ירוקה בפורום

[oritomer]

ירוקה בפורום

שלום לפני רק מספר שעות התוודעתי לפורום ,איזה כיף ונוח להרגיש כ"כ נורמלית בתגובות, בעצבים, במתח, בקנאה הכאילו ילדותית, ועוד ועוד. אנחנו נשואים כשלוש שנים והנסיונות החלו מהלילה הראשון. בשנה הראשונה לא הטרדנו את עצמנו בדאגות , ואנחנו בטיפולים און ואוף. עברתי את שלב האיקיקולמין, המנוגון, והזרעה אחת. אנחנו בהפסקה חודשיים.יש לי מספר התלבטיות על הפרק, וסליחה אם אני נשמעת מבולבלת, אבל כך הם פני הדברים. א. אני עובדת מאוד קשה, אוהבת את מה שאני עושה, אבל מרגישה שלפעמים זה בא על חשבון הנ"ל. להוריד אחוזי משרה, זה אומר לוותר עליה, וללכת למשהו קצת יותר אפור ומשעמם, אבל רגוע ובמובן מסוים שפוי. האם לא עדיף להשאר עסוקה? ב. נראה לכם שהקצב שלנו איטי מדי? ג. אני עדיין אפושהו לא קולטת או מפנימה את הענין שיש פה בעיה אמיתית, הפרעה אשיותית או הכחשה? אורית

 

[שחר החדשה]

ברוכה הבאה../images/Emo140.gif../images/Emo140.gif

אני אהיה הראשונה לברך אותך אז קודם כול הגעת למקום הכי מחבק שיש וכן את נורמאלית וזו כבר התחלה טובה לא??? לא כול כך סיפרת איזה בדיקות עשית ומה הבעיה אני לא חושבת שהעבודה היא גורם בעייתי אם את אוהבת אותה ונהנת אז למה להוריד הילוך אפשר להסתדר גם כעמוס ( אני באופן אישי מתפקדת הרבה יותר טוב בלחץ), לגבי הקצב לדעתי זה נורא אינדבידואלי זו הרגשה שלכם כזוג והקצב שלכם וזה גם מגיעה בתקופות יש תקופות שאת יותר ממוקדת בנושא ותקופות אחרות שדברים מתנהלים בשקט יחסי. לגבי השאלה השלישית שלך באמת שקשה לי לענות אני למשל לא מוסברת ובגלל זה מאוד קשה לי לקבל את העובדה של "בעית פיריון" השאלה מה בדיוק הבעיה??? בכול מקרה נראה לי שאת מכתיבה לעצמך את הקצב שמתאים לך וכול עוד הוא מתאים גם לאיש שלך אז מצויין. זהו עד כאן מקווה שהשהיה שלך בקירבנו תהיה קצרה ככול האפשר המון בהצלחה שחר

 

[oritomer]

שחר תודה

תודה על התגובה המהירה, גם אני מוגדרת כבעיה לא ברורה או מובנת, לא רואים בינתיים משהו בעייתי. לכאורה הכל תקין. שיהיה פורים שמח אורית .

 

[טליה מספרד 1]

ברוכה הבאה

טוב, כראוי אברך אותך על מציאת הפורום ועל שהות מהנה וקצרה בו... אני חושבת שאחת מפריצות הדרך שבאי פיריון היא לדעת שאנחנו שפויים- ושכל המתחים והקנאות הן הרגשות נורמליות לחלוטין, גם ההרגשה של קצב איטי נראית לי נורמלית, כי הרי כולנו רוצות ילד לא מהיום ולמה זה לוקח הרבה זמן, נטחן לנו במוח כמו גומי לעיסה, ולא נותן מנוח. קל לאמר קשה לבצע- אבל הייתי מציעה לזרום עם תחושות בטן, ז"א נראה לך איטי בגלל העבודה- אז תורידי פרופיל, נראה לך שזו הקרבה גדולה מידי- קחי את הקצב המתאים לך, מה שמתאים לאחת לא מתאים לאחרת. לדעתי אי הקליטה או ההפנמה של הבעייה נובע מאותו רעיון שאיך לכולם זה מגיע בכזו קלות, כמו ערב רומנטי או סתם "טעות" שמכניסה לנו לראש שלא הגיוני שדווקא לנו זה כ"כ רחוק מהמציאות של רופאים כוסיות זרע וזריקות.... לא רואה בכך הפרעה אלא סוג של הכחשה, שלאט לאט תעבור. שבוע טוב ובהצלחה רבה טליה

 

[נועם@בת]

ברוכה הבאה לסירה שלנו ../images/Emo45.gif

מבובלבלת זה שם נרדף לחברה בפורום

אז תרגישי נוח. לא ממש הבנתי את ההתלבטות? את עובדת קשה ונהנית מזה- אז למה להוריד הילוך? כדי שתוכלי לעשות עשר הזרעות בשנה? כדי שתוכלי לראות את הרופא והמתמר שלו כל חודש מחדש? למה את חושבת שלעבוד שמשרה אפרורית ולהיות מתוסכלת יעלה את הסיכוי שלך לילד?

