אני אוהבת איך שמראים את העולם הפנימי של הבנות ואיך הוא מתנגש עם העולם החיצוני. מעניין לראות איך מגיעים מסתם דמיון מפותח שיש לרבים מאיתנו למצב שהדמיון משתלט על החיים ומעוות כל דבר אחר. הסרט עשוי יפה, המשחק נהדר, התפאורה - במיוחד בחלקים הדמיוניים - יפהפיה. ולחשוב שזה מבוסס על סיפור אמיתי... מצמרר.
הסרט כולו היה בכלל פרובוקטיבי כזה, על היחסים "המיוחדים" בין שתי הבנות, כשהן מדמיינות שהן בעצם דמויות אחרות לגמרי, ושתיהן ביחד מספקות אחת לשנייה את הצרכים שלהן, עד שעולם אוטופי זה מדרדר לכדי רציחה של האמא, קטע מזעזע לחלוטין! הייתי בשוק כשראיתי עם מה הן הרגו אותה... לבנה....