יש דבר שמציק לי...

[אפריל של עמית היחיד]

יש דבר שמציק לי...

יש דבר שמציק לי...
ואני חושבת עליו כבר הרבה זמן. הרבה נשים כאן חוו הריון (או שניים) ספונטניים ואחרי זה "נתקעו".. נראה לכם שיש קשר ביו הלידה הראשונה ועם העובדה שעכשיו זה לא הולך?? לי למשל הייתה לידה מאוד טראומטית (ספור לפעם אחרת)! בעלי טוען שיכול מאוד להיות קשר בין הדברים. מה אתן חושבות???

 

[חן123]

אני חושבת

יש דבר שמציק לי...
ואני חושבת עליו כבר הרבה זמן. הרבה נשים כאן חוו הריון (או שניים) ספונטניים ואחרי זה "נתקעו".. נראה לכם שיש קשר ביו הלידה הראשונה ועם העובדה שעכשיו זה לא הולך?? לי למשל הייתה לידה מאוד טראומטית (ספור לפעם אחרת)! בעלי טוען שיכול מאוד להיות קשר בין הדברים. מה אתן חושבות???

אני חושבת
שיש שני רצונות-הרצון להריון, והפחד מהלידה. מה שאת מעלה כסברה, זה שהפחד מהלידה מונע מהגוף שלך הריון נוסף. אני חושבת שאם יש לך מספיק רצון להריון כדי לחזור לטיפולים, ניראה לי שהרצון להריון (כלומר לילד) חזק מהפחד מהלידה. מה את חושבת?

 

[אפריל של עמית היחיד]

חן,לא חשבתי על זה...

אני חושבת
שיש שני רצונות-הרצון להריון, והפחד מהלידה. מה שאת מעלה כסברה, זה שהפחד מהלידה מונע מהגוף שלך הריון נוסף. אני חושבת שאם יש לך מספיק רצון להריון כדי לחזור לטיפולים, ניראה לי שהרצון להריון (כלומר לילד) חזק מהפחד מהלידה. מה את חושבת?

חן,לא חשבתי על זה...
לכאורה נראה שאת צודקת,אני מתה אבל מתתתתתתתה לילד נוסף (מי מאיתנו לא?) אבל יכול להיות שבתת-מודע יש דברים שאין לנו שליטה עליהם. בכל מקרה כבר מזמן הפנמתי שאני צריכה טיפולים (לקח לי הרבה זמן) ועכשיו אני בתחילתם עם הרבה אופטימיות.

 

[מ א י ה ועוד3]

אני מכירה מקרה דומה.

יש דבר שמציק לי...
ואני חושבת עליו כבר הרבה זמן. הרבה נשים כאן חוו הריון (או שניים) ספונטניים ואחרי זה "נתקעו".. נראה לכם שיש קשר ביו הלידה הראשונה ועם העובדה שעכשיו זה לא הולך?? לי למשל הייתה לידה מאוד טראומטית (ספור לפעם אחרת)! בעלי טוען שיכול מאוד להיות קשר בין הדברים. מה אתן חושבות???

אני מכירה מקרה דומה.
מסתבר שמישהו שאני מכירה הוא נשא של טיי זקס. שני הוריו נשאים, והיה לו אח גדול שחלה במחלה ונפטר בינקותו. אמא שלו הפסיקה לקבל מחזור וכשרצתה להביא את שלושת האחרים, נעזרה בהורמונים. לא בדיוק אותו הדבר, אבל אולי מדבר אליך. אני יכולה לומר הפוך (בנימה קצת הומוריסטית): לי היתה לידה קלילה ומעצימה, שברגע שהתינוקת יצאה רציתי להחזיר מוקפאים (אם אני כבר שם, אז ברגע שהשיליה יוצאת יש מקום, לא?) כי פשוט התמכרתי לזה. לא לתינוק עצמו, זה כבר ענין אחר שדורש מחשבה מעמיקה, אבל אני מוכנה ללכת ללדת במקום כל יום עבודה, או לפחות יום כן יום לא. עצם זה עושה לי נורא חשק לעוד הריון. בהריון השני כל כך חיכיתי ללידה, הלכתי לשם כמו כלה לחופה: מתרגשת ומאושרת, ואחרי שעה וחצי גם יצאתי ככה ועם שני תינוקות מדהימים, לבנים מורניקס ונפוחים מהלחץ. אושר.

