נסיון לתשובות
נסיון - כי אין לי הבטחון העצמי העצום שלך: "אף עברי לא היה בעל יכולת אינטלקטואלית" לא אמרתי, רק אמרתי שהעברים למדו קרוא וכתוב מאוחר הרבה יותר. "להעלות את קודקס החוקים על הכתב" הטענה היא שלא היה קודקס חוקים במובן שאנו מכירים אותו היום מהתורה, אלא מסורות חברתיות שהתגבשו לכלל מערכת משפטית מסודרת רק עם הקמת המלוכה. לתנ"ך עצמו יש הרבה מה להגיד בנושא האנרכיה ששררה לפני המלוכה, ואנרכיה פירושה גם במובנים המשפטיים. מלך, וראה במיוחד מקרה כרם נבות, חייב לפנות בערכאות משפטיות כדי להשתלט על קרקע. אם לא היה חוק - לא היה סיפור. השורה התחתונה - לעם נודד אין קודקס חוקים מסודר, ועל כן אין מה לדבר על העלאתו על הכתב. לכל היותר יש מסורת לא כתובה של סיפורים, אגדות, מסורות וסיפורי שושלות משפחתיים. אגב - אין שום רע בזה. להשוואה - חפש מקורות כתובים בכל החברות השבטיות בעולם, אבל הייה הוגן: חפש חברה שבטית נודדת למחצה, שאין לה ממלכה ואין לה מקדש מרכזי, ואף אין לה מנהיג אחד, שיש לה מגילות על כל הקורות אותה כולל שושלות משפחתיות, ויש לה קודקס משפטי כתוב וחרוט, ושיש לה כוהנים (ללא מלך !!) שהם האוגרים את הידע והחוכמה השבטית מתחילת קיומה כשבט. התמצא ? "ורק כהני האל היהודי היו אנאלפביתים וגם חסרו את הרצון לתעד את ההיסטוריוגרפיה שלהם" אין כהונה ללא מלוכה, כי הם משלימים זה את זה. הקשר בין הכהונה, שגם על פי התנ"ך היה אחד השבטים עד לכניסה לכנען, הקשר הפך להיות קבוע רק עם הקמת המלוכה, לא לפני. גם התנ"ך לא מספר על כוהן שהנהיג את העם למלחמות במקום השופטים. הכוהנים, בכל הממלכות הפכו חשובים רק בצד המלכים. התוכל להשוות את מיכה כהן ה' עם סיפור הפסל ליהוידע הכהן ? "מזל שחברי הכת האיסיים לא שמעו על התיאוריה שלך" לגבי בית שני - מתקיימים שם כל התנאים, וזו דוגמא נהדרת: - מערכת שלטונית יציבה עם מערכת חוקים מסודרת - ממלכה חזקה ומפותחת, עם שכבה חברתית עשירה ומשכילה - עימותים אינטלקטואלים על מקומו ותפקידו של האל והדת היהודית - יכולת כתיבה עשירה וקשר עם ממלכות וחברות דומות באיזור - כהונה המתעמתת לחילופין עם השלטון ויוצרת קו אינטלקטואלי משלה אין קשר בין בית שני לתקופת הנדודים במדבר או תקופת ההתנחלות מבחינות אלו.
