eshkolit32
New member
יצאנו לדרך!../images/Emo57.gif
שלום לכולם. בהודעה הראשונה שלי אליכם ואליכן אני רוצה לומר כמה מילים על הפורום הזה. התייתמות מאם, מאב או משניהם בכל גיל היא חוויה שלא קל לחיות איתה. הפורום הזה נוצר עבור גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, רווקים ונשואים בכל הגילאים אשר איבדו את אימם, את אביהם או את שניהם. אני מזמינה אתכם אל הפינה החמה שניצור כאן יחד, אתם ואני, כדי שאפשר יהיה ליצור הבנה, הזדהות וקירבה בינינו. קשה לשאת אובדן לבד, ולפעמים מאד עוזר לשמוע אנשים שמבינים בדיוק על מה אנחנו מדברים משום שהם עצמם עוברים חוויות דומות. לא פעם אפשר ללמוד מסיפורים של אחרים דברים חדשים על דרכי התמודדות שלא חשבנו עליהן. אני רוצה להדגיש את שתי המטרות העיקריות של הפורום. האחת - ליצור סביבה נוחה להעלאת זכרונות, תיאור חוויות וקשיים, כאב וגעגוע. המטרה השניה - להוסיף לכולנו רגעים קטנים של חיוך ותקוה, להגביר את התחושות החיוביות שלנו ולגרום לנו לאהב את החיים קצת יותר, כי אחרי הכל הם עדיין נמשכים. הפרדוקס הוא, שלמרות החלל הגדול שנפער בתוכנו, אנחנו היתומים ברי-מזל. בגלל מה שקרה לנו אנחנו יודעים שהחיים הם חד-פעמיים, דבר שיכול (אם רק ניתן שזה יקרה) לגרום לנו למצות אותם כמה שרק ניתן, לרצות לאחוז בהם בציפורניים ולראות לא רק את החושך שיש בהם אלא גם את שלל צבעי הקשת שמקשטים אותם. כולכם מוזמנים!
שלום לכולם. בהודעה הראשונה שלי אליכם ואליכן אני רוצה לומר כמה מילים על הפורום הזה. התייתמות מאם, מאב או משניהם בכל גיל היא חוויה שלא קל לחיות איתה. הפורום הזה נוצר עבור גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, רווקים ונשואים בכל הגילאים אשר איבדו את אימם, את אביהם או את שניהם. אני מזמינה אתכם אל הפינה החמה שניצור כאן יחד, אתם ואני, כדי שאפשר יהיה ליצור הבנה, הזדהות וקירבה בינינו. קשה לשאת אובדן לבד, ולפעמים מאד עוזר לשמוע אנשים שמבינים בדיוק על מה אנחנו מדברים משום שהם עצמם עוברים חוויות דומות. לא פעם אפשר ללמוד מסיפורים של אחרים דברים חדשים על דרכי התמודדות שלא חשבנו עליהן. אני רוצה להדגיש את שתי המטרות העיקריות של הפורום. האחת - ליצור סביבה נוחה להעלאת זכרונות, תיאור חוויות וקשיים, כאב וגעגוע. המטרה השניה - להוסיף לכולנו רגעים קטנים של חיוך ותקוה, להגביר את התחושות החיוביות שלנו ולגרום לנו לאהב את החיים קצת יותר, כי אחרי הכל הם עדיין נמשכים. הפרדוקס הוא, שלמרות החלל הגדול שנפער בתוכנו, אנחנו היתומים ברי-מזל. בגלל מה שקרה לנו אנחנו יודעים שהחיים הם חד-פעמיים, דבר שיכול (אם רק ניתן שזה יקרה) לגרום לנו למצות אותם כמה שרק ניתן, לרצות לאחוז בהם בציפורניים ולראות לא רק את החושך שיש בהם אלא גם את שלל צבעי הקשת שמקשטים אותם. כולכם מוזמנים!
