יציאה בשאלה

יציאה בשאלה

מישו מכם שקל פעם אופציה כזאת? גם המאמין הכי גדול בה`, עדיין קשה לו לקיים הכל, ולפעמים באה המחשבה, אם כבר אני חוטא, אז יאללה דודו, בוא נלך עם זה עד הסוף, ונעשה כל מה שבא לי! מה דעתכם ומחשבתכם בנושא הזה? השאלה נכתבה בידי ממyמקים.
 
אממ לא נכון כך לומר...

אם כך הייתי אומרת בכל פעם שאני מועדת אז לך תדע איפה הייתי היום...תמיד צריך לשאוף ולא להתייאש על אף כל המעידות.
 
אף אחד לא אמר שיוצאים לשאלה...

מדברים רק על מחשבות.. את יודעת.. לפעמים עולות בראש של מיני מחשבות... זה לא באמת שאת הולכת לבצע אותן
 

bad boy 108

New member
חדש כאן.. :)

‏ לדעתי- ה מ ו ן נערים ונערות חרדים היו עושים את הצעד הזה אם הם לא היו מפחדים מהתגובה הקיצונית מהבית!
 
מחשבות אובדניות

עוד לא קרו לי . שהרי עם אני חושב לצאת בשאלה אני צריך גם לדמיין את המהלך של החזרה בשאלה . ואגב גם אלה שחזרו בשאלה לא עשו את זה מתוך מחשבה אם כי פשוט ירדו ירדו עד שהרגישו לא שייכים ואז ....
 
כוונתי היתה

שכשאתה מדמיין לצאת בשאלה אתה מדמיין את החיים הכיפיים שיהיה לך בצד השני ואת כל המהלך איך אתה עושה את זה ולמי אתה פונה וכו וכו שזה בעצם מחשבה ארוכה ואיפשהו אובדנית מכיוון שלשנות את כל מהלך החיים זה לא קל
 
הכותרת שלך לא נכונה!

אתה לא מדבר על יציאה בשאלה. שזה אומר חוסר וספקנות באמונה בהשם. אתה מדבר על סתם התפקרות, סתם להפסיק לשמור מצוות. לתת ליצר להשתולל. אז תשתדל לדייק בכותרת הבאה, ידידי.
 
כן ולא

לא -כי לומר שבגלל שחטאת תמשיך לחטוא זה טיפשי, אם אני יודע את האמת -למה לדבוק בשקר? וכן- כי חשבתי על חזרה בשאלה מאידיאל, בגלל כל מיני שאלות על המוסר של התורה מול המוסר האנושי ההגיוני, שזה דבר שמאוד קשה לי איתו...
 
ועל זה נאמר

``צדיק באמונתו יחיה`` אחד שבאמת מאמין יש לו את כל הסיכוים גם במקרים הכי קשים
 
למעלה