ישיבת מדיטציה

[מאפרת בשאנטי]

ישיבת מדיטציה

שלום לכולם יש לי שאלה (שאני מתארת לעצמי שבטוח כבר נשאלה כאן אי פעם..)

ישיבת מדיטציה-
טוב, אז לשבת בלוטוס מלא אני כרגע לא אצליח זה בטוח.. חצי לוטוס אני מצליחה אבל אחרי זמן ממש לא רב מתחילות להרדם לי הרגל ברמות קשות.. וכשאני אומרת קשות זה ממש קשות- אם אני מנסה "להתעלם" או להתייחס לזה ואז לעזוב את זה וכ'ו.... אחרי ישיבה של גג 20 דקות (הכאבים מתחילים אחרי כ5 דקות.. אחרי כ10 דקות זה הופך להיות ממש נורא) אני מאבדת לחלוטין כל תחושה ברגליים מלבד עיקצוצים נוראיים וכשאני מוציאה את עצמי מהתנוחה (צריכה לקחת בידיים כל רגל ולהזיז אותה כי אין תחושה והן לגמרי לא מתפקדות) אני צריכה להישאר עוד כמה דקות לשבת בכאבים של ממש בזמן שהדם חוזר אל הרגליים ואני מרגישה שהן הולכות להתפוצץ לי בערך.. (חפרתי רק כדי להעביר את רמת חוסר היכולת שלי לשבת בצורה זו) - יש גם את כאבי הגב אבל לעומת הרגליים זה כאב זניח....

בכל מקרה- ניסיתי בעבר את הספסל- ועם הספסל אני יכולה כבר לשבת יותר זמן... 40 דקות ככה.. בלי להגיע לכאב בלתי נסבל.

השאלה היא -

היום נפלה עלי מוזה לקנות לי ספסל כזה שיהיה לי בבית, ואז ראיתי שמישהי כתבה באינטרנט שאפשר כבר פשוט לשבת על כיסא רגיל נגיד עם כרית מיוחדת וזה מספיק.. כאילו- לספסל כזה אין איזשהו ערך מוסף על כיסא רגיל..
האם זה נכון?
כי אם כן אז אני יכולה פשוט למדוט על כיסא רגיל כל הזמן וזהו.. זה גם יותר נוח והרגליים לא נרדמות בכלל..
משום מה היתה לי איזשהי מחשבה בראש שלעבור בעתיד לחצי לוטוס ואז לוטוס יהיה לי יותר קל מהספסל.. ולשבת על הכיסא משמעו לעבור אח"כ לספסל ואז לכרית בלבד וכ'ו.... השאלה אם זה ככה או שסתם חשבתי את זה בלי סיבה חח...

ועוד שאלה-

נכון שהכי טוב זה לוטוס מלא והכל- אבל האם ייתכן שאדם עם בעיית גב קלה (אני.. עקמת קלה ושני דיסקים קרובים מהממוצע..) לא יוכל להגיע ללוטוס מלא לישיבות ארוכות טווח (בהנחה ואני לא מתכוונת לתרגל בטירוף כמה שעות כל יום אלא יותר לכיוון ה20 דקות ביום לבד ואולי עוד איזו קבוצה פעם בשבוע..) ואז אני יכולה פשוט להתקבע על הכסא או הספסל או מה שעדיף.. אם אין ביניהם הבדל.. או שיש..? רגע, יצא מבולבל..
חידוד:
האם בתור מתרגלת "לא כבדה" אני יכולה להסתפק בכיסא \ שרפרף ולמדוט בצורה שהיא טובה?
(אני מודעת לכך שזו שאלה קצת בעייתית שכן תמיד ניתן לשפר תרגול מדיטציה ואין לכך סוף.... אבל אני מקווה שהצלחתי להעביר את ממה שניסיתי לשאול..)

תודה מראש

 

[מאפרת בשאנטי]

אותה הודעה בקצרה:

(שמתי לב שממש התפרשתי שלא לצורך)

האם יש הבדל מהותי בין למדוט על שרפרף מדיטציה או על כיסא "רגיל"?

תודה

(על כרית בלבד אני כרגע לא יכולה)

 

[lightflake]

לא

 

[מאפרת בשאנטי]

תודה

האם אין איזה עניין שכדאי שכפות הרגליים לא יפנו אל הרצפה בשביל מעבר האנרגיה?

(כנראה אני טועה..?)

 

[lightflake]

לא ידוע לי

 

[אסף ב6]

את צריכה להרגיש מה שמתאים לך,

בהתחלה ממליצים בדה"כ גב זקוף מעט אך לא מתוח, ולנסות תנוחה שניתן יהיה להשאר בה זמן יחסית ארוך בלי יותר מדי בעיות.

לי לדוג' מדיטציה על כסא פחות נוח ממדיטציה על כרית. אבל באמת שאת פשוט צריכה להרגיש מה טוב לך.
אני אישית לא מכיר מישהו שנוהג למדוט רק בישיבת לוטוס ובנוסף ישיבת לוטוס היא בדה"כ לא טובה למערביים, להודים יש לפעמים מבנה עצמות קצת יותר מתאים לזה, בכל אופן זה לא משהו חשוב.
לסיכום, אל תסכני את הגב שלך!