 

[עמית@]

את פשוט ../images/Emo47.gif אני מעריצה אותך.

אני מכירה מקרה דומה.
מסתבר שמישהו שאני מכירה הוא נשא של טיי זקס. שני הוריו נשאים, והיה לו אח גדול שחלה במחלה ונפטר בינקותו. אמא שלו הפסיקה לקבל מחזור וכשרצתה להביא את שלושת האחרים, נעזרה בהורמונים. לא בדיוק אותו הדבר, אבל אולי מדבר אליך. אני יכולה לומר הפוך (בנימה קצת הומוריסטית): לי היתה לידה קלילה ומעצימה, שברגע שהתינוקת יצאה רציתי להחזיר מוקפאים (אם אני כבר שם, אז ברגע שהשיליה יוצאת יש מקום, לא?) כי פשוט התמכרתי לזה. לא לתינוק עצמו, זה כבר ענין אחר שדורש מחשבה מעמיקה, אבל אני מוכנה ללכת ללדת במקום כל יום עבודה, או לפחות יום כן יום לא. עצם זה עושה לי נורא חשק לעוד הריון. בהריון השני כל כך חיכיתי ללידה, הלכתי לשם כמו כלה לחופה: מתרגשת ומאושרת, ואחרי שעה וחצי גם יצאתי ככה ועם שני תינוקות מדהימים, לבנים מורניקס ונפוחים מהלחץ. אושר.

את פשוט

אני מעריצה אותך.
גם לי היתה לידה קלה ומדהימה. וההריון שלי היה מאוד לא ספונטני...

 

[מ א י ה ועוד3]

../images/Emo9.gif../images/Emo24.gif

את פשוט

אני מעריצה אותך.
גם לי היתה לידה קלה ומדהימה. וההריון שלי היה מאוד לא ספונטני...

 

[רחל5]

אומרים ששוכחים...

יש דבר שמציק לי...
ואני חושבת עליו כבר הרבה זמן. הרבה נשים כאן חוו הריון (או שניים) ספונטניים ואחרי זה "נתקעו".. נראה לכם שיש קשר ביו הלידה הראשונה ועם העובדה שעכשיו זה לא הולך?? לי למשל הייתה לידה מאוד טראומטית (ספור לפעם אחרת)! בעלי טוען שיכול מאוד להיות קשר בין הדברים. מה אתן חושבות???

אומרים ששוכחים...
אחרת כל הנשים היו יולדות רק ילד אחד... ולצורך הסקר - ההריון שלי היה ספונטאני, אך הגיע לאחר כשש שנות נישואין, עם בעית פריון ידועה, שבאופן רשמי הצריכה איקסי חסר פשרות... הלידה היתה נפלאה. לא ארוכה מדי. בלי אפידורל. לא אכחיש שהיתה כואבת, אך מאחר שאני סובלת מצירי לידה אחת לחודש, בלי להיות בהריון, היתה לי הכנה ארוכה... וזו גם סיבה טובה מאוד לרצות כבר עוד הריון, כי כמו שהרופא שלי אומר - בשביל הכאבים האלה - או גלולות או הריון... ואין הריון...

 

[oainem]

פחד מהפלות

אומרים ששוכחים...
אחרת כל הנשים היו יולדות רק ילד אחד... ולצורך הסקר - ההריון שלי היה ספונטאני, אך הגיע לאחר כשש שנות נישואין, עם בעית פריון ידועה, שבאופן רשמי הצריכה איקסי חסר פשרות... הלידה היתה נפלאה. לא ארוכה מדי. בלי אפידורל. לא אכחיש שהיתה כואבת, אך מאחר שאני סובלת מצירי לידה אחת לחודש, בלי להיות בהריון, היתה לי הכנה ארוכה... וזו גם סיבה טובה מאוד לרצות כבר עוד הריון, כי כמו שהרופא שלי אומר - בשביל הכאבים האלה - או גלולות או הריון... ואין הריון...

