יש אפס
רות אלמגור-רמון. האבשלום קור של רשת ב´. יש לה ספר, יש לה פינה, ובזמן האחרון מצאתי שיש לה גם אתר. דוגמית ממנו: ~~~~~~~~~~ "כל קליעה אצלו בול - אין אפס". כברת דרך עבר האפס מן התנך ועד ימינו. אפס הוא קצה או קץ, בביטוי "אפסי ארץ" למשל, וכשדבר מגיע עד קצו או עד קצהו ואינו קיים עוד, הרי הוא לא כלום. ומכאן אפס הוא גם אין. למשל - "באפס עצים תכבה אש" ( משלי כו 20 ). ואולם לצד אפס שהוא ´לא כלום´ יש בתנך ´אפס´ או ´אפס כי´, שהוא ´רק´, ´אבל´ או ´אלא´. לאחר שרצה בלעם לקלל ונמצא מברך, שלח אותו בלק למקום אחר ואמר לו: "מקום … אשר תראנו משם, אפס קצהו תראה וכולו לא תראה" (במדבר כג 13) . כלומר - רק את קצהו תראה ולא את כולו. ואולם היום "אפס קצהו" היה לצירוף, המילה ´אפס´ איבדה כאן את משמעה המקורי - רק, ודבקה בה המשמעות האחרת - קצה. מעתה "אפס קצהו" הוא קצה קצהו, הקצה של הקצה. בימי הביניים, עם התפתחות המתמטיקה, נזקקו למילה לציון העדר ערך מספרי, או כהגדרתו של בן יהודה במילונו: "אות מספרי שבעצמו אין לו שום מספר אך בעמדו מימין אותיות מספריות אחרות מגדיל את ערכם פי עשרה". אברהם אבן-עזרא קרא לו גלגל על שום צורתו ואחרים קראו לו בשמו הלועזי נול. בענייני מסחר - עיגול. היום הספרה העגולה היא אפס בכל התחומים, בדיבור ובכתיבה, ואפס בשאר המשמעויות - נחלת הספרות בלבד. אין אפס? דווקא יש. ~~~~~~~~~~ כתבה רות אלמגור-רמון, יועצת הלשון ברשות השידור. הפינה "רגע של עברית" משודרת יום יום ברשת ב´ בשעה 15:55.
רות אלמגור-רמון. האבשלום קור של רשת ב´. יש לה ספר, יש לה פינה, ובזמן האחרון מצאתי שיש לה גם אתר. דוגמית ממנו: ~~~~~~~~~~ "כל קליעה אצלו בול - אין אפס". כברת דרך עבר האפס מן התנך ועד ימינו. אפס הוא קצה או קץ, בביטוי "אפסי ארץ" למשל, וכשדבר מגיע עד קצו או עד קצהו ואינו קיים עוד, הרי הוא לא כלום. ומכאן אפס הוא גם אין. למשל - "באפס עצים תכבה אש" ( משלי כו 20 ). ואולם לצד אפס שהוא ´לא כלום´ יש בתנך ´אפס´ או ´אפס כי´, שהוא ´רק´, ´אבל´ או ´אלא´. לאחר שרצה בלעם לקלל ונמצא מברך, שלח אותו בלק למקום אחר ואמר לו: "מקום … אשר תראנו משם, אפס קצהו תראה וכולו לא תראה" (במדבר כג 13) . כלומר - רק את קצהו תראה ולא את כולו. ואולם היום "אפס קצהו" היה לצירוף, המילה ´אפס´ איבדה כאן את משמעה המקורי - רק, ודבקה בה המשמעות האחרת - קצה. מעתה "אפס קצהו" הוא קצה קצהו, הקצה של הקצה. בימי הביניים, עם התפתחות המתמטיקה, נזקקו למילה לציון העדר ערך מספרי, או כהגדרתו של בן יהודה במילונו: "אות מספרי שבעצמו אין לו שום מספר אך בעמדו מימין אותיות מספריות אחרות מגדיל את ערכם פי עשרה". אברהם אבן-עזרא קרא לו גלגל על שום צורתו ואחרים קראו לו בשמו הלועזי נול. בענייני מסחר - עיגול. היום הספרה העגולה היא אפס בכל התחומים, בדיבור ובכתיבה, ואפס בשאר המשמעויות - נחלת הספרות בלבד. אין אפס? דווקא יש. ~~~~~~~~~~ כתבה רות אלמגור-רמון, יועצת הלשון ברשות השידור. הפינה "רגע של עברית" משודרת יום יום ברשת ב´ בשעה 15:55.