באמת חשבתי על זה בזמן האחרון
גם הילדים שלי (3.8) מחמיאים לי הרבה: אמא, את יפה. את מריחה טוב. אני אוהב/ת אותך הכי בעולם (סתם ככה פתאום בלי אזהרה). ומחמיאים לי על בגדים ובפעם במליון שנה כשאני שמה שפתון הם מיד שמים לב. יכול להיות שזה רק הזכרון שלי, אבל אני לא זוכרת דפוס כזה של יחסים עם ההורים שלי. לדעתי, בכלל לא שמתי לב לשינויים, ולא העליתי על דעתי להחמיא (זה הרי עוד לא גיל של נימוס בפני עצמו). מעניין אם רק אצלנו זה ככה, והלוואי שזה מעיד על יחסים יותר חמים גם בעתיד.