sashalola
Well-known member
וואו,
כל כך כאב מה שכתבת,
אני מרגישה שאתה משקף הרבה מהתחושות שלי,
אצלי זה פחות חד, אולי בגלל שאני נוטה להיאחז בחמלה המנחמת,
תמיד ישאר בי משהו מרוח הילדה הזאת, בגולה,
שהשוויצה לחברותיה הגויות , בימי ראשון, בחצר הכנסיה,
והתפארה שהיא תטוס בקרוב לפלסתינה
ושם נמצאת העיר הקסומה ירושלים...
נכספנו, כמו בשירים... הזהות שלנו, השייכות... הגאולה ממש.
ההורים שלי נישקו את אדמת הארץ ברגע שכף רגלם דרכה כאן.
אחרי חודשים של התארגנות באבק המעברות, סוף סוף נמצא הזמן והממון לעלות לירושלים,
וכל הדרך לירושלים אני שומעת הסברים על שלושת הרגלים,
אז פתאום אני מבינה טוב יותר את ראש השנה, פסח...
אני זוכרת את הדרך לעיר הקודש.
ועכשיו,
כמו שאתה כותב,
מילים כואבות,
"...פסקתי להגיע לעיר המוות הזו, בה נולדתי."
כל כך כאב מה שכתבת,
אני מרגישה שאתה משקף הרבה מהתחושות שלי,
אצלי זה פחות חד, אולי בגלל שאני נוטה להיאחז בחמלה המנחמת,
תמיד ישאר בי משהו מרוח הילדה הזאת, בגולה,
שהשוויצה לחברותיה הגויות , בימי ראשון, בחצר הכנסיה,
והתפארה שהיא תטוס בקרוב לפלסתינה
ושם נמצאת העיר הקסומה ירושלים...
נכספנו, כמו בשירים... הזהות שלנו, השייכות... הגאולה ממש.
ההורים שלי נישקו את אדמת הארץ ברגע שכף רגלם דרכה כאן.
אחרי חודשים של התארגנות באבק המעברות, סוף סוף נמצא הזמן והממון לעלות לירושלים,
וכל הדרך לירושלים אני שומעת הסברים על שלושת הרגלים,
אז פתאום אני מבינה טוב יותר את ראש השנה, פסח...
אני זוכרת את הדרך לעיר הקודש.
ועכשיו,
כמו שאתה כותב,
מילים כואבות,
"...פסקתי להגיע לעיר המוות הזו, בה נולדתי."
