ימי החגים

[תםטםOHIO]

ימי החגים

מזמנים תחושה של הרהור, והנה אחד- כחלק מהזמן ליד סוסים, מתקיימת או מתפתחת רגישות גבוהה מאד לשיחה שמתיחסת למה הסוס מביע, מה הוא מעביר אלייך בחזרה. האם הוא מודע לתקשורת שלא באה מקליק או מאיזשהו כלי נהוג שהטמעת בתוכו כחלק מחברותכם עד כה. כחלק מהזמן הזה שהעברתי היום, מצאתי את עצמי מנסה לשתף תוך כדי את הפורום/אנשים אחרים/תלמידים במה שקורה באותו הזמן. אבל מה שהתחולל בתוך ראשי, החזיר אותי כל הזמן, לעולם שלנו כאנשים, לתקשורת ביננו, לקליטה שלנו במדיה. אז איך להגדיר את התקשורת כאשר היא *כן* קורית? שאלה. והיא לא בדיוק רגשית ולא בדיוק מחשבתית טהורה, ולא רק מושתתת על שפת גוף וקליטה של שפת גוף. היא הרבה מעבר לקליק-נקישה או סימן מוסכם. תודה שקראתם.

 

[תםטםOHIO]

אשמח לקרוא תגובות

 

[כל עולמי סוסים]

גם לי זה קרה בחג הזה.

ובכלל זה קורה לי בחווה. האמת, אני לא יודעת איך להגדיר תקשורת כזאת, אם אפשר בכלל. אצלי, אני פשוט מבינה את הסוסים ומתקשרת איתם, והם מבינים אותי ומתקשרים איתי. הם מתקשרים איתי באמצעות שפת גוף, קולות, מבט, נגיעות. וככה גם אני מתקשרת איתם. בנוסף לכל אלה יש אצלי גם הרגשה, לפעמים אני מרגישה סוס. באמת. אני מסתכלת על סוס, ולפעמים אני מרגישה אם כואב לו, אם משהו מציק לו. זה גם בא לידי ביטוי ברכיבה, כשאני רוכבת אני תמיד שמה לב לסוס מבחינת לא רק הוראות ותגובות, אלא גם לשפת גוף. איפה האזניים? בכלל לא אליי, וגם הראש פונה הצידה, משהו מעסיק אותו. הוא מתחיל למהר, נהיה מתוח, זה מלחיץ אותו. אני גם מאוד עדינה ברכיבה, בעיקר בגלל שאם אני מפעילה הרבה כוח, גם כשצריך, אני יכולה להרגיש דרך הגוף של הסוס, התקשחות למשל, כאילו זה עליי. אם כואב לו, אני לא מרגישה את זה בתור כאב, אלא בתור משהו אחר, שגורם לי לדעת שכואב לו. ככה שאני אישית לא מצליחה בדיוק להגדיר את התקשורת הזאת, בשבילי זה משהו שהוא די מעבר להגדרה. בכלל זה משהו מעבר להרבה דברים. אני אישית גם לא משתפת אנשים בזה. זה יותר משהו ביני לבין הסוסים, משהו שאחרים לא ממש מבינים, אולי גם לא ממש יצליחו להבין.

 

[תםטםOHIO]

הו זה מאד קיים

והייתי כמעט מוכנה לחטוא ולהתפשר על כך שזו רק רגישות שסוסים בינהם מתקשרים באמצעותה, על פרטים קטנים באחיזת הגוף וכד' קירוב הפנים והמבט וגם בעיניים. אבל זה פשוט מעבר לזה, שפה של סימנים לא מוסכמים, הבנה מיידית של מצב, אולי קליטה והעברה תדרית או מצב תודעה מסוים. בעניין של לשתף, יש סיבות רבות לשתף או לא, כל דבר שקורה. מאחר ותקשורת כזו מתקיימת בודאות ואני עדה לה, ושותפה בה, ההחלטה לשתף באה גם כדי לאפשר דיון שמקבל ומחזק הקשבה כזאת. תודה על תגובתך

 

[•°•Horse Lover•°•]

