יצירת מציאות!

keoser

New member
יצירת מציאות! ../images/Emo6.gif

נדהמתי אתמול, עד שהבנתי שכל האנשים כמעט ככה.. רק עכשיו הבנתי כמה אני רחוק ושונה מזה. שאלתי מישהי למה היא התגייסה לצה"ל, אם כ"כ לא טוב לה שם והיא רוצה לעזוב.. היא אמרה "כי חייבים, זה חובה!". שאלתי למה זה חובה? היא אמרה כי זה חוק מדינה, וכולם חייבים לעשות את זה! שאלתי אותה .. אז מה? למה *היא* בתור אדם יחיד צריך לסבול אם אפשר פשוט לצאת? שוב נתקלתי בקיר, ושמעתי "זה חובה". מן מנטרה כזו של "חובה, חובה, חובה, חובה".. תכנות לא ברור שכזה. באותה נימה, היא אמרה לי שמתישהו זה ידפוק אותי, ולא כל החיים אני אעשה בדיוק את מה שאני רוצה. פעם האמנתי לזה, שאולי יהיה יום בו אני אצטרך לעשות משהו שאני לא רוצה לעשות, עבודה מסויימת, משפחה, אלוהים יודע מה.. אתמול (בעצם היום בלילה), הבנתי ששקרו לי תמיד. הבנתי שכל החיים שלי עשיתי את מה שרציתי, קיבלתי את מה שרציתי, והכל פעל *בדיוק* לפי מה שאני רציתי. רק לא ידעתי לבקש ולרצות את הדברים הנכונים לפעמים, אבל עדיין קיבלתי את מה שרציתי! אז אתם יודעים מה? אנחנו עושים בדיוק את מה שאנחנו רוצים לעשות בשניה זו, ואנחנו הכנסנו את עצמנו למצב הזה שאנו נמצאים בו, יהיה אשר יהיה! יצירת מציאות! התקדמתי נפלאות בדבר הזה, שקוראים לו יצירת מציאות! אני יודע לעצב את המציאות שלי בצורה הרבה יותר טובה ונפלאה מאשר בעבר, וזה משתפר משניה לשניה! אז.. איזו מציאות יצרתם לעצמכם? אתם מרוצים מכל מה שיש בה, או שאתם רוצים לשנות אותה בצורה מסויימת? אוהב, יוסי :)
 

הדס100

New member
בלי להכנס לעניין הצבא...

אני לא ממש מסכימה עם זה. כלומר, אני בהחלט חושבת שאנחנו יוצרים מציאות לעצמנו, אך ישנם דברים שהם מעבר לשליטתנו- כמו למשל ידידה שלך שמודעת לכך שאם היא תצא על 21 מהצבא, היא לא תוכל ללמוד רפואה למשל... או לקבל עבודות ממשלתיות, או כל מיני כאלה. אנחנו יוצרים מציאות לעצמנו ובכל דבר שאנו עושים אנחנו לוקחים בחשבון עוד שיקולים שונים, אין דבר כזה, תמיד תמיד לעשות רק מה שרוצים, צריך להתפשר לפעמים וזה לא כ"כ נורא!!! אני חושבת גם בדיוק להפך- שאם היא כ"כ מאמינה שהיא חייבת לעשות צבא ומצפונית היא רואה זאת כחובה למדינה, (וזאת כבר שאלה של השקפה) אז היא יכולה גם לשנות את התחושה שלה בקשר לצבא במקום ישר ללכת משם, כמו שאתה מציע (אני רואה בזה תבוסתנות) היא יכולה להחליט- אני נהנית בצבא, טוב לי, למצוא חברים, לעבור בסיס/תפקיד, זה לא חד סטרי!!! לא כל דבר שלא אוהבים צריך להפסיק, אפשר גם לשנות גישה ולהתחיל לאהוב אותו! אני למשל לומדת עכשיו, וקצת קשה לי, כי יש לי עומס מרובה, עבודה ולימודים ופר"ח ולפעמים אני מתקשה בלימודים עצמם- אז מה, אני אחליט שאני מפסיקה ללמוד וזהו? כי אני לא הכי נהנית? לא! אני אעשה מה שנחוץ על מנת לשפר את המצב!
 

mimeli

New member
מסכימה איתך, הדס!

