ישיבת צוות

[אופק דגנית]

ישיבת צוות

אני והילדים
"חבר'ה עוברים דירה. ויש לזה מחיר וכמובן גם תוצאה מרוווחת ומאפשרת
מי בעד? מי נגד? ומי נשאר..?"...

וכשהסכום מוסכם על שנהם...ועליי
והתנאים לדירה מחויבת מרפסת..הדרישה של הבן
ויש אות ירוק לצאת לדרך...

זה חייב להיות הדבר הטוב הבא.


מסתכלת על הסיטואציה הזו של השיחה...
על המקום הפתוח הזה...שיש ביני לבנהם..
על השיתוף הפעולה המופלאה שיש כאן...
על היכולת שהם נותנים לי כדי לתת להם חזרה...

ואתם יודעים או שלא...
לגור בשלושה בדירה אחת....קטנה
ולאפשר מקום לכולם פיזי ומעבר לזה

זה כישרון להפליא של להיות "אמא"...
או כישרון שלהם להיות ילדים שלי..

ולא...זה לעולם לא יהיה מובן מאליו...
שהברכה בביתי נמצאת

 

[N D R]

בהצלחה

 

[אופק דגנית]

תקפיץ תקפיץ

את כל עולמי נתתי כדי להגיע למקום הזה

 

[בילבי שכזו 69]

ללא ספק את קוצרת את הפירות של שנים של השקעה

אהבה,
תמיכה,
לפעמים תסכול וכאב....
אבל וואלה הכל שווה.
להגיע למקום הזה,
לדעת שאפשר,
רצוי
ומצליח
עם השקעה נכונה,
סבלנות,
סובלנות,
אהבה ותמיכה....
המעגל האין סופי של הורות!

נעים לקרוא אותך אמא !

 

[אופק דגנית]

הורות...

אין ספק שיש שם גם אבא...

חצי מכל הטוב הזה שייך לו...

 

[בילבי שכזו 69]

כל הכבוד על הפרגון לא כל אחת מוכנה

להודות שהגרוש שלה הוא חלק ממה שהצאצאים שלנו הפכו להיות .

לרוב בוחרים לראות את מה הוא לא עשה, במה הוא טעה.....

כנ,ל ההפך לגבי גברים מול הגרושות ....

 

[M i c h a l y U S A]

דגנית

אל תתחייבי לשום חוזה שאת מערבת את הילדים שלך בתשלום החוזה. [מה שאני הולכת לומר זה רק מתוך נסיון אישי- וגם מתוך הרבה מתן עיצות מחברים קרובים שעברו את אותו הסיפור]

אני מבינה שאת חושבת שבתור משפחה - אם כולם יעבדו ויתרמו..יהיה אפשרי לקחת דירה מרווחת יותר.
זו טעות גדולה לתת אחריות שכזאת על הכתפיים שלהם.
היום הם כאן..בעוד חודש הם יכולים לקום וללכת. הם צעירים..הם בריאים ..הם לא רוצים אחריות שכזאת.

די.הם גדולים והם צריכים כל אחד לעוף לדרכו. את צריכה לשחרר. את חייבת לעצמך..לדאוג לעצמך וללמוד לחיות לבד.
זו טעות חשיבתית שהם "משתפים פעולה"
כרגע זה נוח..ייתכן שבעוד חודש חודשיים..הבן יכיר משהיא...וירצה ללכת אליה..או הבת תרצה לעבור דירה וללמוד אי שם בצפון.
השינויים שיש בגיל הזה לא מתאימים לך. הם לא בני זוגך.

אם את יכולה ..קחי על הגב שלך את החוזה. אל תקשרי אותם לחוזה והתחייבות שכזו. זה לא מתאים.
[מנסיון אומרת לך..הגיל הזה זה גיל שהם לא רוצים להתחייב לכלום. הסיבה הכי גדולה שהם איתך היום..שזה נוח. תפתחי עיניים..למרות שהלב אומר משהו אחד..את צריכה לחשוב ראציונאלי][- אל תפלי למלכולדת הזו.

 

[M i c h a l y U S A]

אצלי לדוגמא

אחד באוסטרליה..מטייל ..עובד. עד שיחזור ללמודים
שני בארץ עד שיתחיל ללמוד- מחר יכול לקחת תרמיל ולספר לי שהוא בדרך לארגנטינה
שלישי לידי. מסיים תואר אחד..ואולי יעבור לקליפורניה להמשך למודים..עדיין לא ברור.- זה מסוגל לספר לי שמחר טס לברזיל. מה אכפת לו? מדבר את השפה ..חי ונושם ברזילאיות.

למדתי להנות מהחיים לבד אני רווקה ומאוד עליזה. עדיין מבשלת לגדול לשבוע שלם כל יום ראשון.
הוא למד להיות אחראי. יש לו דירה משלו..משלם חשבונות משלו..עושה כביסה וכל מה שצריך בתור אדם בוגר

תני להם לגדול. זה הזמן שלהם לעשות חיים אחרי השירות..לפני הלמודים..להיות care free ולעשות כל מה שבראש שלהם.

 

[אופק דגנית]

מיכלי

זה בסדר אני רגועה..
בגלל מה שאמרת התבצעה שיחה..מלכתחילה
בגלל שאני דואגת לעצמי..

כל האופציות עלו ונאמרו...


הם כאן..כי הם כאן עדין..
שהם ילכו הם ילכו..
ותאמיני לי אין אדם יותר ממני
ששואף לדירה לעצמו לבד..

הלו..הם חמורים גדולים
500 ש"ח בחודש על שרותי כביסה בישול וניקיון וטרטורי סופר
זה פחות מלשלם לעוזרת בית
החמורים הגדולים מרוויחים יותר ממני...

אני חטשבת אני צריכה להעלות את שכרי בבית הזה...

 

[עלי באבא האחד]

או....

שכולנו...
שואפים קדימה?
(כמובן שילדיך מדהימים, ללא שמץ ציניות)
השאיפה קדימה היא מובנית,
אחרת אלוהים היה שם לנו את העיניים בתחת.
גם ככה כולנו מנסים להכנס מאחורה...
תארי לך שגם העיניים היו עין אחת על כל חצי ישבן....