just someone7
New member
יעוץ לזוג "מעורב"
ערב טוב ^^
אני נורא חדשה פה בפורום, אך יצא לי היום להסתובב פה קצת ואני חושבת שיש סיכוי ואוכל למצוא פה עזרה.
(ומתנצלת מראש אם אני עוברת על חוק כלשהו וכדו'..)
אני זקוקה לעזרה בזוגיות עם חבר שלי- אני דתייה והוא חילוני
אני נותנת לדת מקום חשוב וגדול בחיי וחבר שלי עושה הרבה מאמצים כדי לקבל זאת אך זה כבר יוצא מכל החורים, ובצדק..
אנחנו חברים כבר הרבה זמן וכן רואים את עצמנו ממשיכים הלאה עם כך ומגיעים להקמת משפחה יחד, אך אנחנו לא רוצים שהדת מול החילוניות תערער את הקשר שלנו..
אני יודעת שעבודה על חברות ועל התמודדות עם שילוב בין דת לחילוניות זה קשה נורא, אך זה משהו שאנחנו כן מוכנים לקחת על עצמנו.
אנחנו תקועים במצב שהדת כבר מונעת ממנו דברים- מבחינתו אני יכולה פשוט לוותר על דברים קטנים פה ושם, והוא אכן ראוי לכך עם כל ההשקעה והמאמץ והוויתורים שעושה בשבילי..
אני לא מצפה ממנו לחזור בתשובה, אם יעשה זאת- שיעשה זאת מרצונו בלבד.
אך אני לא מוכנה לוותר על הדת, היא חלק ממני ומחיי
אבל מבחינתי אני לא מסוגלת לוותר על דברים בדת, אפילו דברים קטנים, כי זה מרגיש לי כמו חטא נורא כך שלא אוכל להתמודד עם המצפון וההרגשה שתבוא בעקבותיו..
השאלה היא אם יש מקומות להיתר? לוויתור? לחפף פה ושם בשביל לשמור על הקשר? החיפוף יכול להגיע מההלכה עצמה? עם היתר רבני?
אם מישהו מכיר, יודע, חווה, שמע, אני יותר מאשמח לשמוע ואהיה חווה לו את חיי על כך
(ובכוונה לא ציינתי מקרה ספציפי, כי זה הגיע לשלב שזה לא רק בדבר אחד..)
תודה מראש ולילה נפלא לכולם ^^
ערב טוב ^^
אני נורא חדשה פה בפורום, אך יצא לי היום להסתובב פה קצת ואני חושבת שיש סיכוי ואוכל למצוא פה עזרה.
(ומתנצלת מראש אם אני עוברת על חוק כלשהו וכדו'..)
אני זקוקה לעזרה בזוגיות עם חבר שלי- אני דתייה והוא חילוני
אני נותנת לדת מקום חשוב וגדול בחיי וחבר שלי עושה הרבה מאמצים כדי לקבל זאת אך זה כבר יוצא מכל החורים, ובצדק..
אנחנו חברים כבר הרבה זמן וכן רואים את עצמנו ממשיכים הלאה עם כך ומגיעים להקמת משפחה יחד, אך אנחנו לא רוצים שהדת מול החילוניות תערער את הקשר שלנו..
אני יודעת שעבודה על חברות ועל התמודדות עם שילוב בין דת לחילוניות זה קשה נורא, אך זה משהו שאנחנו כן מוכנים לקחת על עצמנו.
אנחנו תקועים במצב שהדת כבר מונעת ממנו דברים- מבחינתו אני יכולה פשוט לוותר על דברים קטנים פה ושם, והוא אכן ראוי לכך עם כל ההשקעה והמאמץ והוויתורים שעושה בשבילי..
אני לא מצפה ממנו לחזור בתשובה, אם יעשה זאת- שיעשה זאת מרצונו בלבד.
אך אני לא מוכנה לוותר על הדת, היא חלק ממני ומחיי
אבל מבחינתי אני לא מסוגלת לוותר על דברים בדת, אפילו דברים קטנים, כי זה מרגיש לי כמו חטא נורא כך שלא אוכל להתמודד עם המצפון וההרגשה שתבוא בעקבותיו..
השאלה היא אם יש מקומות להיתר? לוויתור? לחפף פה ושם בשביל לשמור על הקשר? החיפוף יכול להגיע מההלכה עצמה? עם היתר רבני?
אם מישהו מכיר, יודע, חווה, שמע, אני יותר מאשמח לשמוע ואהיה חווה לו את חיי על כך
(ובכוונה לא ציינתי מקרה ספציפי, כי זה הגיע לשלב שזה לא רק בדבר אחד..)
תודה מראש ולילה נפלא לכולם ^^