פחד מהפלות
בי בנות, לי היו שתי הפלות, שתי לידות שתי הפלות והרבה זמן של אי פריון לא מוסבר. אני חייבת להודות שההפלות הן שגורמות לי לפחד. הפחד לבוא שוב לאולטרא סאונד, פעם אחת לראות דופק, ואחרי כמה שבועות - כבר אין. אבל מצד שני, אני כל כך רוצה עוד אחד, ואני כבר "מתורגלת" בהפלות, אז אולי זה לא יהיה כל כך טראומטי. מצד שלישי, הייתי השבוע באולטראסאונד אגן קטן בברנר, שם נודע לי לפני 4 שנים על חוסר דופק, וכשהגעתי למקום היו לי פחדים, חרדות, אי שקט וכמעט בכיתי, בגלל שחזרו לי התחושות מאז. ???? פשושי

 

[חן123]

מבינה אותך כל כך

פחד מהפלות
בי בנות, לי היו שתי הפלות, שתי לידות שתי הפלות והרבה זמן של אי פריון לא מוסבר. אני חייבת להודות שההפלות הן שגורמות לי לפחד. הפחד לבוא שוב לאולטרא סאונד, פעם אחת לראות דופק, ואחרי כמה שבועות - כבר אין. אבל מצד שני, אני כל כך רוצה עוד אחד, ואני כבר "מתורגלת" בהפלות, אז אולי זה לא יהיה כל כך טראומטי. מצד שלישי, הייתי השבוע באולטראסאונד אגן קטן בברנר, שם נודע לי לפני 4 שנים על חוסר דופק, וכשהגעתי למקום היו לי פחדים, חרדות, אי שקט וכמעט בכיתי, בגלל שחזרו לי התחושות מאז. ???? פשושי

מבינה אותך כל כך
גם ההריון הראשון לשני הסתיים ללא דופק, וכל ההריון השני (עד שבוע 19) באתי פעם בשבוע לאולטראסאונד, כשהינו יוצאים אחרי שעה הייתי אומרת לבעלי "טוב, אני יודעת שלפני שעה היה דופק, איך אני יכולה לדעת שעכשיו יש" כל אחד פוחד ממה שקרה לו. הייתה לי חברה שההריון הראשון שלה הסתיים עקב טריזומיה 13 לעובר. זה סיכוי מאוד נדיר, ולמרות זאת זה היה הפחד שלה בהריון השני. מאחלת לך שבחיים לא תחווי את זה יותר. אני חושבת שאין כאן "התרגלתי".

 

[ריקי בש]

הרגל

מבינה אותך כל כך
גם ההריון הראשון לשני הסתיים ללא דופק, וכל ההריון השני (עד שבוע 19) באתי פעם בשבוע לאולטראסאונד, כשהינו יוצאים אחרי שעה הייתי אומרת לבעלי "טוב, אני יודעת שלפני שעה היה דופק, איך אני יכולה לדעת שעכשיו יש" כל אחד פוחד ממה שקרה לו. הייתה לי חברה שההריון הראשון שלה הסתיים עקב טריזומיה 13 לעובר. זה סיכוי מאוד נדיר, ולמרות זאת זה היה הפחד שלה בהריון השני. מאחלת לך שבחיים לא תחווי את זה יותר. אני חושבת שאין כאן "התרגלתי".

הרגל
אני בהחלט מסכימה עם הדעה שאי אפשר להתרגל לדבר כזה. כמי שעברה 2 הפלות (גרידות) בשבוע 9 אני יכולה להעיד שלא קיים כזה דבר של הרגל. ההיפך, הפחד מתגבר ולקח לי 8 חודשים כדי לעלות שוב על הסוס אחרי שנפלתי ממנו- בעיקר כשלא ידוע מה קרה ולמה? שיהיה לכולנו בהצלחה בהמשך.

 

[העין ה 3]

מעניין אם עשו מחקר בעניין.

יש דבר שמציק לי...
ואני חושבת עליו כבר הרבה זמן. הרבה נשים כאן חוו הריון (או שניים) ספונטניים ואחרי זה "נתקעו".. נראה לכם שיש קשר ביו הלידה הראשונה ועם העובדה שעכשיו זה לא הולך?? לי למשל הייתה לידה מאוד טראומטית (ספור לפעם אחרת)! בעלי טוען שיכול מאוד להיות קשר בין הדברים. מה אתן חושבות???

