יפה שלי.
עוד בוקר.לא יוצא מהמיטה.עברה כבר חצי שנה אבל מי סופר?רק אני סופר.רק אני חושב על כול דקה בחיים שעוברת ואת לא לצידי כמו שהבטחנו אחד לשניה.מה המטרה לצאת מהמיטה?יפה שלי אני כותב לך משהו שאף פעם לא תראי.אני יודע שאת פה איתי מנסה לנגוע בי.לחבק אותי לנגב לי את הדמעות שלא פוסקות.איך אני ממשיך מפה הלאה?לא יכול לחשוב על שום דבר חוץ ממך.את נמצאת אצלי בראש 24/7 וזה מעייף ומתיש אותי.הפחד הזה של להפסיק לחשוב עלייך.כאילו השלמתי עם המצב לא נראה באופק.כי אני אף פעם לא יבין למה.למה זה קרה?מה כבר עשיתי רע?כולם מסביב אומרים את המשפט שכול כך אופייני למצב.(הזמן יעשה את שלו)אתה תהיה בסדר אתה בחור חזק עברת דברים בחיים.ואני מסביר להם.שאפשר לחיות עם יד אחת, רגל אחת,אפילו עם חצי גוף בלבד.אבל אי אפשר לחיות עם חצי לב.ואת החצי השני של הלב שלי.את שהיית שם בכול הרגעים הכי קשים שהיו לי בחיים לא נמצאת פה עכשיו ברגע הכי הכי קשה.אין לי למי לדבר בשביל לרוקן את הלב שלי.רק לך הייתי מספר הכול מהכול.דברים שגם אם אני ינסה להסביר למישהו אחר הוא לעולם לא יבין אותי.אני מתגעגע אלייך כול כך יפה שלי.לחיבוקים שלך בבוקר.לנשיקות שאני חוזר מהעבודה.להריח את השיער שלך בלילה.אלוהים תן לי לראות אותה רק עוד פעם אחת פעם אחת אחרונה ודי.אני מבטיח לא לבקש כלום יוצר בחיים שלי.שהם לא חיים.
