יפי! סיימתי עוד פרק ^0^
זה חלק א' של פרק ההמשך לפרק הקודם שהוא ההמשך לפרקים הקודמים של הפיק! הבנתם?? הקירות התחילו לרעוד ולהתפורר, כשטמויו סאקורה מייאן לי קרו וריי היו לכודים למטה "מה קורה כאן???" סאקורה צעקה בפחד "תשתמשי בקסם שלך סאקורה!" צעק קרו "ווד!" העץ הצליח לעצור את הקירות מלהתמוטט על הראשים שלהם, אבל הם היו לכודים בפנים "עכשיו מה??" שאל ריי "טויה בטח מחפש אותי!" סאקורה צעקה "עם ננסה לצאת ולהזיז את הענפים הכל עלול להתמוטט" אמרה טמויו "טוב אז פשוט צריך למצוא את הקלף הזה ללכוד אותו ונגמר הסיפור!" מייאן קפצה קדימה "מייאן חכי!" העץ פתאום התחיל לזוז ולגדל עוד ענפים "מה קורא כאן!?" צווחה סאקורה "סאקורה!" טמויו הופרדה מהשאר בגלל ענף גדול "טמויו לא!" סאקורה ניסתה להגיע אליה "סאקורה זהירות!" לי תפס את סאקורה לפני שפגע בה ענף אחר, ריי זינק מעל לענפים והגיע למקום שבוא מייאן עמדה "מה לכל...!?" היא צעקה וריי תפס את היד שלה ומשך אותה "קסם איירו דלתא, שינוי!" הוא קרא והצביע בשתי אצבעות על הקיר, נפתח שם חור גדול כמו מסדרון והם עברו דרכו, מיד אחרי זה המסדרון נסגר "מה קרה שם??" מייאן צעקה בעודם רצים "אני לא יודע, אבל כדאי שנמצא את הדלת ונפלס להם דרך לצאת החוצה לפני שילכדו!" "טמויו! מייאן! ריי! שאורן!" סאקורה צעקה, היא הייתה לבדה בין סבך גדול של עץ "סאקורה!" לי צעק בעודו נאבק בעץ יחד עם טמויו וקרו, העץ סחב אותם במדרגות מחוץ למרטף וזרק את לי על החלון ושבר אותו לגמרי "לי!" צעקה טמויו לי היה תלוי על ענפי העץ מתחת לחלון, והחולצה שלו הייתה מעט קרועה מאחורה משברי הזכוכית "אתה בסדר??" קראה טמויו "טמויו זהירות!" קרו הפך מיד לצורתו המקורית והוציא משם את טמויו לפני שהעץ חבט בשניהם החוצה, בדרך קרו נחתך מחלק שבור של החלון, והתחיל לשאוג בכאב "קרו! קרו אתה בסדר??" טמיו שאלה, "כן, אני בסדר..." הוא אמר וטס לכיוון לי הפצוע, ולקח את שנייהם למטה, העץ גדול וגדל ונראה כאילו המקום יתפוצץ מרוב דחיסה "סאקורה עוד בפנים" אמרה טמויו "מה נעשה" "צריך למצוא אותה..." אמר לי, אבל הוא לא יכל לקום, הגב שלו היה מלא חתכים "מה אני עושה עכשיו?" שאלה סאקורה "למה קלף העץ כל כך מרושע פתאום? ולמה הוא יצא מהשליטה שלי?" סאקורה הביטה לכל הכיוונים "יש קלף שיכול לשלוט בכל דבר דומם, כמו גזע עץ" אמר קול של אישה "הה? מי זה?" סאקורה הביטה סביב "הקול הזה מוכר לי.." היא אמרה "ריי! תחכה שניה!" צעקה מייאן וריי עצר סוף סוף "את רוצה להציל את סאקורה לא??" הוא אמר בקדחנות "בטח שכן!" היא התנשפה "אבל..." "מה?" "ריי מה היה הדבר הזה שעשית שם?" מייאן שאלה, ריי השתתק לגמרי "זה הכוח שלך כקלף נכון?" "כן" "אז, איזה מן קלף אתה?" "מייאן, סאקורה לכודה, ויש יותר מקלף אחד שמעורב כאן, אי אפשר לבזבז זמן על דיבורים!" הוא אמר, מייאן התרגזה, ושלפה את המטה "טיים סאן!" הזמן עצר, רק מייאן וריי נשארו עומדים "עכשיו תספר לי" היא אמרה וחייכה "מייאן..." הוא מלמל "בתור שליח קלפי הדלתא אתה בטח חזק מאוד, איזה כוח מיוחד יש לך שנותן לך להיות השליט שלהם?" היא שאלה "לי יש את הכוח להשתמש בכל קלף שאני רוצה, אבל אני לא יכולה לעשות את זה בלי המטה שלי" "טוב...אני אספר לך...אני...