מעניין אם עשו מחקר בעניין.
יש לי חברה שבשבוע 30 נפרדה לה השליה, היא הובהלה לבית חולים, וילדה תינוקת (שבזמן ההריון היתה בריאה לחלוטין) עם שיתוק מוחין. מיד אחר כך היא רצתה עוד ילד, גם בשביל עצמה, וגם בשביל שלילדה יהיה יותר קל בחיים. אני חייבת לציין שהילדה פגועה רק מבחינה מוטורית ולא מבחינה שכלית. היא לא הצליחה להכנס להריון ואני די משוכנעת שזה בגלל הפחד. בסופו של דבר הם נסעו לחופשה ארוכה בתאילנד (הילדה נשארה אצל הסבתא) וחזרו בהריון. נולד לה תינוק בריא ו-13.5 חודשים אחר-כך נולדה לה עוד תינוקת בריאה.

 

[הדוקטור2]

מענין מה שאת אומרת

יש דבר שמציק לי...
ואני חושבת עליו כבר הרבה זמן. הרבה נשים כאן חוו הריון (או שניים) ספונטניים ואחרי זה "נתקעו".. נראה לכם שיש קשר ביו הלידה הראשונה ועם העובדה שעכשיו זה לא הולך?? לי למשל הייתה לידה מאוד טראומטית (ספור לפעם אחרת)! בעלי טוען שיכול מאוד להיות קשר בין הדברים. מה אתן חושבות???

מענין מה שאת אומרת
לי היתה לידה קלה עם אפידורל מההתחלה ועד לסוף צירי הלחץ, כך שהלידה זה הדבר האחרון שמפחיד אותי (נו טוב, אולי לא ממש האחרון) אבל עדיין אני לא מצליחה להיות שוב בהריון,אז אולי נמשוך את זה הלאה, אולי יש משהו בתת מודע שלי שגורם למוח שלי לא לאפשר לגוף לקלוט הריון, מעניין, צריך לחשוב על זה. אמא של נטע-חושבת וחושבת...

 

[orname]

לי הייתה לידה בקיסרי

יש דבר שמציק לי...
ואני חושבת עליו כבר הרבה זמן. הרבה נשים כאן חוו הריון (או שניים) ספונטניים ואחרי זה "נתקעו".. נראה לכם שיש קשר ביו הלידה הראשונה ועם העובדה שעכשיו זה לא הולך?? לי למשל הייתה לידה מאוד טראומטית (ספור לפעם אחרת)! בעלי טוען שיכול מאוד להיות קשר בין הדברים. מה אתן חושבות???

לי הייתה לידה בקיסרי
שאלתי את הרופא אם אי הפריון (הבלתי מוסבר אצלי) קשור. לטענתו לא. אין דלקות או הידבקויות... אבל מי באמת יכול לדעת אם הצלקת לא מפריעה להשתרשות... אבל אין ספק ששאלתי את עצמי את השאלה הזו. לאו דווקא על הלידה אלא על החוויה שאחריה. אני חוויתי אחרי הלידה דיכאון קל שחלף אחר חודש. קל אבל כזה שמפחיד אותי להזכר בו עד היום. אף אחד לא יכול להבטיח שלא יחזור על עצמו. מצאתי את עצמי חושבת ואפילו מאשימה את עצמי... מי יודע אולי כל הבלגאן הזה הוא בגלל הראש שלי??? אולי נפשי??? אבל אני לא מוכנה לשקוע בזה. עכשיו אני עם שלושה עוברים בבטן (שניים אפילו הוגדרו כיפיפיים - 8 תאים) - מהבוקר. תחזיקו לי אצבעות.

 

[היחידה roza]

מחזיקה אצבעות

לי הייתה לידה בקיסרי
שאלתי את הרופא אם אי הפריון (הבלתי מוסבר אצלי) קשור. לטענתו לא. אין דלקות או הידבקויות... אבל מי באמת יכול לדעת אם הצלקת לא מפריעה להשתרשות... אבל אין ספק ששאלתי את עצמי את השאלה הזו. לאו דווקא על הלידה אלא על החוויה שאחריה. אני חוויתי אחרי הלידה דיכאון קל שחלף אחר חודש. קל אבל כזה שמפחיד אותי להזכר בו עד היום. אף אחד לא יכול להבטיח שלא יחזור על עצמו. מצאתי את עצמי חושבת ואפילו מאשימה את עצמי... מי יודע אולי כל הבלגאן הזה הוא בגלל הראש שלי??? אולי נפשי??? אבל אני לא מוכנה לשקוע בזה. עכשיו אני עם שלושה עוברים בבטן (שניים אפילו הוגדרו כיפיפיים - 8 תאים) - מהבוקר. תחזיקו לי אצבעות.

