ניסית לקבל את העובדה שהחיים הם
לא תמיד גן של שושנים ? ש"רעב" הוא חלק מהחיים, בדיוק כמו ה"שובע", שלמעשה אי אפשר להיות "שבע" אם לא "רעבים" קודם. תאר לך אדם שלא מוכן לעולם לקבל "רעב", ובכל פעם שמגיע תחושת רעב הוא מתוסכל ומפוחד. אז מאוד קשה לו לעבוד, ולכן קשה לו להרוויח, ולכן הוא רעב תמידית ואז הוא יותר ויותר מתוסכל. אולי פשוט אינך מקבל/ת את ה"כאב" כחלק מהחיים ? ואז כל "כאב" או "קושי" יוצרים פאניקה שלא מאפשרת לבנות כלום. ואז יש תמיד "כאב" ו"פאנקיה", שמתורגמים לבחילה תמידית ?
