ירי מן המארב.

[אוֹחַ]

ירי מן המארב.

שלום! מישהו פה יכול להסביר לי למה בביטוי הנ"ל המילה מארב מיודעת? נכון שאנחנו מדינה קטנה, אבל מארבים לא חסר פה, לא? למה לא אומרים "ירי ממארב"? או שלא מדובר ב-הא הידיעה.. תודה.

 

[daviduuu]

ירי מן המארב

הכוונה לירי מ'ה'מארב הזה כפי שניחשת. זה שלא חסר מארבים, זה לא אומר שאי אפשר ליידע את המארב. זה שלא חסר חול במדינה, זה לא אומר שאינך יכול לבקש מחברך שיביא לך את החול המונח בפתח ביתך...

 

[אוֹחַ]

החול המונח בפתח ביתי? וכי יש יותר מיודע מזה?

לעומת זאת, נסה לספר, ללא הקדמות, על הלך תמים שנורה מְרֶכב חולף - נכון שלא תמצא לומר "נורה מהרכב החולף"? אא"כ, יש לך היכרות מוקדמת עם הרכב.

 

[daviduuu]

הוא אשר אמרתי.

בהמשך הכתבה, בהחלט תוכל לציין שהרכב החולף (כלומר הנ"ל) היה חשוד כבר מלכתחילה.

 

[אוֹחַ]

אבל זה לא כתבה, זה טאגליינס: אדם נורה מרכב.

 

[daviduuu]

אוקיי,

אם אתה מתכוון על טאגליינס שכתוב בו: "איראן: אדם נורה מן המארב". לדעתי זה לא כל כך מדוייק לכתוב בצורה כזו. כי מה זאת אומרת "מן המערב"?! על איזה מארב הכוונה... ?! (אא"כ מדובר באתר של יחידה מיוחדת, לה יש רק מארב אחד, ואז תכף מובן שמדובר במארב המעולה שיש ליחידה...) הנכון בעיני הוא לכתוב כך: "איראן: בכיר במערכת הגרעינית - נורה ממארב". בהמשך הכתבה אפשר לכתוב: הבכיר נורה מן המארב בעת שהיה בדרכו אל הפיצוציה...

 

[איתי שלר]

נראה

שהסיבה היא משום ש"מן המארב" כאן הוא מושג כללי המתאר את אופיו של הירי (והגדש אינו על כך שירו ממארב כלשהו, אלא על אופי הירי: ירי מהמארב). ובעברית נפוץ יידוע של מוונחים המתארים אופן או אופי של פעולה: "לגווע בָּרעב"', "ליפול בַּפח", "טבילה בַּמים".

 

[אוֹחַ]

כנראה שאתה צודק. ראיתי גם אזכורים של חיות

התוקפות "מן המארב". וגם בתנ"ך, לרוב בספר שופטים, שלחו אנשים "אל המארב". וגם "האורב" מיודע בד"כ. אולי זה שורש הביטוי. תודה!