ירושלאים

[גרשונוב]

ירושלאים

מזכרות שנוצרו בארץ הקודש הוחתמו עם שם העיר.
בשלב מסויים היה מעבר בין הכתיב "ירושלם" ל"ירושלים". כנראה לאור שינוי בהגיית שם העיר בעת החדשה. מהחפצים שאני נתקל בהם, עושה רושם שהמעבר בכתיב התרחש בשנות הארבעים.

האם מישהו יודע משהו נוסף על המעבר הזה ?
האם הגו לפני כן את שם העיר yerushalim ?
האם הייתה כאן החלטה רשמית, או הקשבה לרחוב ?

 

[hadi orr]

לא עשיתי מחקר (כרגיל) אבל נראה לי, למרות שבמקרא מופיע מספר

פעמים בודדות השם ירושלים עם "י", ברוב המקומות ירושלים מופיע כירושלם ללא ה"י" עד שנות השלושים ואולי טיפה אחרי זה.
מחברת משנת 1928 בן פורת ירושלם

 

[hadi orr]

מלון וינה מעטפה 1937 ירושלים. זה לא מוכיח מאומה למעט שיש

אצלי דוגמה לזה ודוגמה לשני.

 

[אספן 3]

מעניין שהתלמיד עצמו בחר לכתוב בכתב יד על המחברת ירושלים

ולא ירושלם, כפי שמודפס על המחברת.

 

[hadi orr]

אתה צריך לקרוא את תוכן המחברת ולראות שהתלמיד הזה ממש ממש

לא ידע כלום. חחחחחחח

 

[גרשונוב]

תודה על התמונות.

אני גם חושב שהמעבר קרה בסוף שנות השלושים או תחילת הארבעים.
אבל מעניין לדעת איך מילה כזאת השתנתה.
אני אנסה לברר.

 

[סבתא רותרות]

מחשבה - ירושלם הוא הכתיב הפונטי של jerusalem.לכן היה נפוץ

בתקופת המנדט. ירושלים - השם העברי בדיבור בשפה העברית.
וד"ש לכולכם מפריז.

 

[powo]

מתי חוזרת?

 

[סבתא רותרות]

ביום א.

 

[גרשונוב]

אני מבין את ההשערה, אבל

"ירושלם" הוא השם המקורי ומופיע על חפצים לפני השלטון הבריטי.

תמסרי לפריז ד"ש בחזרה.

 

[ז ק ו]

ירושלים מופיע כבר במשנה.

בתנך היא כתובה ירושלם בלי יוד.
ומתקופת המשנה עם יוד.

 

[hadi orr]

זקו במשנה היא מופיע ברוב המקרים ללא יוד. יש מספר פעמים בודד

בלבד עם יוד

 

[ז ק ו]

ובכן: בששת סדרי המשנה המילה ירושלים [עם יוד]

מופיעה 24 פעמים
ירושלם [ בלי יוד] אף לא םעם אחת.

 

[ז ק ו]

עוד ניואנס קל: בירושלים או לירושלים

בירושלים מופיע 52 פעמים
מירושלים מופיע 9 פעמים
ופעם אחת מופיע שבירושלים
וכולם עם יוד

אם יש טעות, היא ממש מזערית

 

[ז ק ו]

מצוף עמוד ובו פעמיים ירושלים

בשורה העשירית מלעמלה בתחילת השורה
בשורה הרביעית מלמטה בסוף השורה.

 

[מנשההכהן]

בדקתי בספרה של שושנה הלוי ספרי ירושלים הראשונים ועוד...

בספר הראשון שנדפס בירושלים תר"א 1841 כתוב בשער ירושלים. השני מודעה ירושלם. שלישי ירושלם. רביעי ירושלים. חמישי ירושלים. שישי-15 ירושלים. לא מצאתי דיון אצלה בזה.

באלבומי הפרחים של לונץ ציין ירושלם.

יש הבדלים בניקוד. מיסטר זבוטינסקי באטלס שלו (1926) כתב ירושלם כאשר הלמ"ד פתוחה, אחריה חיריק לפני מ"ם סופית...

באנצ' ארץ ישראל של ישעיהו פרס הערך הוא ירושלים. אך מציין שהשם מופיע בפעם הראשונה בכתבי ההחרמה של השושלת המצרית ה- 12 1800-1900 לפני מניינם, בצורה ארושלם ומציין שבתגומים הארמיים ירושלם (ההגייה yerushleim)

בסידור עבודת ישראל ובעל התניא בתפילת י"ח ירושלם. הערך באוצר ישראל כנ"ל.

יאסטרו כתב שניהם.

אז מאי נפקא מינה יו"ד חסר או יו"ד מלא? בטח טוב לגימטריאות...

 

[ז ק ו]

אם אין יוד, איך נדקדק בקוצו של יוד?

ומעינין לעינין באותו עינין; הרי מה לומר אין לי הרבה, אז אראה. כי טוב מראה עינים.

 

[מנשההכהן]

אכן...

 

[גרשונוב]

מעניין. זה בעיקר מדגיש את זה שהדיון היה הרבה לפני שנות השלוש

זה בעיקר מדגיש את זה שהזגזוג בצורות הכתיבה קדם לשנות השלושים, וכנראה שלא הוצת ע"י בצלאל.

 

[מנשההכהן]

נכון...אבל בחירת ירושלם הייתה בחירה לשונה ולא למקובל