כי אין מה למצוא או לגלות. צריך כפי שאת כותבת לעצב ולסייע ולגבש. אני לא חושב שיש לבטא כל נטייה טבעית כי ישנן נטיות (מבלי להביא דוגמא שלילית של נטייה) שלהיפך אסור לממשן.לחשוף ולהיות מודע: כן, לממש :לא תמיד!

 

[עננית נוצה]

מסכימה עם דבריך...

כי לא כל נטייה טבעית יש לממש. בהחלט לא! ההיכרות עם הנטיות הטבעיות והמודעות אליהן חשובה, כדי לדעת כיצד יש להתייחס אליהן, ובאילו דרכים לפעול כדי למקם אותן מחדש על קו הרצף- קרי: להביאן לידי מינון נכון, או למתן אותן באופן הרצוי. כתבת כי "אני לא חושב שמי שאינו מגובש יכול להגיע לגילוי עצמי". ובכן, זהות עצמית אינה "הכל או לא כלום". גיבוש הזהות העצמית הוא תהליך- תהליך שמרובות בו התהיות, החיפושים, הלבטים, סימני השאלה... אך האדם הצעיר אינו מגיע לפתחו של תהליך זה כשהוא "טאבולה ראסה" מבחינת מאפייני האישיות הבסיסיים- את אלה כיניתי בשם "קצות החוטים". גם אדם הנמצא בשלב כזה או אחר בתהליך גיבוש זהותו יכול למצוא את אותם "קצות החוטים". חינוך והדרכה לגיבוש זהות עצמית ראויה אינם בבחינת יצירת "יש מאין", אלא "יש מיש"- חומרי הגלם כבר שם, ומנחה (יועץ) נבון יסייע לתלמידו למצוא את אותו ה"יש" וממנו לעצב יצירת מופת ייחודית משלו.

 

[davidmaur]

תודה

אחרי שהבהרנו את הדברים, אין הרבה הבדל ביננו

 

[עננית נוצה]

אז...

נסיים בברכת ליל מנוחה...