קן/ ליטל ../images/Emo20.gif
בילדותך , היית יושבת מתחת לעץ ומציירת חיים מעלים יבשים. החיוך אף פעם לא נשמט משפתייך, פני הירח שלך תמיד האירו את כל הסובבים. היית מנדנדת גלגל ישן ומפירה כך את האיזון של עצמך. ילדה של שקט ככה הם קראו לך, רק בגלל שלא השמעת את מנגינתך. עם בוא החורף תמיד נעלמת, והבוץ בלע כל עלה שנבט. וכעת, הגזע עומד וענפיו יחפים מחכה שתשובי ותשקי את הפרחים. הגלגל תלוי, הוא גם כבר הזדקן כנראה שהתבגרת ועזבת את הקן.