"יש לי אותך" - תקין?

[גרי רשף]

"יש לי אותך" - תקין?

זכורני ש-"יש לי את .." אינו תקין,
האם זה תקף גם לגבי "יש לי אותך"?
אם כן- מה החלופה? (יש לי אתה?..)

 

[trilliane]

עקרונית אותו הדין (לא תקין) מעשית אין חלופה

תקנית לצורה הזו... (למיטב ידיעתי) ואני חושבת שאין לה תחליף, אז שתישאר, זה בסדר, נחמד פה...

(אם כי מ"יש לי את" אני משתדלת להימנע).

אומר בזהירות שלהערכתי "יש לי <כינוי גוף>" לא עובד טוב כי כינויי גוף אינם שמות עצם ולא יכולים לקבל שייכות. אמנם אין כאן "של" ועדיין זה לא סתם קיום רגיל (אפשר לומר "אתה ישנך" או "הוא איננו") אלא של שייכות וזה לא עובד.

 

[גרי רשף]

 

[איתי שלר]

אם

אם אתה מעוניין להיצמד לעברית הקלאסית, אז דע לך שלא היו רגילים להשתמש ב"יש לי" + ש"ע מיודע.
כשרצו לומר משפט כמו "יש לי אותך" היו אומרים בפשטות "לי אתה" ובתקופה מאוחרת יותר "אתה שלי" או "אתה עמדי" ו"אתה עִמי" תלוי בכוונה ובהקשר (ואלו יכולות להיות החלופות שחיפשת).
לגבי "יש לי את..." אכן רבים יצאו נגדו בטענה שמדובר בהשפעה ארופאית זרה (לא מסתבר לדעתי. הצורה הזו כלל אינה דומה ללשונות ארופה), בתנ"ך דווקא מצאנו כמה פעמים משפטים דומים כמו "איש את קדשיו לו יהיה" ועוד. הדרך הזו של הוספת "את" אחרי נשוא פועלי סתמי הקודם לנושא (או, מדויק יותר, קודם למה שהיינו מצפים לראות כנושא) נפוצה במקרים רבים במקרא (כמו הסביל הסתמי), ובהחלט לא נשמע לי מופרך לחשוב שאילו היו רוצים להשתמש ב"יש לי" +ש"ע מיודע היו עושים זאת בתוספת "את". [כידוע גם בעברית המדוברת התופעה הזו של הוספת "את" לאחר סביל הקודם לש"ע נפוצה (כתוב את זה בעיתון)].

 

[trilliane]

תודה! וגרמת לי להרהר שנית לגבי כינויי גוף

שיכולים לקבל שייכות, אבל כנשוא שמני ולא כלוואי (כנ"ל לגבי שמות תואר). נו, ידעתי שהזהירות נחוצה כאן...

 

[גרי רשף]

תודה רבה- כל יום לומדים משהו חדש!