יש כאן שני דברים
וואי סופסוף מצאתי שיר שחיפשתי המון זמן. אתם מכירים את זה שאתם מכירים שיר, וידעתם מהו לפני המון שנים, אבל פשוט לא מצליחים לזכור מה שמו או מי מבצע אותו. זה כלכך מתסכל. שמעתי אותו לפני כשנה שוב, ברדיו ואפאחד, פשוט אפאחד לא ידע מה זה. ניג`סתי לכולם, אבל עדיין לא זיהו. כולם כמובן הכירו אותו, ותרמו מידע פחות או יותר - ``אההה נראה לי שזה זמרת שחורה! לא מה פתאום היא לבנה...`` ואז, אין לי מושג איך, פתאום נתקלתי בשם שלו ופתאום הכל חזר אלי - Tasmin Archer - sleeping satellite. איזה יופי של שיר, אמנם פשוט, אבל מקסים. אגב, לא קשור. אתמול הייתי בהופעה של להקה מקומית. פעם בעברי הרחוק הייתי במגמת מוזיקה, אבל לא הסתדרתי עם המורה, אז יצאתי. מאז עברתי כבר בי``ס, אבל הכיתה המשיכה ללמוד, וחלק מהם גיבשו ביחד עם עוד אנשים להקה - כאוס (שם פשוט נוראי). הרכב פשוט - תופים, שתי גיטרות, בס,זמרת וזמר. עושים קוארים לא רעים בכלל, והשירים המקורים שלהם ממש נפלאים. אבל הענין שרציתי להעלות כאן, הוא הזמרים שלהם. בהתחלה היו שניים שהיו בעצם זוג. לה, יש בין הקולות הכי יפים ששמעתי, והוא ממש אבל ממש לא משהו. טוב, החליפו אותו עכשיו באחר, שהוא הרבה הרבה יותר דקורטיבי מהקודם, נותן שאו ממש ממש טוב, עם כל הפוזה - הוא החליף כל הזמן בגדים, קפץ לקהל, בקיצור כל מה שצריך, אבל עם יכולות השירה שלו ניתן להווכח. עמדתי שם יחסית קרוב לבמה, ופתאום מישהי דוחפת אותי הצידה, ``זוזי אני רוצה לראות את הגוף של יונתן``. נקרעתי מצחוק. אישית אני חושבת שיש לה פוטנציאל, יש לה שיר אחד באנגלית שממש כולם הכירו, לא הבנתי איך, הוא היה כלכך קליט, אך עדיין יפה - הוציאו אותו כסינגל לרדיו המקומי. אבל השאלה כאן, אם זה מה שנחוץ - רק סולן כריזמתי בשביל שלהקה, כל להקה, תצליח. כמובן שמוזיקה טובה תתרום, אבל הלהקה הייתה קיימת המון זמן, ורק עכשיו, עם הסולן הזה היא ממש מצליחה כאן. ואני לא מדברת על מיינסטרים קיימים, אלא על אנשים חדשים, שזקוקים למשהו שיגרום להופעה בתודעה של האנשים. השרוף השתמש בגימיק, מרלין מנסון משתמש בעצמו המוזר ואפשר למצוא עוד דוגמאות.
וואי סופסוף מצאתי שיר שחיפשתי המון זמן. אתם מכירים את זה שאתם מכירים שיר, וידעתם מהו לפני המון שנים, אבל פשוט לא מצליחים לזכור מה שמו או מי מבצע אותו. זה כלכך מתסכל. שמעתי אותו לפני כשנה שוב, ברדיו ואפאחד, פשוט אפאחד לא ידע מה זה. ניג`סתי לכולם, אבל עדיין לא זיהו. כולם כמובן הכירו אותו, ותרמו מידע פחות או יותר - ``אההה נראה לי שזה זמרת שחורה! לא מה פתאום היא לבנה...`` ואז, אין לי מושג איך, פתאום נתקלתי בשם שלו ופתאום הכל חזר אלי - Tasmin Archer - sleeping satellite. איזה יופי של שיר, אמנם פשוט, אבל מקסים. אגב, לא קשור. אתמול הייתי בהופעה של להקה מקומית. פעם בעברי הרחוק הייתי במגמת מוזיקה, אבל לא הסתדרתי עם המורה, אז יצאתי. מאז עברתי כבר בי``ס, אבל הכיתה המשיכה ללמוד, וחלק מהם גיבשו ביחד עם עוד אנשים להקה - כאוס (שם פשוט נוראי). הרכב פשוט - תופים, שתי גיטרות, בס,זמרת וזמר. עושים קוארים לא רעים בכלל, והשירים המקורים שלהם ממש נפלאים. אבל הענין שרציתי להעלות כאן, הוא הזמרים שלהם. בהתחלה היו שניים שהיו בעצם זוג. לה, יש בין הקולות הכי יפים ששמעתי, והוא ממש אבל ממש לא משהו. טוב, החליפו אותו עכשיו באחר, שהוא הרבה הרבה יותר דקורטיבי מהקודם, נותן שאו ממש ממש טוב, עם כל הפוזה - הוא החליף כל הזמן בגדים, קפץ לקהל, בקיצור כל מה שצריך, אבל עם יכולות השירה שלו ניתן להווכח. עמדתי שם יחסית קרוב לבמה, ופתאום מישהי דוחפת אותי הצידה, ``זוזי אני רוצה לראות את הגוף של יונתן``. נקרעתי מצחוק. אישית אני חושבת שיש לה פוטנציאל, יש לה שיר אחד באנגלית שממש כולם הכירו, לא הבנתי איך, הוא היה כלכך קליט, אך עדיין יפה - הוציאו אותו כסינגל לרדיו המקומי. אבל השאלה כאן, אם זה מה שנחוץ - רק סולן כריזמתי בשביל שלהקה, כל להקה, תצליח. כמובן שמוזיקה טובה תתרום, אבל הלהקה הייתה קיימת המון זמן, ורק עכשיו, עם הסולן הזה היא ממש מצליחה כאן. ואני לא מדברת על מיינסטרים קיימים, אלא על אנשים חדשים, שזקוקים למשהו שיגרום להופעה בתודעה של האנשים. השרוף השתמש בגימיק, מרלין מנסון משתמש בעצמו המוזר ואפשר למצוא עוד דוגמאות.
