ישנו איזה שיר
על ליל הסדר בוורשה{תורגם מאנגלית}: בליל הסדר האחרון,בגטו וורשה הי'ה את מוישל´ה, מוישל´ה האחרון בגטו וורשה ששאל את אביו מה נשתנה "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות,למה לילה זה כה ארוך ונוראי מכל הלילות לפני כן". בזמן שמוישל´ה שואל את כל השאלות,שמיים וארץ לא נעו,המלאכים פחדו להשמיע קול ואביו..אוי אביו רצה לענות לו עבדים היינו... ומוישל´ה שואל:"טאטא היקר יש לי עוד שאלה אחת משלי וזוהי השאלה: אני רוצה לדעת טאטע היקר האם אני אשאר עד שנה הבאה בכדי לשאול מה נשתנה??? האם יישארו ילדים יהודיים לשאול את השאלה של מה נשתנה והאם יישארו אבות יהודיים בכדי לענות עבדים היינו???" והאבא עונה:"אני לא יודע,אני לא יודע אם אשאר חי,אני לא יודע אם אתה תשאר חי, אבל אני יודע שתמיד יהי'ה מוישל´ה אחד אי שם...שישאל מה נשתנה, אני לא יודע אם אנחנו נחי'ה אבל אני יודע דבר אחד,כי בשם קדשך נשבעת לו שלא יכבה נרו לעולם ועד". כל שנה אנחנו יושבים כולנו ליד השולחן,אצל הדודה,אצל הסבתא,בבית עם ההורים, יושבים ואומרים:"עבדים היינו..." והראש מפנטז על הצלי שיבוא בהמשך הסדר. אנחנו צריכים להבין את גודל האמירה של עבדים היינו שעליה אביו של מושל´ה חלם, אז היינו כבולים והיינו עבדים אבל הוא יודע בתוך תוכו שיש אחד ויחיד שאנחנו לא עבדיו כבזויים והוא זה שגם ברגעים קשים הוא יגאל אותנו ויקיים את הבטחתו "וברגע קטן עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך...". כל אחד בליל הסדר שלו צריך לזכור ולהתחזק שכל אחד עם בעיותיו יידע שיש מי שידאג לו ויעזור לו גם אם זה לא נראה ככה כי:"עבדים היינו..." אבל רק אחד הושיע ויושיע בעתיד. זוהי הנקודה החזקה של החג. עניינו של החג הוא אמונה... להאמין למרות העבדות להאמין למרות הקשיים להאמין למרות שהדרך ארוכה להאמין... לשאת עיניים בתפילה שמי שגאל את אבותינו מעבדות לחרות והפכנו לעם, הוא יגאלנו בקרוב,גאולה כללית בבניין הבית הכללי והפרטי. לשנה הבאה בירושלים הבנוי'ה , לשנה הבאה אצל החותנת/החמות...
על ליל הסדר בוורשה{תורגם מאנגלית}: בליל הסדר האחרון,בגטו וורשה הי'ה את מוישל´ה, מוישל´ה האחרון בגטו וורשה ששאל את אביו מה נשתנה "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות,למה לילה זה כה ארוך ונוראי מכל הלילות לפני כן". בזמן שמוישל´ה שואל את כל השאלות,שמיים וארץ לא נעו,המלאכים פחדו להשמיע קול ואביו..אוי אביו רצה לענות לו עבדים היינו... ומוישל´ה שואל:"טאטא היקר יש לי עוד שאלה אחת משלי וזוהי השאלה: אני רוצה לדעת טאטע היקר האם אני אשאר עד שנה הבאה בכדי לשאול מה נשתנה??? האם יישארו ילדים יהודיים לשאול את השאלה של מה נשתנה והאם יישארו אבות יהודיים בכדי לענות עבדים היינו???" והאבא עונה:"אני לא יודע,אני לא יודע אם אשאר חי,אני לא יודע אם אתה תשאר חי, אבל אני יודע שתמיד יהי'ה מוישל´ה אחד אי שם...שישאל מה נשתנה, אני לא יודע אם אנחנו נחי'ה אבל אני יודע דבר אחד,כי בשם קדשך נשבעת לו שלא יכבה נרו לעולם ועד". כל שנה אנחנו יושבים כולנו ליד השולחן,אצל הדודה,אצל הסבתא,בבית עם ההורים, יושבים ואומרים:"עבדים היינו..." והראש מפנטז על הצלי שיבוא בהמשך הסדר. אנחנו צריכים להבין את גודל האמירה של עבדים היינו שעליה אביו של מושל´ה חלם, אז היינו כבולים והיינו עבדים אבל הוא יודע בתוך תוכו שיש אחד ויחיד שאנחנו לא עבדיו כבזויים והוא זה שגם ברגעים קשים הוא יגאל אותנו ויקיים את הבטחתו "וברגע קטן עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך...". כל אחד בליל הסדר שלו צריך לזכור ולהתחזק שכל אחד עם בעיותיו יידע שיש מי שידאג לו ויעזור לו גם אם זה לא נראה ככה כי:"עבדים היינו..." אבל רק אחד הושיע ויושיע בעתיד. זוהי הנקודה החזקה של החג. עניינו של החג הוא אמונה... להאמין למרות העבדות להאמין למרות הקשיים להאמין למרות שהדרך ארוכה להאמין... לשאת עיניים בתפילה שמי שגאל את אבותינו מעבדות לחרות והפכנו לעם, הוא יגאלנו בקרוב,גאולה כללית בבניין הבית הכללי והפרטי. לשנה הבאה בירושלים הבנוי'ה , לשנה הבאה אצל החותנת/החמות...
