ישבתי לי
בחוץ על מעקה חומת הלבנים בחזית הבנין , ועישנתי סיגריה ,
והסופה מיללת מרחוק , והפלא ופלא , הרוח משום מה נעצרת מספר מטרים ממני ,
כאילו אני בכלל לא באותה מציאות של סופה , אלא באיזה רובד יותר אמיתי של הקיום ,
וכמעט שהיתה זו חוויה מוחית של הרגשת אשליית המציאות ,
כאילו בזוית עין זה לא אמיתי או חלום או הזיה ,
וכמעט הרגשה שברצוני אני יכול לגרום לזה להיות סוער יותר או שקט יותר ,
ולטעמי זה מוקדם מידי לנסות להשפיע ככה , וזה מרגיש כל העניין הזה כאילו הזיה מולבשת
אפילו מה שאני כותב עכשיו ,
אלמלא היה קר , הייתי מתייג זאת כאשליה לגמרי .
זה קצת מרגיש כמו התיאור בספר של הסאגה של תשעה נסיכים לאמבר ,
בו מרלין צועד במשעול שהדגם מייצר לו תוך כדי שהוא מתקדם , ומממש לו מציאות והוויות לעומת עיניו .
כמו התיאור של כסות עיניים של יוסף ליעקוב .
די מוזר , ואני עכשיו אצא לבדוק שוב אם זה עדיין ככה עם כוס קפה .
דוד
בחוץ על מעקה חומת הלבנים בחזית הבנין , ועישנתי סיגריה ,
והסופה מיללת מרחוק , והפלא ופלא , הרוח משום מה נעצרת מספר מטרים ממני ,
כאילו אני בכלל לא באותה מציאות של סופה , אלא באיזה רובד יותר אמיתי של הקיום ,
וכמעט שהיתה זו חוויה מוחית של הרגשת אשליית המציאות ,
כאילו בזוית עין זה לא אמיתי או חלום או הזיה ,
וכמעט הרגשה שברצוני אני יכול לגרום לזה להיות סוער יותר או שקט יותר ,
ולטעמי זה מוקדם מידי לנסות להשפיע ככה , וזה מרגיש כל העניין הזה כאילו הזיה מולבשת
אפילו מה שאני כותב עכשיו ,
אלמלא היה קר , הייתי מתייג זאת כאשליה לגמרי .
זה קצת מרגיש כמו התיאור בספר של הסאגה של תשעה נסיכים לאמבר ,
בו מרלין צועד במשעול שהדגם מייצר לו תוך כדי שהוא מתקדם , ומממש לו מציאות והוויות לעומת עיניו .
כמו התיאור של כסות עיניים של יוסף ליעקוב .
די מוזר , ואני עכשיו אצא לבדוק שוב אם זה עדיין ככה עם כוס קפה .
דוד
