ירוק אבל מנוסה
היא היתה סוכנת נסיעות.לא ראיתי אותה פנים אל פנים, ההיכרות היתה טלפונית בלבד. המרחק בין משרד הנסיעות למשרדי 70 ק"מ. הזמנת כרטיס טיסה, מלונות וכל השאר נעשו מרחוק ואלה הגיעו תמיד בזמן, במעטפה חתומה ע"י שליח. בפעם זו-התנצלתי.הזדקקתי לסדורים מהירים בתוך פחות משבוע.סמכתי עליה ללא עוררין- וכי היתה לי ברירה? היא בחרה עבורי את המלון, הטיסה וכרטיסי הרכבות.לא התאכזבתי-הבחירה היתה טובה. הרגשתי חובה לעצמי להביע את רגשות הערכתי. בנמל התעופה, בחרתי עבורה איסי מיאקי וצעיף משי.בהזדמנות הקרובה שהייתי בכיוון, הגעתי למשרד הנסיעות. זו היתה הפעם הראשונה שבקרתי במקום והראשונה שראיתיה. גילה לא עלה על 28. תמירה ואלגנטית.פניה העגולות והבהירות עטורות שיער שחור עד כתפיה, שפתיה , מלאות אדומות חושניות להפליא נעות מולי, עיניה בירוק עמוק, מביטות ישירות אלי, החסרתי פעימה. הודתי לה על טיפולה המסור. העזתי להציע לה לצאת לארוחת צהרים. להפתעתי הסכימה. רק במסעדה הושטתי לה את השי והיא כמובן אמרה-לא היית צריך.היא הייתה יפיפיה אמיתית. לא יכולתי שלא לאמר לה זאת. היא צחקה בבטחון של מי שמכירה היטב בערכה והודיעה לי כי היא נשואה. גם אני- השבתי. אבל לא זה מה שיעצור אותי.בשפתיה החושניות המשוכות באדום עז, היא הזמינה אותי לביתה לקפה בערב. עד היום אני חש ברטט בשפולי בטני לכשהציעה לי בלוי בשלישיה. הופתעתי לגמרי. תחושת הריגוש דגדגה בגרוני. נעתקו לי המילים. אלף מחשבות חלפו בראשי. היא חייכה בשקט לשונה חולפת בחושניות על שפתיה,ועיניה בתוך עיני מצפות לתשובה. כמו עלי כותרת נתלשים של פרח המרגנית, אני שומע את קול מכריז בתוכי:כן-לא כן-לא,-בסדר יוצאת בת קול סדוקה וחרישית מגרוני. החזרתי אותה למשרד. הבטתי בשעון, כל הצרמוניה לא ערכה יותר מחצי שעה. עד לערב חייבות לחלוף עוד כ- 6 שעות. הפרפרים בבטני, בחזי, בבית הבליעה מטריפים את דעתי. אני לא מרוכז. לא מסוגל לחשוב. אני חייב להכיר כי אכן- שנים שלא חשתי התרגשות שכזו. מה יקרה? ומה עם בעלה? איך יסתדרו הדברים, מה נעשה? איך אוכל להגיד לא? ומה אם מימוש הפנטזיה הצפה במחשבות כמעט כל גבר ואישה טובה לסרטים בלבד? היש דרך מילוט? האם יש באפשרותי לחזור על עקבותי? מה לאמר- שנקראתי באופן דחוף? שהילדים חולים? לא- מה שנקבע אכן יתממש. טוב או לא -אני חייב זאת לעצמי. עוד גולגולת מקורקפת על האבנט. אוונטי-....
היא היתה סוכנת נסיעות.לא ראיתי אותה פנים אל פנים, ההיכרות היתה טלפונית בלבד. המרחק בין משרד הנסיעות למשרדי 70 ק"מ. הזמנת כרטיס טיסה, מלונות וכל השאר נעשו מרחוק ואלה הגיעו תמיד בזמן, במעטפה חתומה ע"י שליח. בפעם זו-התנצלתי.הזדקקתי לסדורים מהירים בתוך פחות משבוע.סמכתי עליה ללא עוררין- וכי היתה לי ברירה? היא בחרה עבורי את המלון, הטיסה וכרטיסי הרכבות.לא התאכזבתי-הבחירה היתה טובה. הרגשתי חובה לעצמי להביע את רגשות הערכתי. בנמל התעופה, בחרתי עבורה איסי מיאקי וצעיף משי.בהזדמנות הקרובה שהייתי בכיוון, הגעתי למשרד הנסיעות. זו היתה הפעם הראשונה שבקרתי במקום והראשונה שראיתיה. גילה לא עלה על 28. תמירה ואלגנטית.פניה העגולות והבהירות עטורות שיער שחור עד כתפיה, שפתיה , מלאות אדומות חושניות להפליא נעות מולי, עיניה בירוק עמוק, מביטות ישירות אלי, החסרתי פעימה. הודתי לה על טיפולה המסור. העזתי להציע לה לצאת לארוחת צהרים. להפתעתי הסכימה. רק במסעדה הושטתי לה את השי והיא כמובן אמרה-לא היית צריך.היא הייתה יפיפיה אמיתית. לא יכולתי שלא לאמר לה זאת. היא צחקה בבטחון של מי שמכירה היטב בערכה והודיעה לי כי היא נשואה. גם אני- השבתי. אבל לא זה מה שיעצור אותי.בשפתיה החושניות המשוכות באדום עז, היא הזמינה אותי לביתה לקפה בערב. עד היום אני חש ברטט בשפולי בטני לכשהציעה לי בלוי בשלישיה. הופתעתי לגמרי. תחושת הריגוש דגדגה בגרוני. נעתקו לי המילים. אלף מחשבות חלפו בראשי. היא חייכה בשקט לשונה חולפת בחושניות על שפתיה,ועיניה בתוך עיני מצפות לתשובה. כמו עלי כותרת נתלשים של פרח המרגנית, אני שומע את קול מכריז בתוכי:כן-לא כן-לא,-בסדר יוצאת בת קול סדוקה וחרישית מגרוני. החזרתי אותה למשרד. הבטתי בשעון, כל הצרמוניה לא ערכה יותר מחצי שעה. עד לערב חייבות לחלוף עוד כ- 6 שעות. הפרפרים בבטני, בחזי, בבית הבליעה מטריפים את דעתי. אני לא מרוכז. לא מסוגל לחשוב. אני חייב להכיר כי אכן- שנים שלא חשתי התרגשות שכזו. מה יקרה? ומה עם בעלה? איך יסתדרו הדברים, מה נעשה? איך אוכל להגיד לא? ומה אם מימוש הפנטזיה הצפה במחשבות כמעט כל גבר ואישה טובה לסרטים בלבד? היש דרך מילוט? האם יש באפשרותי לחזור על עקבותי? מה לאמר- שנקראתי באופן דחוף? שהילדים חולים? לא- מה שנקבע אכן יתממש. טוב או לא -אני חייב זאת לעצמי. עוד גולגולת מקורקפת על האבנט. אוונטי-....