 

[מאפרת בשאנטי]

תודה רבה לך

 

[שובטמה 12]

בקשר "לכל איש יש שם ...."

אל תאמיני לזה ...אור ואהבה...מה שאת באמת זה לא זה

 

[מאפרת בשאנטי]

לא בטוחה שהבנתי..

השיר בליווי תאריכים של אנשים שנפטרו, וכל שורה מתקשרת לאחד מהם, זה זיכרון.....

אני יודעת מה עמדת הבודהיזם בקשר ל"עצמי", ואני לא בטוחה מה דעתי על כך.. עם חלק אני מסכימה (שיש את הגרעין הראשוני שהוא משותף לכולם..) וחלק עדיין לא גיבשתי דעה.

ובכל מקרה-

כל אדם נולד אל העולם הזה ומת, ומשאיר אחריו זיכרונות של אנשים אחרים. זו עובדה.

 

[שובטמה 12]

האמונה באני ..שם וצורה....

זו האשליה של נפרדות ...וכמו שציינת ....שיש את הגרעין הראשוני שהוא משותף לכולם ...זה מה שאנחנו באמת משהו אמיתי שהוא משותף לכולנו ...אך האמונה בשם והצורה והאמונה באני נפרד ועצמאי יוצרת את הנפרדות ואת העולם כפי שהוא היום ...אור ואהבה

 

[שובטמה 12]

ישיבת מדיטציה ....

התנוחה לא חשובה ...אפשר על כיסא ..כאשר השאיפה היא להיות ....צומת הלב בנשימה או איך שאת רגילה למדוט ...כאשר המטרה בישיבה נוחה היא שהגוף לא יפריע לנו להיות במושא ההתבוננות שלנו ...בהצלחה ..אור ואהבה

 

[ינוקא1]

בעיקרון אפשר כל תנוחה

אבל רצוי גב ישר וזקוף.

אפשר גם לנסות ישיבת סייזה (ישיבה על הברכיים) שהיא מעולה למדיטציה , וגם תעזור לגב.
רק את צריכה להתארגן עם שמיכה מקופלת מתחת לברכיים וכפות הרגליים.

(כמו הדרך שיושבת הבחורה המצויירת בירוק

http://www.japanit.co.il/25/מחוות-יפניות.html )

 

[בן טל-שחר]

מדיטציה שכזאת

במרבית צורות המדיטציה התנוחה אמורה פשוט להיות כזאת שאת יכולה למדוט בה זמן ממושך ללא הפרעה. זה הכל.
לדוגמה, שכיבה על הגב לא מתיישבת עם קריטריון זה, מפני שעלולה להיות קיימת במהלכה נטיה להירדם.
ישיבה הגורמת לכאבים, גם היא לא עומדת בקריטריון זה, מן הסתם.

אז כן, סביר להניח שעקרונית עלייך פשוט לבחור בתנוחה התומכת בך באופן הטוב ביותר, כלומר מאפשרת לך למדוט בצורה החלקה והטובה ביותר (כסא, ספסל, כרית, מה שעוזר).

יחד עם זאת, כשמדיטציה מסויימת הינה חלק אורגני בלימודו של מישהו, לימוד זה כולל את כל ההמלצות וההכוונות הרלוונטיות לאותה מדיטציה ולאותו לימוד.
במקרים כאלה, אם כן, התשובה הקבועה היא "שאלי את המורה שלך".

במידה ואת מתרגלת מדיטציה (או משתמשת באחת) בלי עזרת מורה כלשהו, זהו מצב שונה וגם התשובה שונה וצריכה לקחת בחשבון דברים כגון מי את, מה מצבך הפיזי והנפשי, מהן מטרותייך, באיזו מדיטציה מדובר וכן הלאה.

כתשובה כללית הייתי אומר: פעלי לפי מה שעושה לך טוב.

קרי:
1. שימי לב להרגשה בזמן התרגול. ודאי שהיא נעימה בכל הרבדים. במידה ומשהו לא נוח (במיוחד נפשית), כדאי להימנע מכך.
2. בדקי את התוצאות של המדיטציה ואם הן טובות (מצבך משתפר מכל הבחינות, פנימית וחיצונית), זהו סימן נוסף לכך שאת בכיוון הנכון.

 

[lightflake]

רק הערה

לא תמיד אנחנו יכולים לבחון תוצאות של מדיטציה בצורה נכונה בעצמנו, במיוחד בהתחלה, כשאנשים חושבים שמדיטציה אמורה להביא תוצאות חיוביות של שקט, רגיעה, שלווה, אהבה וכו' ודווקא מדיטציה טובה ויעילה מעמתת אותנו עם כל אותם דברים שברחנו/הדחקנו/דיכאנו משך שנים ולכן בהתחלה אדם שעושה מדיטציה טובה באמת עלול להתקל דווקא בסבל/כאב/פחד/עצב... ושות'...
וזה לא מעיד על תהליך רע אלא טוב