לקח לי זמן להבין למה את מתכוונת../images/Emo107.gif

אבל נדמה לי שהבנתי. כן, אני מכירה את זה. גם לי יש רגעים שאני מרגישה שאני "מתקשרת" עם הסוס רק מלהסתכל עליו. בלי להוציא מילה ובלי לעשות תנועת גוף כלשהי. כאילו שאנחנו "מדברים" במבטים. ולפעמים ממש יש לי תחושה שסוסים מסוגלים להרגיש איך אני מרגישה. הם כאילו יודעים אם אני עצובה או עצבנית... ואני יודעת שאולי אי אפשר להוכיח מדעית שזה נכון, אבל ככה אני מרגישה. וסליחה על הדיליי בתגובה.

 

[housty]

בטח שקיימת!

עובדה לכך היא הסוס יל, שהיתה לי הזכות להיות בעלים שלו במשך שלוש וחצי שנים! כשראיתי אותו לראשונה, קראו לו לגולס, ואף אחד לא באמת ידע מי הוא, מה הוא עבר, מה שמו האמיתי ובן כמה הוא... הוא צד את עייני באורווה בה הוא עמד, ופשוט אמר לי בצורה הכי פשוטה, אני מקסים, אני טוב לב, אני הסוס הבא שלך! כעבור זמן אכן קניתי אותו, והוא סיפר לי, שהוא היה סוס מרוץ, שהתעללו בו, שהוא סוס שגדל בבית טוב, אבל עבר הרבה, ושהוא נשמה טובה. אנשים צחקו עלי כשאמרתי להם מה שגיליתי על הסוס, מדריך דרסג' ידוע בארץ אף טען שאני ממש טועה, שהוא לא טורוברד אלא מקומי, שסתם שיגעו אותו בשדות ושהוא לא באמת עשה מרוצים וכו'...מדריך קפיצות ידוע אחר טען שהסוס בעל אופי רע, ושכלום לא יצא ממנו, ומספר תלמידים שראו את האימונים איתי באותה תקופה טענו שהוא פשוט הסוס הכי גרוע בארץ...(אנשים יודעים לפרגן...) ואני המשכתי בשלי, הסוס המשיך להתעקש שהוא כן יכול לתת מעצמו, ואני איתו, באש ובמיים, וביחד חיפשנו את הדרכים להבין אחד את השני, להוציא את הטוב אחד מהשני (לא היה קל, הסוס היה עם כל כך הרבה קשיים וחוסר אמון, ואני הייתי צריכה להקשיב ולהרגיש ולהפתח בעצמי כלפיו). יום אחד, פגשתי רוכב מרוצים, ובקשתי ממנו- העמדתי אותו מול הסוס ושאלתי אותו- אתה מכיר? הוא רץ פעם במרוצים? האיש מיד זיהה, "בוודאי, זה יל!" מכאן הכל רץ, הגעתי לבעלים הראשונים שלו- תמר בן דוד, אשה מדהימה, בית מדהים, טיפול משגע, בקיצור ילדות טובה. מיד נסעתי אליה, ראיתי תמונות שלו צעיר, זה אכן היה הוא! היא סיפרה לי את השאר...נדהמתי לגלות...הסוס סיפר לי הכל, חוץ מאת שמו...אחד לאחד. ילדות טובה, התעללות לאחר מכן, אכן רץ במרוצים, אכן נשמה טובה... מאז, מיד החזרתי לו את שמו ליל, ואני חייבת להגיד, שהוא פשוט נותן ונותן ונותן, והוא כל כך מדהים, וממש לצערי נאלצתי למכור אותו עקב הנסיעה לחו"ל, אבל הוא פשוט מוכיח ומוכיח ומוכיח כמה הוא סוס מקסים ומדהים וטוב לב, בדיוק כמו שאמרו לי אז, לפני ארבע, העיניים שלו.

 

[SILVER LADY]

אורלי העלתי תמונות של נועם עם דיזל ואונסלו

לקומונת תמונות אם זה מעניין אותך

לילה טובבב...

 

[housty]

בטח שזה מעניין אותי! תודה!!! ../images/Emo140.gif