מן הסתם יש בעיה אמיתית, אבל אני לא בטוחה שברגע שתפנימי אותה היא תעלם לה

. אז למה להפנים בכוח? קחי לך את הזמן, ואל תתני לטיפולים להשתלט לך על החיים. הרבה זוגות מחכים כמה שנים לפני שהם בכלל מנסים. אתם מנסים, אבל משתדלים גם לחיות ולהנות תוך כדי. מה שכן חשוב זה לודא שאתם נמצאים בידיים של רופא מומחה, שמאבחן נכון את הבעיה, ולא פוסח על שום בדיקה ואפשרות. גם ל

נולדים ילדים, לא רק לארנבות זריזות . לי לקח 3 שנים עד שהתחלתי לקחת ברצינות את הטיפולים- ואז כבר התקרבתי לגיל 40. במבט לאחור אני לא חושבת שאם הייתי מנסה צפוף יותר, הייתי מצליחה יותר. לדעתי פשוט הייתי מספיקה לצבור יותר כשלונות

תעבדי, תהני, תשארי שפויה, תעשי גם אהבה- לא רק ילדים. שבוע טוב נועם

 

[oritomer]

נועה ... שאלה.

אנחנו מטופלים אצל רופא מומחה לגנקולוגיה בהר הצופים בירושליים,באופן פרטי. יש לנו תחושה שכדאי לעבור לרופא מומחה לפוריות... יש לך המלצות? אני בקופ"ח כללית.

 

[נועם@בת]

אני לא מכירה רופאים בירושלים

האם הוא מומחה לפריון, או רק מומחה לגניקולוגיה (זה לא אותו הדבר). עד כמה שידוע לי המחלקה לפריון בהדסה הר הצופים מוצלחת למדי. דעתי האישית היא שאין צורך לפנות לרפואה פרטית אם אין לך עודף כסף לפזר להנאתך. יש הגיון ברפואה פרטית רק אם יש בעיה מיוחדת שמצדיקה רופא מומחה מסוים, או אם הטיפול בך היה כל כך רשלני ומתנשא שאת מעדיפה לשלם כסף כדי לקבל יחס. רוב הרופאים ברפואה הציבורית הם טובים, ולא תמיד שווה לשלם פרטי רק בשביל לקבל יחס מועדף. תשאלי את שושי בפורום של וואלה, היא מכירה רופאים בירושלים. בהצלחה נועם

 

[נילה אוהבת]

אורית - ברוכה הבאה

בעיני - עבודה שנהנים ממנה שווה הרבה יותר מהשכר הריאלי שלה. קצב - זה כבר משהו אינדיבידואלי מאוד. מקווה שלא תספיקי לחשוב כל כך הרבה ותמצאי את עצמך בהריון. הייתי יכולה לתת עוד עצות - אני עדיין נרגשת מההודעות של מרב אז סלחי לי. המון

 

[yala75]

ואני אאחל לך בהצלחה וברוכה הבאה

 

[באאבו]

ברוכה הבאה, אורית../images/Emo141.gif../images/Emo141.gif

הצחקת אותי עם הביטוי שלך: "טוב להרגיש שאני נורמאלית" - זה ביטוי כל כך נכון. את נורמאלית, הכל נורמאלי! זה הן, אלה שנכנסות צ´יק צ´ק להריון - אלה לא נורמאליות... ברוכה הבאה לפה, לזמן קצר כמובן! מקווה שיגיעו לך בקרוב שגעונות של הריון! שם לא שואלים אם זה נורמאלי, כי הכל מותר. (נראה איך יגיבו אם במצב הנוכחי נבקש עוגת סברינה ב- 2:00 לפנות בוקר, ונראה איך יגיבו כשנהייה בהריון) בקוצקוצ, שיהיה לך פה רק שמח, עוד תראי שתקבלי פה תמיכה נהדרת! באאבו

 

[רומי 007]

כל אחד בקצב שלו: בהצלחה../images/Emo77.gif

אורית אין חוקים וכל אחד מתקדם לפי מה שהגוף שלו צריך ומה שהרופא שלו אומר ומה שליאור מייעץ. רק בעניין העיסוק: עדיף שיהיה מעניין ולא תשבי בבית ותכרסמי את הצפורניים מיאוש. הטיפולים יכולים להיות סיפור קצר וגם סיפור ארוך ותקופות ההמתנה מורטות קצת את העצבים. אז אוי עדיף לעבוד כדי שניתן יהיה לקטר על עוד דברים פרט לתטפולים ומצד שני לעבוד במשהו גמיש ושלא ישבו לך עם סטופר בבוקר.

 

[אושרתת]

ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif ובהצלחה

 

[תוליק]

ברוכה הבאה אורית - ובהצלחה../images/Emo141.gif