יש אנשים
שאני לא יכול לסבול. עליתי על אוטובוס עמוס לעייפה אין מקום גם לעמוד. עד שמצאתי מנוח לכף רגליי הכואבות, הבחנתי בזוג שמתכונן לרדת. כמובן שהלכתי לעמוד לידם וכך הבטחתי לעצמי מקום בתחנה הבאה. פתאום מגיע מולי מישהו עם עגלה. ביקש ממני לעבור אחורה כדי שהוא יוכל להתקדם עם העגלה. ריחמתי עליו ונתתי לו לעבור מכיון שהאוטובוס עמוס לא היה לי הרבה מקום לפנות לו. מה שקרה שאני זזתי אחורה והוא נעמד לו במקום שבו אני הייתי. קיפל את העגלו וגנב לי באלגנטיות את המקום. לא יכולתי לעשות הרבה כי העגלה חסמה לי את הדרך. אני רואה אותו יושב וליבי מביע משאלה, הלוואי שיזרקו אבן לחלון ממנה הוא משקיף, ואז הוא יצטרך לפנות את המקום באלונקה...
שאני לא יכול לסבול. עליתי על אוטובוס עמוס לעייפה אין מקום גם לעמוד. עד שמצאתי מנוח לכף רגליי הכואבות, הבחנתי בזוג שמתכונן לרדת. כמובן שהלכתי לעמוד לידם וכך הבטחתי לעצמי מקום בתחנה הבאה. פתאום מגיע מולי מישהו עם עגלה. ביקש ממני לעבור אחורה כדי שהוא יוכל להתקדם עם העגלה. ריחמתי עליו ונתתי לו לעבור מכיון שהאוטובוס עמוס לא היה לי הרבה מקום לפנות לו. מה שקרה שאני זזתי אחורה והוא נעמד לו במקום שבו אני הייתי. קיפל את העגלו וגנב לי באלגנטיות את המקום. לא יכולתי לעשות הרבה כי העגלה חסמה לי את הדרך. אני רואה אותו יושב וליבי מביע משאלה, הלוואי שיזרקו אבן לחלון ממנה הוא משקיף, ואז הוא יצטרך לפנות את המקום באלונקה...
