יש 'אמת' בכלל ל'בוגד'?
יש 'אמת' בכלל ל'בוגד'? או שהבחור איבד (לנצח?) כל אפשרות להיות אמיתי עם עצמו וסביבתו?? טוב, אולי קצת נסחפתי בכותרת, וודאי שיש אמת,לכל אדם . הבעיה שלי היא –ואני ממש מבקש עזרתכם בקטע הזה- היא שאני מאבד כוון, ממש מאבד כוון (והיא קנתה לי לפני נסיעתה מצפן, וכה כתבה: 'שלא תאבד את הכוון'. נביאה או מה?). הסיפור שלי הוא ככה. אני בתהליך היפרדות ממה שהיה. מי שעוררה אותי לחשוב על הכל היתה מישהי שהכרתי בתור 'עוד אחת' בסדרת האבולוציה האישית שלי. איתה חוויתי לראשונה בחיי זוגיות אמיתית כנראה (והפסיכולוג שלי טוען שזו גם פעם ראשונה שהערכתי מישהי. חושב שהוא נסחף קצת. חוץ מזה ממתי אפשר לסמוך על אמירות של פסיכולוגים בכלל? חושב שכן מעריך את פרודתי על קטעים מסויימים. לא הייתי מגדיר אותה כלא-מוערכת אצלי). כשהיא ראתה שמתקרב הזמן, שאני פשוט הולך לעשות את זה, היא לקחה את רגליה לטיול ארוך בחו"ל. אבל, גם לזה יש סוף, והוא מתקרב מאוד. לפי התוכנית המקורית היא אמורה לנחות בשבת הקרובה. אין לי מושג אם היא שינתה תוכניות. לפי הסיכום המוקדם היא אמורה לקבל ממני תשובה בבואה היכן אני עומד. האם התהליך אצלי הוביל לחזרתי לאישתי , או שהוא הוביל אותי החוצה. היא הצהירה מראש שתוותר עלי רק אם זה יהיה תהליך של בניה בתוך המסגרת הקודמת, אבל אם זו בריחה ולא תהליך של צמיחה , היא לא תרפה ממני (לא, לא תהרוס לי את הבית , כמובן. רק לא תניח לי לוותר לעצמי , כנראה). עכשיו היא אמורה להגיע, ואני הבטחתי לה (ולעצמי) תשובות ברורות יותר. והבעיה היא שאני מסובך עם עצמי, מסובך היטב. אולי כמו שרק אני יודע. מצד אחד היא מאוד חסרה לי, חושב שאיתה הייתי יכול לעבור הכל הרבה יותר קל. מצד שני ממש לא הייתי רוצה שהיא תהיה חלק מהתהליך. חושב שכל זמן שעדיין לא סגור-תפור עדיף שהיא תהיה מבחוץ. כאן אני מתחיל להסתבך. ברגיל אני יוצא לחופשונות כאלו לעיתים די תכופות, ובעיקר אחרי החגים כזה. אז התוכנית היא שאני בנופשון בחו"ל אחרי סוכות. הרעיון היה שכשהיא חוזרת אני או מחופר היטב בבית (ונוסע עם אישתי לאותו נופשון בחו"ל. האמת? לא נראה לי מצב מעולם. גם לו 'חזרתי' זה היה בצעד מהסס וגישושי בלבד). או שאני נוסע איתה (עם החברה), ואז נתחיל לעבוד ברצינות על העתיד שלנו. לפי המצב כרגע , אני לא נוסע לא איתה (כמובן) , ולא איתה (נוטה כן להאריך את פסק הזמן, עם כל הקושי. ואם היא לא תעשה משהו שיהפוך לי הכל בפנים). הבעיה שלי היא שאני מוצא את עצמי חושב/שוקל/מפנטז על יציאה עם מישהי אחרת. כלשהי.
יש 'אמת' בכלל ל'בוגד'? או שהבחור איבד (לנצח?) כל אפשרות להיות אמיתי עם עצמו וסביבתו?? טוב, אולי קצת נסחפתי בכותרת, וודאי שיש אמת,לכל אדם . הבעיה שלי היא –ואני ממש מבקש עזרתכם בקטע הזה- היא שאני מאבד כוון, ממש מאבד כוון (והיא קנתה לי לפני נסיעתה מצפן, וכה כתבה: 'שלא תאבד את הכוון'. נביאה או מה?). הסיפור שלי הוא ככה. אני בתהליך היפרדות ממה שהיה. מי שעוררה אותי לחשוב על הכל היתה מישהי שהכרתי בתור 'עוד אחת' בסדרת האבולוציה האישית שלי. איתה חוויתי לראשונה בחיי זוגיות אמיתית כנראה (והפסיכולוג שלי טוען שזו גם פעם ראשונה שהערכתי מישהי. חושב שהוא נסחף קצת. חוץ מזה ממתי אפשר לסמוך על אמירות של פסיכולוגים בכלל? חושב שכן מעריך את פרודתי על קטעים מסויימים. לא הייתי מגדיר אותה כלא-מוערכת אצלי). כשהיא ראתה שמתקרב הזמן, שאני פשוט הולך לעשות את זה, היא לקחה את רגליה לטיול ארוך בחו"ל. אבל, גם לזה יש סוף, והוא מתקרב מאוד. לפי התוכנית המקורית היא אמורה לנחות בשבת הקרובה. אין לי מושג אם היא שינתה תוכניות. לפי הסיכום המוקדם היא אמורה לקבל ממני תשובה בבואה היכן אני עומד. האם התהליך אצלי הוביל לחזרתי לאישתי , או שהוא הוביל אותי החוצה. היא הצהירה מראש שתוותר עלי רק אם זה יהיה תהליך של בניה בתוך המסגרת הקודמת, אבל אם זו בריחה ולא תהליך של צמיחה , היא לא תרפה ממני (לא, לא תהרוס לי את הבית , כמובן. רק לא תניח לי לוותר לעצמי , כנראה). עכשיו היא אמורה להגיע, ואני הבטחתי לה (ולעצמי) תשובות ברורות יותר. והבעיה היא שאני מסובך עם עצמי, מסובך היטב. אולי כמו שרק אני יודע. מצד אחד היא מאוד חסרה לי, חושב שאיתה הייתי יכול לעבור הכל הרבה יותר קל. מצד שני ממש לא הייתי רוצה שהיא תהיה חלק מהתהליך. חושב שכל זמן שעדיין לא סגור-תפור עדיף שהיא תהיה מבחוץ. כאן אני מתחיל להסתבך. ברגיל אני יוצא לחופשונות כאלו לעיתים די תכופות, ובעיקר אחרי החגים כזה. אז התוכנית היא שאני בנופשון בחו"ל אחרי סוכות. הרעיון היה שכשהיא חוזרת אני או מחופר היטב בבית (ונוסע עם אישתי לאותו נופשון בחו"ל. האמת? לא נראה לי מצב מעולם. גם לו 'חזרתי' זה היה בצעד מהסס וגישושי בלבד). או שאני נוסע איתה (עם החברה), ואז נתחיל לעבוד ברצינות על העתיד שלנו. לפי המצב כרגע , אני לא נוסע לא איתה (כמובן) , ולא איתה (נוטה כן להאריך את פסק הזמן, עם כל הקושי. ואם היא לא תעשה משהו שיהפוך לי הכל בפנים). הבעיה שלי היא שאני מוצא את עצמי חושב/שוקל/מפנטז על יציאה עם מישהי אחרת. כלשהי.