היי!" פתאום הרקע של קלף הזמן תפס גם את ריי "היי! מה הולך כאן?!" מייאן שאלה את המטה כאילו הוא זה שאחראי "היי!!!" היא צעקה, הרקע בלע גם אותה, תוך כמה שניות כל הרקע נעלם, ומייאן וריי מצאו את עצמם בצידו השני של בית הספר "מה קרה כאן?" היא שאלה "ריי אתה בסדר?" הגוף של ריי זהר לשניה, והוא הביט בעצמו מבוהל "הכוחות שלי..." הוא מלמל "אוף..." סאקורה יצאה מהסווח והסתובבה במרתף הענק, מחפשת יציאה "אני מקווה שכולם בסדר" היא אמרה "אולי אני צריכה להשתמש בקלף אחר כדי לצאת מכאן" היא אמרה "קלף החרב" היא אמר "סורד!" תוך כמה שניות המטה של סאקורה הפך לחרב הערוכה והיפה "יופי, זה יחתוך את העץ" היא אמרה, אבל פתאום באויר הופיע דמות לבנה מוזרה של אישה "מה זה?" סאקורה הביטה בדמות, בראשה של הדמות נצצו שתי עיניים מרושעות, ובהבזק ועשן הופיע בידה חרב ערוכה, בדיוק כמו שקרה לסאקורה "מה הולך כאן??" סאקורה צווחה "קלף מיוחד שגנב את כוחותיו של קופי" אמר אותו קול באוזן שלה "ריי!" סאקורה צעקה, הדמות לפניה תקפה אותה, וסאקורה הגנה על עצמה, אבל בקושי, הדמות היתה מאוד זריזה, יותר מסאקורה "קדימה סאקורה תחשבי על דרך פעולה" היא אמרה לעצמה "שילד!" אחרי שסאקורה הבטיחה את הגנתה עם המגן, היא ראתה שגם לדמות מולה יש מגן בדיוק כמו שלה, רק שחור "אצתרך להפיל אותה בכוח" חשבה סאקורה "השתמשי בקלף הכוח, היא לא מסוגלת להשתמש בו" אמר שוב אותו קול "מה?" סאקורה הביטה לצדדים "אני מכירה את הקול הזה" *פלאשבק* "קלף יוביל לאחר, ובסופו של דבר כל הקלפים יהיו בסכנה, ועם את רוצה שהכל יחזור לקדמותו את חייבת את קופי" האישה עמדה מול סאקורה על גג הבניין מחזיקה בכדור הבדולח *סוף פלאשבק*
זה חלק א' של פרק ההמשך לפרק הקודם שהוא ההמשך לפרקים הקודמים של הפיק! הבנתם?? הקירות התחילו לרעוד ולהתפורר, כשטמויו סאקורה מייאן לי קרו וריי היו לכודים למטה "מה קורה כאן???" סאקורה צעקה בפחד "תשתמשי בקסם שלך סאקורה!" צעק קרו "ווד!" העץ הצליח לעצור את הקירות מלהתמוטט על הראשים שלהם, אבל הם היו לכודים בפנים "עכשיו מה??" שאל ריי "טויה בטח מחפש אותי!" סאקורה צעקה "עם ננסה לצאת ולהזיז את הענפים הכל עלול להתמוטט" אמרה טמויו "טוב אז פשוט צריך למצוא את הקלף הזה ללכוד אותו ונגמר הסיפור!" מייאן קפצה קדימה "מייאן חכי!" העץ פתאום התחיל לזוז ולגדל עוד ענפים "מה קורא כאן!?" צווחה סאקורה "סאקורה!" טמויו הופרדה מהשאר בגלל ענף גדול "טמויו לא!" סאקורה ניסתה להגיע אליה "סאקורה זהירות!" לי תפס את סאקורה לפני שפגע בה ענף אחר, ריי זינק מעל לענפים והגיע למקום שבוא מייאן עמדה "מה לכל...!?" היא צעקה וריי תפס את היד שלה ומשך אותה "קסם איירו דלתא, שינוי!" הוא קרא והצביע בשתי אצבעות על הקיר, נפתח שם חור גדול כמו מסדרון והם עברו דרכו, מיד אחרי זה המסדרון נסגר "מה קרה שם??" מייאן צעקה בעודם רצים "אני לא יודע, אבל כדאי שנמצא את הדלת ונפלס להם דרך לצאת החוצה לפני שילכדו!" "טמויו! מייאן! ריי! שאורן!" סאקורה צעקה, היא הייתה לבדה בין סבך גדול של עץ "סאקורה!" לי צעק בעודו נאבק בעץ יחד עם טמויו וקרו, העץ סחב אותם במדרגות מחוץ למרטף וזרק את לי על החלון ושבר אותו לגמרי "לי!" צעקה טמויו לי היה תלוי על ענפי העץ מתחת לחלון, והחולצה שלו הייתה מעט קרועה מאחורה משברי הזכוכית "אתה בסדר??" קראה