על יש או אין- סיפור קצר ../images/Emo63.gif
יש או אין- סיפור קצר ההורים שלי נולדו וגדלו בירושלים. אבא שלי ממשפחה אמידה יותר, אימא ממשפחה עניה מאוד, אבל גם אבא וגם אימא למדו להסתדר עם מה שיש, כי לא היה הרבה אז, בירושלים. אצל שניהם השירותים היו בחצר, משותפים עם עוד שכנים. עם המים של הכביסה שטפו את הרצפה. היה קצת סבון במים של הכביסה וזה עשה תחושה של נקי. בשנות המלחמה גם לא היה אוכל וכולם קיבלו תלושים לקמח, שמן ואבקת ביצים. מאז המצור ירושלמים גם מעשנים את הסיגריות עד הסוף. נגד כינים לדוגמא, מרחו על הראש תערובת של כף שמן, כף חומץ וכף נפט. הגישה הייתה שמה שיש צריך להספיק. אבי תמיד אמר לי,שאם עתיד העולם היה מופקד בידי הירושלמים, מעט מאד היה נעשה מלבד למחזר את "מה שיש" ביעילות רבה. אך המציאות היא אחרת, ואת העתיד מכתיבים אנשים הפונים אל "מה שאין". הרבה מאד אנו חייבים לאנשים שפיתחו את תוכנת החשיבה בה העיקר הוא "מה שאין". בזכותם הגענו אל הנוחות הטכנולוגית של היום. הכל היה יכול להיות באמת נפלא, אלא שבמהלך השנים, מרוב התלהבות, עלה יותר ויותר משקל ה"מה שאין" בחיים וה"מה שיש" נדחק אל הפינה. כיום המצב כבר די חמור, ואנשים רבים מתקשים להירדם בלילות מרוב מחשבות על "מה שאין". אנשים יינטו בחפץ לב לגלות בבני זוגם תכונות שאין במקום לאהוב את "מה שיש".בכל העולם אנשים מתבוננים במראה, ורואים את "מה שאין" במקום לראות את היפה ב"מה שיש". מדינות רוצות לכבוש מדינות אחרות והעולם כולו רוצה לכבוש את החלל. אומרים שרוצים עתיד טוב יותר לילדים אבל מרוב דאגה לעתיד שוכחים לשאול את הילד: "איך אתה מרגיש?" הורים יזכירו לילדיהם ללא הפסקה את כל מה שעדיין אין להם ויהיו חייבים להשיג - אין תואר ואין מקצוע, ואין בית ואין חתונה ואין ילדים... ומבלי דעת מחנכים, ש"מה שיש" אף פעם לא מספיק. חכם סיני אמר: "הגנן הטוב משקיע את מרבית זמנו בגינתו. גנן המרוכז בעיקר במה שאין בה , שלא יתפלא אם היא נובלת." אנשים ישקיעו את זמנם בעבודה כדי לחפש עבודה אחרת, במקום לחשוב כיצד להפוך את מקום העבודה הקיים לנעים יותר. מאז ומעולם נאלצנו להילחם על זכותינו לחיות, ומאז שקיימת מדינתינו, המלחמה בטרור נגדינו היא מנת חלקינו. עם כל הכאב על אובדן החיים במלחמות אלו במהלך השנים, אל לנו לשכוח, שהם אינם מצליחים במשימתם- אנחנו כאן!!!, על אפם ועל חמתם, ולא בים! ואם נסתכל על ה"יש"- יש לנו ארץ נהדרת, ואנשים נפלאים בה. כמו סוס שרודף אחרי גזר הקשור בקצה מקל לאפו, כך גם לעיתים הנודדים בחיפוש אחר האושר מקווים להגיע ל"הארה" – מצב של אושר מושלם, ידע נסתר וכוחות על, כאילו שלהגיע להארה זה למצוא את העיר המוזהבת בה אין מוות וכל הימים הם מופלאים, אין צרות מלחמות, נפגעים......... מה שאין מטבעו אינו קיים, בדיוק כמו שאין מים יבשים, אין שמש קרה ואין ירח מרובע. החכמים אומרים שאין שום דבר אחר מלבד "מה שיש", המציאות היא האמת, ירושלים יש רק אחת, ו"הארה" זה להתעורר מהחלומות על "מה שאין" כדי לחיות נכון יותר היכן שאתה כבר נמצא. רק כך אפשר לגלות שכל יום יכול להיות יום מופלא.
