ישראל נהדרת
אבל לפעמים יש תחושה שבא לנוח קצת מהכל. החיים כאן קשים, קשים מאוד אפילו, ובגלל זה כל אדם שפוי רוצה לחיות קצת בשלווה, לא שיש את זה, כי בכל זאת, המשפחה והלב עדיין כאן, אבל אני קוראת את כל התגובות של המתעצבנים ולא כל כך מבינה על מה ולמה? קצת משנים אוירה, מה יש? בכל אופן, לאור הפיגועים האחרונים יש תחושה כזאת של מלחמה באויר כשראיתי בטלויזייה איך בבוסניה יורים על אנשים ברחובות, עשיתי מן שיו כזה , כאילו, איזה מזל ש"כאן" זה לא ככה... והינה, כמה מהר מתרגלים למציאות שפתאום, משום מקום, באמצע ת"א מישהו יירה עליך צרור. אני מרגישה מחנק, אני מרגישה שאין לי כוחות לעשות כאן כלום, והמקסימום שאני מסוגלת זה רק לארוז מזוודה ולטוס. אני לא רוצה לחיות וכל הזמן להסתכל מאחורי הגב, מי שם. הפחד, משתק. והפחד להשאיר את האהובים "מאחור" לא נותן מנוחה. הבעיה, שאני לא יודעת מתי, ואם בכלל יהייה לי שקט. וגרוע מזה, הידיעה, שאין "סוף טוב" והמצב רק הולך ומחמיר, ואין אפשרות לאופטימיות, כי אי אפשר להגיד ש"יהייה טוב" כי לא יהייה. ואם כבר בחו"ל, אז הינה, מתאגדים כולם להיות ביחד כי ככה זה ישראלים, כי זה הטוב וגם הרע ביחד של מה שאנחנו כי אי אפשר עם זה ואי אפשר בלי זה. (איפה מגישים את הבקשות לגילגול הבא?)
אבל לפעמים יש תחושה שבא לנוח קצת מהכל. החיים כאן קשים, קשים מאוד אפילו, ובגלל זה כל אדם שפוי רוצה לחיות קצת בשלווה, לא שיש את זה, כי בכל זאת, המשפחה והלב עדיין כאן, אבל אני קוראת את כל התגובות של המתעצבנים ולא כל כך מבינה על מה ולמה? קצת משנים אוירה, מה יש? בכל אופן, לאור הפיגועים האחרונים יש תחושה כזאת של מלחמה באויר כשראיתי בטלויזייה איך בבוסניה יורים על אנשים ברחובות, עשיתי מן שיו כזה , כאילו, איזה מזל ש"כאן" זה לא ככה... והינה, כמה מהר מתרגלים למציאות שפתאום, משום מקום, באמצע ת"א מישהו יירה עליך צרור. אני מרגישה מחנק, אני מרגישה שאין לי כוחות לעשות כאן כלום, והמקסימום שאני מסוגלת זה רק לארוז מזוודה ולטוס. אני לא רוצה לחיות וכל הזמן להסתכל מאחורי הגב, מי שם. הפחד, משתק. והפחד להשאיר את האהובים "מאחור" לא נותן מנוחה. הבעיה, שאני לא יודעת מתי, ואם בכלל יהייה לי שקט. וגרוע מזה, הידיעה, שאין "סוף טוב" והמצב רק הולך ומחמיר, ואין אפשרות לאופטימיות, כי אי אפשר להגיד ש"יהייה טוב" כי לא יהייה. ואם כבר בחו"ל, אז הינה, מתאגדים כולם להיות ביחד כי ככה זה ישראלים, כי זה הטוב וגם הרע ביחד של מה שאנחנו כי אי אפשר עם זה ואי אפשר בלי זה. (איפה מגישים את הבקשות לגילגול הבא?)