טמויו "טמויו זהירות!" קרו הפך מיד לצורתו המקורית והוציא משם את טמויו לפני שהעץ חבט בשניהם החוצה, בדרך קרו נחתך מחלק שבור של החלון, והתחיל לשאוג בכאב "קרו! קרו אתה בסדר??" טמיו שאלה, "כן, אני בסדר..." הוא אמר וטס לכיוון לי הפצוע, ולקח את שנייהם למטה, העץ גדול וגדל ונראה כאילו המקום יתפוצץ מרוב דחיסה "סאקורה עוד בפנים" אמרה טמויו "מה נעשה" "צריך למצוא אותה..." אמר לי, אבל הוא לא יכל לקום, הגב שלו היה מלא חתכים "מה אני עושה עכשיו?" שאלה סאקורה "למה קלף העץ כל כך מרושע פתאום? ולמה הוא יצא מהשליטה שלי?" סאקורה הביטה לכל הכיוונים "יש קלף שיכול לשלוט בכל דבר דומם, כמו גזע עץ" אמר קול של אישה "הה? מי זה?" סאקורה הביטה סביב "הקול הזה מוכר לי.." היא אמרה "ריי! תחכה שניה!" צעקה מייאן וריי עצר סוף סוף "את רוצה להציל את סאקורה לא??" הוא אמר בקדחנות "בטח שכן!" היא התנשפה "אבל..." "מה?" "ריי מה היה הדבר הזה שעשית שם?" מייאן שאלה, ריי השתתק לגמרי "זה הכוח שלך כקלף נכון?" "כן" "אז, איזה מן קלף אתה?" "מייאן, סאקורה לכודה, ויש יותר מקלף אחד שמעורב כאן, אי אפשר לבזבז זמן על דיבורים!" הוא אמר, מייאן התרגזה, ושלפה את המטה "טיים סאן!" הזמן עצר, רק מייאן וריי נשארו עומדים "עכשיו תספר לי" היא אמרה וחייכה "מייאן..." הוא מלמל "בתור שליח קלפי הדלתא אתה בטח חזק מאוד, איזה כוח מיוחד יש לך שנותן לך להיות השליט שלהם?" היא שאלה "לי יש את הכוח להשתמש בכל קלף שאני רוצה, אבל אני לא יכולה לעשות את זה בלי המטה שלי" "טוב...אני אספר לך...אני...היי!" פתאום הרקע של קלף הזמן תפס גם את ריי "היי! מה הולך כאן?!" מייאן שאלה את המטה כאילו הוא זה שאחראי "היי!!!" היא צעקה, הרקע בלע גם אותה, תוך כמה שניות כל הרקע נעלם, ומייאן וריי מצאו את עצמם בצידו השני של בית הספר "מה קרה כאן?" היא שאלה "ריי אתה בסדר?" הגוף של ריי זהר לשניה, והוא הביט בעצמו מבוהל "הכוחות שלי..." הוא מלמל "אוף..." סאקורה יצאה מהסווח והסתובבה במרתף הענק, מחפשת יציאה "אני מקווה שכולם בסדר" היא אמרה "אולי אני צריכה להשתמש בקלף אחר כדי לצאת מכאן" היא אמרה "קלף החרב" היא אמר "סורד!" תוך כמה שניות המטה של סאקורה הפך לחרב הערוכה והיפה "יופי, זה יחתוך את העץ" היא אמרה, אבל פתאום באויר הופיע דמות לבנה מוזרה של אישה "מה זה?" סאקורה הביטה בדמות, בראשה של הדמות נצצו שתי עיניים מרושעות, ובהבזק ועשן הופיע בידה חרב ערוכה, בדיוק כמו שקרה לסאקורה "מה הולך כאן??" סאקורה צווחה "קלף מיוחד שגנב את כוחותיו של קופי" אמר אותו קול באוזן שלה "ריי!" סאקורה צעקה, הדמות לפניה תקפה אותה, וסאקורה הגנה על עצמה, אבל בקושי, הדמות היתה מאוד זריזה, יותר מסאקורה "קדימה סאקורה תחשבי על דרך פעולה" היא אמרה לעצמה "שילד!" אחרי שסאקורה הבטיחה את הגנתה עם המגן, היא ראתה שגם לדמות מולה יש מגן בדיוק כמו שלה, רק שחור "אצתרך להפיל אותה בכוח" חשבה סאקורה "השתמשי בקלף הכוח, היא לא מסוגלת להשתמש בו" אמר שוב אותו קול "מה?" סאקורה הביטה לצדדים "אני מכירה את הקול הזה" *פלאשבק* "קלף יוביל לאחר, ובסופו של דבר כל הקלפים יהיו בסכנה, ועם את רוצה שהכל יחזור לקדמותו את חייבת את קופי" האישה עמדה מול סאקורה על גג הבניין מחזיקה בכדור הבדולח *סוף פלאשבק*