וואו
זה לא רק חוסר האזכור - זה ההקשר הרחב יותר שככל הנראה הביא למקרה הזה. בין אם זו טעות סופר או בחירה מכוונת שלא לציין את ירושלים בלוח בנתב"ג, זה חמור יותר מכל פובליציסט או סטיריקן שמזלזל בירושלים כיוון שהיא לא תל-אביב, או אפילו מעסק פרטי שהחליט לא לספור את ירושלים כי היא לא תל-אביב. זה חמור משום שכאן מדובר ברשות ממלכתית, והמסרים שהיא מעבירה מייצגים לא רק את מי שכתב אותם. ואם רשות ממלכתית מצהירה שמומלץ לתיירים לבקר בערי אזור המרכז, ובכלל לא מציעה להם את האופציה של ביקור בירושלים - זה חמור במיוחד.
אז אולי זו לא מדיניות רשמית למחק את ירושלים מתודעת התיירים, וכנראה שהסיבה לזה הייתה יותר פשוטה: מי שהחליט בנתב"ג מה ייכתב בכרזות, ובחר שלא לציין כלל את ירושלים, חשב ודאי בינו לבין עצמו משהו בסגנון "יאללה, מה כבר יש לפרסם בירושלים, ממילא אין להם מקומות בילוי וכולם שם דוסים", או, במקרה הטוב, חשב במונחים של "רחוק מהעין - רחוק מהלב", וראה לנכון לפרסם רק את מה שהוא מכיר מהסביבה שלו. אם כך - זה חוסר הבנה של מעמדו של התפקיד. זו לא חשיבה עם אחריות ציבורית, זו חשיבה שמתאימה אולי לעסק פרטי, ואם אכן אלה השיקולים שהופעלו - בעל התפקיד לא הבין את המשמעות של מקום העבודה שלו (ואולי זה היה זכיין פרטי שכלל לא נחשב כעובד נתב"ג).
לפחות אפשר להתנחם בכך שהתמונה שנבחרה לייצג את ירושלים בסופו של דבר, היא לא הכי סטריאוטיפית שאפשר היה לבחור. נכון, טחנת ימין-משה זו בחירה צפויה (ויפה), אך לפחות זו לא תמונה של הכותל או כיפת הסלע, או תהלוכת חרדים במאה-שערים.