יקיצה

[סינבד]

יקיצה

בד"כ אצל רוב האנשים הרגע הזה שבין שינה לערות חולף מיד וללא תשומת לב. אולם יש תובנות רבות כמו גם עונג רב שניתן להפיק מאימון ותרגול של הארכת הרגע הזה כשהמיינד עדיין מספיק נינוח כדי לקבל את עולם החלום הבלתי סדור ואפשר להחליק בין העולמות מאחד לשני, לחבר את החלום אל המציאות ואת המציאות אל החלום.

אני מאד ממליץ למשוך ולהאריך את רגעי היקיצה (אצלי הם אורכים בין רבע שעה לשעה וחצי ולפעמים אף יותר) זה מביא אותנו מאד מחוייכים ונינוחים אל היום שלפנינו.

תהנו.

 

[הקוסמת הורודה2]

כשאני קמה בבוקר אני הכי רגועה

זה היה מאוד נחמד לשמר את הרגעים לאורך כל היום.זה משפיע על הסביבה בהחלט מניסיון

 

[מודטחדש]

בבערות יש רק שלושה מצבי תודעה מובהקים:

עירנות, שינה וחלימה. הם שונים זה מזה. נכון הוא שבין כל 2 מצבי תודעה יש מצב שהוא לא זה ולא זה ולא זה. הוא הטרנסנדנטלי. (שבריר השנייה שבין שאתה ער לבין שאתה נרדם. או זה שבין חלימה לשינה ללא חלום, או זה שבין... כמה אפשרויות יש?). לרוב אנשים לא מודעים לרגע הזה. הם ערים ואחרי זה הם ישנים. עירנות ושינה. בלי מודעות לטרנסנדנטלי. לנסות להגיע ל-"

הארכת הרגע הזה ​

", זה פשוט מוד-מייקינג. אם כבר התעוררת, גם אם אתה ישנוני לגמרי, התעוררת. נקודה. אתה לא חוזר למצב השינה (אלא אם אתה שוב נרדם ואז אתה ישן). נסה לשלוט בחלקיק הזמן של בין עירנות לבין שינה. או שאתה ער או שאתה ישן. אין כאן אפשרות להאריך את הרגע הזה. יש רק אפשרות "לעשות כאילו" ולזה אין הרבה חשיבות. אתה מאריך או את העירנות או את השינה. לא את הזמן הקצרצר שבינהם.

 

[סינבד]

הארה היא - הרחבה של המודעות

כשהכלי היחידי בידך הוא פטיש, עד מהרה נדמה לך שכל דבר בעולם אפשר לעשות בעזרת מסמרים.

 

[מודטחדש]

עם פטיש ומסמרים

לא תרחיב את המודעות ולא את התודעה. מקסימום את החור שבקיר. כדי שיהיה ממש משהו שמביא ל-"

הרחבה של המודעות​

", יש צורך ללכת מֵעבר למודעות. אל המקור האינסופי שלה. כל דבר אחר, יהיה חביב, בסדר, סביר למדי, אבל הרחבת תודעה ממשית הוא לא יספק. כדי לירות חץ למרחק רב, יש למשוך את מיתר הקשת כמה סנטימטרים לאחור.