אני רואה ב"יצירת מציאות"=לקיחת אחריות על החיים שלנו.לבחור את מה שאנחנו עושים..לא "אכלו לי, שתו לי עשו לי.." אלה "אני גורמת למציאות שלי להיות כפי שהיא". לרוב לא במודע, כמובן.. שאני נתקלת ב"קיר" כלשהו, בעומס או מהשהו ש"לא הולך לי", אני משתדלת להבין איפה ה"מחסום" אצלי.למה אני לא מצליחה לעבור?מה עלי ללמוד ולהבין מהסיטואציה הספציפית הזאת? לרוב, אחרי שאני עושה את זה,אני מצליחה לעבור אח"כ ולהגיע לאן שאני רוצה. לפעמים מספיק לי גם רק להבין שאני נתקלת ב"מחסום" והגיד:"אוקיי, בורא עולם- אני מבינה שאני אמורה ללמוד כאן שיעור..תעזור לי!" ואני מצליחה... פעם הייתי דתיה מ"חובה". כי כך לימדו אותי, כך "חייבים" וכו'..היה לי הרבה "אנטי". הרבה קושי. היום, אני *בוחרת* להיות שומרת מצוות. אני עוד מאוד רחוקה מליות "מושלמת" או צדיקה" או בדרגה שאני הייתי רוצה להיות. אבל אני רואה: את המצוות שאני בוחרת לעשות מאהבה, מרצון, נעשים אחרת, בקלות ובשמחה.במצוות שאני עדין לא הקנתי לעצמי, זה הולך עם הרבה "נפילות"..
 
../images/Emo45.gif מסכימה איתך ועם הדס

בראייה של יצירת מציאות כשלקיחת אחריות על החיים שלנו. וכל הכבוד לך שהצלחת למצוא את הדרך שלך לעבור את המחסום שהיה לך, יש אנשים שהיו ממשיכים להיות דתיים מתוך "חובה" במקום למצוא את המקום שלהם בתוך הדת, מקום שהם יקיימו את המצוות מתוך אהבה ורצון כפי שאת עשית. אל תתיאשי מה"נפילות", כי הכוח האמיתי הוא לקום מהנפילות ולהמשיך ללכת:)
 
../images/Emo39.gifיצירת המציאות שלי

מסכימה עם הרעיון שכל אחד יכול ליצור לעצמו את המציאות שלו ולעשות דברים "שהוא רוצה" (לאו דווקא "מה שבא לו", אני רואה הבדל) זה יכול להתבטא בדברים הקטנים- להחליט שהיום בערב אני רוצה להיות עם חברים ולהזמין אותם אלי או לבוא אליהם, או ההפך- להחליט שהערב בא לי לשבת עם כוס קפה, לקרוא ספר טוב, להירגע.. וזה יכול להתבטא בדברים יותר "גדולים", להחליט שאני מתגייסת לצה"ל כי זו חובה של כל אזרחי המדינה ובתור אזרחית אני מחוייבת לשירות של שנתיים, להחליט שאני מחליפה עבודה כי לא טוב לי בעבודה שלי. הכוונה שלי ביצירת מציאות היא לגרום לדברים לקרות במקום לשבת בבית ולחכות למשהו. לא להגיד "אני אהיה מאושרת כשיהיה לי רשיון/ כשיהיה לי חבר/ כשאני אתגייס/ אחרי הפנסיה" וכו' אלא להיות מאושרת עכשיו. יצירת המציאות ה"גדולה" שלי הייתה כשהחלטתי להתחיל להאמין בעצמי ולא לחכות לאושר שכביכול מחכה מעבר לפינה. מצאתי את הדברים המעניינים אותי, את האנשים הטובים שיש בדרך, את החברים שלי ואת האושר שבא מתוכי ולא מהסביבה (גם ממנה, אבל לא רק). ברור שאי אפשר להיות מרוצים כל הזמן מהכל, תמיד יש מקום לשיפור. אחרת איך היינו מתקדמים בחיים שלנו?
 
שינוי מציאות

ראשית ברכות על התובנות. עם ההתקדמות בשליטה במציאות, אתה תגלה שהשיעורים והתובנות למעשה חוזרים על עצמם, רק שכל פעם בעצמה גדולה יותר ושחרור של בעיה עמוקה יותר. אחת המטרות היא להגיע ליכולת של התנתקות מהמציאות, שהמשמעות שלה היא - לעשות את מה שנכון לך ללא כל פחד או השפעה של אחרים, מה שיביא אותך בסופו של דבר לייעוד שלך. ושוב, עשית עבודה חשובה מאוד, שפתחה לך דרך חדשה.
 
לא הבנתי

אתה טוען שאנו פועלים ע"י ציפיות מעצמנו או מהחברה? ואני חושבת שאני פועלת מתוך הציפיות שלי, לעשות את החיים שלי יותר יפים.
 
למעלה