צעצוע התפתחותי
New member
יש דבר " רק ידידים" ???
עד לאחרונה הייתה לי חברה שמאוד אהבתי, והיה לה ידיד שכל המן היה בא אליינו ( אני כותב אליינו כי כמעט גרנו ביחד, הייתי כל הזמן רק אצלה ובקושי חוזר הבייתה פעם בשבוע שבועיים). היא כל הזמו אמרה:"אנחנו רק ידידים, אין בינינו כלום, אל תדאג". אז לא דאגתי. לא התנגדי אף פעם שיבוא לא התנגדתי שיסתובבו ביחד לסידורים במהלך היום או אפילו שיצאו בערב כשאני הייתי עייף. האם זו טעות הייתה להיות כזה נאיבי? היו כמה פעמים שדיברנו בטלפון והיא אמרה לי שהיא לבד בסידורים ואז לאחר מכן היסתבר שהם היו בסידורים ביחד. וכששאלתי אותה על זה , היא ענתה שלא רצתה שאקנא לחינם... בקיצור, ערב אחד היא רצתה ללכת לרקוד, ואני רציתי ללכת לישון, אז אמרתי להם שייצאו ביחד לרקוד ואני אלך לישון. היא חזרה הבייתה ב 6 בבוקר, שיכורה כלוט . בזמן שישארתי כל הלילה לבד במיטה שלה. הרגשתי נורא. באותו יום ארזתי את חפציי והלכתי. הם עכשיו ביחד. ואני לבד. אני מרגיש שסללתי את הדרך לכל העיניין, בנאיביות שלי. אם וכאשר תהיה חי פעם חברה, מה אני אמור לעשות עם כל הידידים? אני אמור להגיד את רק שלי ואל תצאי עם אף אחד אחר? אני אמור להגיד שאני לא מסכים שהוא יבוא כל יום? אני מרגיש כזה טיפש, שהכל באשמתי. והיא עוד אומרת לי שהיא אוהבת אותי ואפילו שכבנו לפני שבוע... אבל עכשיו היא איתו, היא אומרת שזה בגלל שהוא עוזר לה עם הכסף, ואת מי שהיא רצתה באמת זה אני, אבל הבעיה שאני עני "אז איך היינו מסתדרים?" אוף איזה ייאוש
עד לאחרונה הייתה לי חברה שמאוד אהבתי, והיה לה ידיד שכל המן היה בא אליינו ( אני כותב אליינו כי כמעט גרנו ביחד, הייתי כל הזמן רק אצלה ובקושי חוזר הבייתה פעם בשבוע שבועיים). היא כל הזמו אמרה:"אנחנו רק ידידים, אין בינינו כלום, אל תדאג". אז לא דאגתי. לא התנגדי אף פעם שיבוא לא התנגדתי שיסתובבו ביחד לסידורים במהלך היום או אפילו שיצאו בערב כשאני הייתי עייף. האם זו טעות הייתה להיות כזה נאיבי? היו כמה פעמים שדיברנו בטלפון והיא אמרה לי שהיא לבד בסידורים ואז לאחר מכן היסתבר שהם היו בסידורים ביחד. וכששאלתי אותה על זה , היא ענתה שלא רצתה שאקנא לחינם... בקיצור, ערב אחד היא רצתה ללכת לרקוד, ואני רציתי ללכת לישון, אז אמרתי להם שייצאו ביחד לרקוד ואני אלך לישון. היא חזרה הבייתה ב 6 בבוקר, שיכורה כלוט . בזמן שישארתי כל הלילה לבד במיטה שלה. הרגשתי נורא. באותו יום ארזתי את חפציי והלכתי. הם עכשיו ביחד. ואני לבד. אני מרגיש שסללתי את הדרך לכל העיניין, בנאיביות שלי. אם וכאשר תהיה חי פעם חברה, מה אני אמור לעשות עם כל הידידים? אני אמור להגיד את רק שלי ואל תצאי עם אף אחד אחר? אני אמור להגיד שאני לא מסכים שהוא יבוא כל יום? אני מרגיש כזה טיפש, שהכל באשמתי. והיא עוד אומרת לי שהיא אוהבת אותי ואפילו שכבנו לפני שבוע... אבל עכשיו היא איתו, היא אומרת שזה בגלל שהוא עוזר לה עם הכסף, ואת מי שהיא רצתה באמת זה אני, אבל הבעיה שאני עני "אז איך היינו מסתדרים?" אוף איזה ייאוש