מחזיקה אצבעות
בהצלחה, והלוואי,,,,,,, רוזה

 

[אפריל של עמית היחיד]

אורנה מחזיקה לך אלף אצבעות../images/Emo45.gif

לי הייתה לידה בקיסרי
שאלתי את הרופא אם אי הפריון (הבלתי מוסבר אצלי) קשור. לטענתו לא. אין דלקות או הידבקויות... אבל מי באמת יכול לדעת אם הצלקת לא מפריעה להשתרשות... אבל אין ספק ששאלתי את עצמי את השאלה הזו. לאו דווקא על הלידה אלא על החוויה שאחריה. אני חוויתי אחרי הלידה דיכאון קל שחלף אחר חודש. קל אבל כזה שמפחיד אותי להזכר בו עד היום. אף אחד לא יכול להבטיח שלא יחזור על עצמו. מצאתי את עצמי חושבת ואפילו מאשימה את עצמי... מי יודע אולי כל הבלגאן הזה הוא בגלל הראש שלי??? אולי נפשי??? אבל אני לא מוכנה לשקוע בזה. עכשיו אני עם שלושה עוברים בבטן (שניים אפילו הוגדרו כיפיפיים - 8 תאים) - מהבוקר. תחזיקו לי אצבעות.

אורנה מחזיקה לך אלף אצבעות

 

[נועה 35]

בהצלחה! מחזיקה לך אצבעות ../images/Emo57.gif

לי הייתה לידה בקיסרי
שאלתי את הרופא אם אי הפריון (הבלתי מוסבר אצלי) קשור. לטענתו לא. אין דלקות או הידבקויות... אבל מי באמת יכול לדעת אם הצלקת לא מפריעה להשתרשות... אבל אין ספק ששאלתי את עצמי את השאלה הזו. לאו דווקא על הלידה אלא על החוויה שאחריה. אני חוויתי אחרי הלידה דיכאון קל שחלף אחר חודש. קל אבל כזה שמפחיד אותי להזכר בו עד היום. אף אחד לא יכול להבטיח שלא יחזור על עצמו. מצאתי את עצמי חושבת ואפילו מאשימה את עצמי... מי יודע אולי כל הבלגאן הזה הוא בגלל הראש שלי??? אולי נפשי??? אבל אני לא מוכנה לשקוע בזה. עכשיו אני עם שלושה עוברים בבטן (שניים אפילו הוגדרו כיפיפיים - 8 תאים) - מהבוקר. תחזיקו לי אצבעות.

בהצלחה! מחזיקה לך אצבעות

 

[אורנגדה1]

מחזיקה אצבעות גם ברגליים

לי הייתה לידה בקיסרי
שאלתי את הרופא אם אי הפריון (הבלתי מוסבר אצלי) קשור. לטענתו לא. אין דלקות או הידבקויות... אבל מי באמת יכול לדעת אם הצלקת לא מפריעה להשתרשות... אבל אין ספק ששאלתי את עצמי את השאלה הזו. לאו דווקא על הלידה אלא על החוויה שאחריה. אני חוויתי אחרי הלידה דיכאון קל שחלף אחר חודש. קל אבל כזה שמפחיד אותי להזכר בו עד היום. אף אחד לא יכול להבטיח שלא יחזור על עצמו. מצאתי את עצמי חושבת ואפילו מאשימה את עצמי... מי יודע אולי כל הבלגאן הזה הוא בגלל הראש שלי??? אולי נפשי??? אבל אני לא מוכנה לשקוע בזה. עכשיו אני עם שלושה עוברים בבטן (שניים אפילו הוגדרו כיפיפיים - 8 תאים) - מהבוקר. תחזיקו לי אצבעות.

