"ירח בים יעזור...
...לסלק את החושך עם טיפה של אור..." -- אתמול, 20:30, הופעה של אביתר בעמותת "החוט המשולש". ההופעה התקיימה ב.. מין סלון כזה, קטן, אינטימי. ה"במה" הייתה פשוט.. שטיח, והקהל - כ-30 איש - ישב על כסאות ומזרונים. המקום כל כך קטן ונבלע שלקח לי איזה שעה למצוא אותו, אבל לא משנה. אני ואח שלי יושבים עם כל השאר, מחכים. מידי פעם אביתר עובר, מתחילים למחוא כפיים, והוא מסמן "לא, עדיין לא, עוד מעט". בנות מאחוריי שרות להן את "תתחנני אליי". התרגשות וציפייה. ההופעה מתחילה. אביתר על ה"במה", עם נגן אחד (אמיר צורף, אם אני לא טועה) וסאונד מן, כולם הגיעו בהתנדבות. הוא מתיישב ליד הקלידים, ומתחיל לשיר. נר אחרון של חנוכה, "חופשה" של שעתיים מבית החולים, אביתר. מה צריך יותר מזה. אני ואח שלי היינו החלק הכי פעיל בקהל, עשינו לאביתר קולות שניים מתי שצריך, אנשים כל הזמן צעקו שירים, אח שלי מידי פעם צעק שיר וכל פעם שהוא עשה את זה אביתר ציית... אני מוכנה להישבע שמידי פעם הוא הגניב אלינו מבטי תודה... שרנו איתו כל הזמן. הפלייליסט: [לא לגמרי לפי הסדר]
תחרות כלבים תתחנני אליי כשזה עמוק ("זה שיר יפה של קורין אלאל, ואני צריך ממכם קצת עזרה לשיר אותו")
יש לי סיכוי ("לשיר הזה קוראים יש לי סיכוי") בשלב הזה אביתר קם, ואחד מהאחראים שם מזמין אותו
להדליק נרות חנוכה. "כל מי שלא הדליק נרות עדיין, יכול לצאת ידי חובה בברכה של אביתר". אביתר נעמד, מדליק את החנוכיה, שר את הברכות והקהל עונה לו בשירה - "א-א-אמן". אביתר מדליק את הנרות, אחד אחד, ואיתם נדלק גם אור גדול בלב. דבר תורה קצר על חנוכה מפי אחד האנשים, וההופעה ממשיכה. [מהשלב הזה הפלייליסט ממש לא לפי הסדר. אמנם יש לי פלייליסט כתוב, אבל ההופעה בפועל הייתה שונה לגמרי]
מתנות שמתי פודרה אל תפחד ("אני רוצה לשיר רגע שיר של בן דוד שלי, אהוד, קוראים לשיר אל תפחד")
שוב אני לבד (אח שלי צעק לו)
כלום לא עצוב ("עכשיו משהו קליל", אביתר והקהל בתפקיד ה"לה לה לה לה לה")
אצלך בעולם ("עכשיו שיר של אח אחר (יש לו רק אח אחד, לא??
) שלי, מאיר.", קצת דמעות שלי)
מעיין (שוב אח שלי)
אבות ובנים (לבקשת הקהל, "אחרי זה נשיר עוד שיר שמח, שייגמר יפה", הקהל: "לא!!", הדמעות פועלות)
הזאב והאיילה (לבקשת הקהל)
ברוש -- בשלב זה ההופעה מסתיימת. אני חייבת להגיד לאביתר תודה. חייבת. אני ואח שלי ניגשים. אחד מדבר עם אביתר, משהו בסביבות העשר דקות(!), ואביתר המקסים, עומד ומקשיב. מישהו מבקש לצלם את אביתר. אביתר מיד - "כן, בטח! רגע, אני מצטלם לבד?", תמונה. אני ואח שלי מתקרבים. אני אומרת לאביתר כמה מילים. תודה גדולה קודם כל. ומה זה צריך להיות שהוא ומאיר מופיעים בירושלים באותו ערב. אביתר מצחקק, "כן, זה באמת לא בסדר". שוב תודה, וניפגש במוצאי שבת, אני מקווה. "אפשר תמונה?" "בטח!" מצטלמים, אביתר, אח שלי ואני. אח שלי באמצע, לפתור את בעיית הנגיעה. כמה בנות ניגשות, מבקשות לשיר לאביתר שיר. "יש לי סיכוי" בשני קולות. אביתר מקשיב. הן אומרות לו שהן רוצות להזמין אותו לאנשהו (לא לגמרי הקשבתי), אבל אין להן כסף. אביתר אומר שהוא יבוא בחינם. -- אתמול נוכחתי שוב לדעת שמעבר לכך שאביתר מוכשר בטירוף, הוא באמת אדם מדהים, עם לב רגיש ונשמה. הייתם צריכים לראות איך הוא הקשיב שם לכל מי שרצה לדבר איתו, למרות שהאיצו בו כבר למהר וללכת. אביתר, תודה גדולה על אתמול.
"ירח בים יעזור, לסלק את החושך עם טיפה של אור..." (שיר שהוא דווקא לא שר אתמול, נורא רציתי. כשהגעתי אל הדיסקמן שלי שמעתי אותו בריפיט אינסופי) תודה על היותך ה"ירח בים", האור הגדול שהאיר לי את החושך. ואני אשתמש במשפט שקראתי אצל מישהי אחרת בפורום(...) - תודה שסילקת את החושך עם טיפה של אור. תודה גדולה. -- תמונות יגיעו בהמשך.