יציאות בערבים

[לורי60]

תשובה לחני

תודה חני על עידודך, אני שמחה שנירשמתי לפורום הזה זה נותן פינה של עידוד בתוך השכול לורי

 

[לורי60]

יציאות בערבים

מאז קרה לי האסון, איני יכולה לשבת בערבים בבית, השקט מטריף את דעתי. ולכן אני מישתדלת לצאת בכל ערב לעיסוק כלשהוא. מעולם לא הייתי בליינית גדולה ואני תוהה אם זו תופעה בריאה, כי בסופו של יום זה ממש לא נורמלי. אשמח לשמוע איך הגיבו אנשים אחרים במצבי בשבועות הראשונים תודה

 

[לבנדר3]

ללורי 60שלום

שלום לורי הרגשתך ותחושייך מוכרים לי ואת עושה כרגע נכון מאוד,אבל אם יש לך ילדים בביית את צריכה לקחת בחשבון שהם רוצים את נכוחותך ,גם אני מנסה לא להיות בביית אבל יש לי בביית בן שהוא בן 26 וכאשר הוא נמצא בבית אני מנסה להיות גם אני יודעת שזה מרכב חשוב כדי שהוא ירגיש שיש לו אמא ולא ירגיש חלל רק יש לי גם אמא קשישה שזקוקה לי ממבחינה רגשית אז אני נגשת גם אלאה קצת גם את עושה נכון מכוון שהפצא שנמצא אצלך זקוק לתמיכה מכל סוג שהוא ובעקר מה שמקל עלייך חזקי ואמצי

 

[לורי60]

תשובה ללבנדר

תודה לך על תגובתך. הקושי שלי נובע מכך שבנותי כבר עזבו את הבית ויש להן משפחות משלהן אני אישה עובדת ופעילה אך הבעיה שלי היא בערבים השקטים בבית ואני מקווה שייקל עלי במשך הזמן שיהיה לך סוף שבוע טוב

 

[הים רגוע]

לורי מבינה אותך מצויין

גם אני אחרי האסון התקשתי להיות בבית .. למרות שהיתה לי שני ילדים בבית (אז בני 24,17)יצאתי המון חפשתי להיות עם אנשים ,להעסיק את עצמי ...רק לא לשקוע ... עם הזמן למדתי ובנתי לי חיים אחרים .. כבר לא יוצאת כמו בעבר ונהנת גם מהלבד

טלי

 

[לורי60]

תודה לים הרגוע

תודה טלי על עידודך, אני מאד מקווה שאצליח במשך הזמן שוב להנות מלהיות בבית אפילו לבד. בינתיים מאד קשה לי להיסתגל למצב החדש ואני מחפשת גם חברים/ת לגורל הזה כדי שאוכל לדבר על תחושותי ולהקשיב לאחרים כי אני חוששת לעשות זאת עם חברי הוותיקים פן זה ידחה אותם לורי