מוקדש לכל נפגעי האהבה הנכזבת שרבו לאחרונה בפורום ובמיוחד לחבר אחד יקר שכותב כאן שיירפאו פצעי הלב זהו תרגום לשיר רוסי מסוים בלדה לאהבה מהילדות נהגתי לשתות את הדברים שטעמו לחכי ולא את הדברים המועילים לבריאותי ולא מבין איך מחלה לא פוררה אותי מכל הפורענות שבעולם חששתי רק מאהבה ומחלות ועקב כך חליתי לעיתים קרובות לכן כל פעם מחדש, עם חץ של קופידון נעוץ בתוך חזה ולא מבין על מה ולמה זה נסחפתי בנהר שוצף של אהבה כשכל גופי קודח ומתחנן לחסד וחמלה ומשכנע את עצמו שאין זו מחלה פזמון: רוחות אהבה המלטפים רשתות אהבה את הנפש עוטפים מאז ומקדם ולעולמים וכולם עוברים זאת, כולנו בפנים כאבי אהבה כולאים בנחושתיים דמעות אהבה שורפות בעיניים וים אהבה מהפך ת'מעיים תובעי אהבה בו טובעים ידעתי כאב אך ידעתי תמיכה ועזרה ואף כשטבעתי ידעתי לצוף חזרה אך כל אהבה גם השאירה לי פצע בלב וכל זיכרון לעולם יקונן בכאב אך כל זיכרון ישמר גם מגע וגם חום את רטט הלב ואת ריח העור ושמחת המסרון לכן אזנק לתהום שוב ושוב- לא חבל! כי ככה אזכה- ייתכן- שוב לחוש אהבה רוחות אהבה המלטפים רשתות אהבה את הנפש עוטפים מאז ומקדם ולעולמים וכולם עוברים זאת, כולנו בפנים כאבי אהבה כולאים בנחושתיים דמעות אהבה שורפות בעיניים וים אהבה מהפך ת'מעיים תובעי אהבה בו טובעים
שאינני היוצר היחיד בפורום וגם יש יוצרים מוכשרים ממני. אני חייב להודות, שהיצירה שלך, זאבי'ק, היא מיוחדת במינה. הזמן והאבה, שאתה מקדיש בשני הפורומים, שבהם אתה פעיל, לא יסולאו בפז. אני מאחל לך, שתצליח לרפא הרבה פצעים ולהפוך אכזבות לאהבות. כולנו נזכור לך זאת.
תודות לעזרה קלה מליכודניק... אכן שיר יפהפה... לכבוד הוא לי שמקדישים לי שיר על חברות... לפעמים אנשים מודים לי על שאני נמצא שם בשביל לתת להם כתף לבכות עליה, ואני אומר: בשביל מה יש חברים? או כמו שאמר המדקלם ב"גבעת התחמושת" - "בסה"כ רציתי לחזור הביתה בשלום..."