מחזיקה אצבעות גם ברגליים

 

[ריקי בש]

מחזיקה לך את כל האצבעות ומאחלת הצלח

לי הייתה לידה בקיסרי
שאלתי את הרופא אם אי הפריון (הבלתי מוסבר אצלי) קשור. לטענתו לא. אין דלקות או הידבקויות... אבל מי באמת יכול לדעת אם הצלקת לא מפריעה להשתרשות... אבל אין ספק ששאלתי את עצמי את השאלה הזו. לאו דווקא על הלידה אלא על החוויה שאחריה. אני חוויתי אחרי הלידה דיכאון קל שחלף אחר חודש. קל אבל כזה שמפחיד אותי להזכר בו עד היום. אף אחד לא יכול להבטיח שלא יחזור על עצמו. מצאתי את עצמי חושבת ואפילו מאשימה את עצמי... מי יודע אולי כל הבלגאן הזה הוא בגלל הראש שלי??? אולי נפשי??? אבל אני לא מוכנה לשקוע בזה. עכשיו אני עם שלושה עוברים בבטן (שניים אפילו הוגדרו כיפיפיים - 8 תאים) - מהבוקר. תחזיקו לי אצבעות.

מחזיקה לך את כל האצבעות ומאחלת הצלח

 

[נועה 35]

הביולוגיה אשמה

יש דבר שמציק לי...
ואני חושבת עליו כבר הרבה זמן. הרבה נשים כאן חוו הריון (או שניים) ספונטניים ואחרי זה "נתקעו".. נראה לכם שיש קשר ביו הלידה הראשונה ועם העובדה שעכשיו זה לא הולך?? לי למשל הייתה לידה מאוד טראומטית (ספור לפעם אחרת)! בעלי טוען שיכול מאוד להיות קשר בין הדברים. מה אתן חושבות???

הביולוגיה אשמה
זו שאלה מעניינת, ללא ספק. אני קוראת את הדברים שכולן כותבות כאן כל הסוף שבוע ומנסה לחשוב מה דעתי. ובסופו של סוף השבוע הזה נראה לי שבכל אשמה הביולוגיה. נשים חוו לידות קשות ונכנסו לאחריהן להריון. אחרות חוו דכאון לאחר לידה, לידה אחר לידה וזה לא הפריע להן להיכנס להריון. נשים בכלל לא רצו להיכנס להריון - ומצאו עצמן בהריון. אני חושבת, שבסופו של דבר, הביולוגיה אשמה. נכון, יש מקרים לא מעטים של אי פריון בלתי מוסבר, אבל יש המון דברים אחרים לא מוסברים בביולוגיה וברפואה. אני חושבת שנשים שעושות כל כך הרבה בכדי להיכנס להריון, כמו שהנשים בפורום הזה עושות ועוברות- הן רוצות באמת להיכנס להריון. תמיד יש חששות ופחדים בדרגות שונות, אבל אני לא חושבת שהם אלו שגורמים לנו שלא להיכנס להריון.

 

[ריקי בש]

טראומה מהלידה והריון

יש דבר שמציק לי...
ואני חושבת עליו כבר הרבה זמן. הרבה נשים כאן חוו הריון (או שניים) ספונטניים ואחרי זה "נתקעו".. נראה לכם שיש קשר ביו הלידה הראשונה ועם העובדה שעכשיו זה לא הולך?? לי למשל הייתה לידה מאוד טראומטית (ספור לפעם אחרת)! בעלי טוען שיכול מאוד להיות קשר בין הדברים. מה אתן חושבות???

טראומה מהלידה והריון
אני לא חושבת שיש קשר. לי היתה לידה די קשה וארוכה (15 שעות של צירים) וגם אחריה לא ליקקתי דבש (חודש לא יכולתי לשבת עם כל התפרים ) ועד עכשיו לא שכחתי את הסבל שהיה אבל- אם אני מוכנה לעבור את כל מה שעברתי ועדיין עוברת- אני חושבת שהרצון אכן חזק יותר וגובר על הפחד מהלידה , מה גם שיש לי ילד בונבון בן 7 שבכל יום שאני רואה אותו ושומעת את הפנינים שלו (גם אם לצד התחצפויות) אני יודעת טוב מאוד מדוע כדאי לעבור את כל זה ולעשות את המקסימום כדי להביא עוד ילד לעולם. אם יש הוכחה חיה לתוצאות- אין אפס! פשוט שווה הכל.זו השורה התחתונה. בהצלחה!!