ימים של שקט

[לא משהי חשובה]

ימים של שקט

"הינה הם באים,
ימים של שקט.
אחרי הרעש הגדול והנורא"
מיד חיכיתי לאותם ימים
ימים של שקט
חיכיתי שיפסיק הרעש
חיכיתי שיפסיקו לשאול אם אני בסדר
כי ברור שאני לא בסדר
חיכיתי שיפסקו המבטים המרחמים
חיכיתי יפסיקו להגיד שיעבור
חיכיתי לאותם ימים של שקט
אבל ששקט נכנסו המחשבות
אותם מחשבות בודדות מרוחקות
לפני 9 ימים היה יום השנה
היו פה הרבה אנשים
כולם שאלו התעניינו
וכל מה שרציתי היה קצת שקט
כל מה שחשבתי שאני רוצה
בזמן האחרון אף אחד לא מבין
אף אחד לא שם
אמרת שיהיה בסדר
מה זה משנה כבר
אתה לא פה ואני פה עושה סדר בבלגן שלך



נמאס לי! אני רוצה שהז יעבור אני רוצה שיהיה בסדר אני רוצה להיות שמחה אני רוצה שלא יהיה עצוב אני רוצה לשכוח אני רוצה לחיות את החיים שלי בלי להרגיש אשמה בלי לרצות לבכות כל פעם החברות מתללנת על אח שלה אני רוצה שיספיקו מבטי הרחמים אני רוצה לחיות את החיים כמו כל ילדה נורמלית שעוברת לתיכון אני רוצה שהצרות שלי היו פחד מהתיכון ולא פחד שאחותי תיכנס לצרות כי שוב שתתה יותר מדי והחברים האידיוטים שלה לא משגיחים עליה וההורים שלי תקועים בדיכאון ולא שמים לה מה ולך אני לא רוצה לדאוג כי אחותי הקטנה בוכה כל ליילה ואין משהו חוץ ממני לעזור אני לא רוצה לדאוג שאמא תצא מהמיטה לאכול או לעבוד אני רוצה לדאוג שאיןו לי כסף לבגדים ושלא מרשים לי לצאת עד מאוחר עם חברים.
לעזעזל החופש מבאס!
אני רוצה ימים של שקט!

 

[Yelem תמיכה לנוער]

למצוא שקט

היי יקרה,
הרצון שלך לשקט כל כך מובמן וכל כך נוגע ללב...
כבר שנה שאת חיה את האובדן של אחיך, מנסה להתמודד איתו בעצמך ולא מפסיקה לדאוג לאחרים שסביבך.
בעיני את ממש גיבורה.
קשה למצוא שקט בתוך ההמולה הזו,
אבל אפשר לנסות פינה קטנה של שקט בתוכך...
מקום שעוד אפשר לנוח בו ואפשר פשוט להיות,
עם האובדן, לצידו או בלעדיו.
חייך לפניך ולא רק שמותר לך לחיות אותם, את אפילו מחוייבת לכך.
אנחנו איתך, מחבקים וממשיכים איתך בדרך...
בכל מצב רוח, בכל מצב.
מה התוכניות לחופש? איך אפשר להפוך אותו לקצת פחות מבאס?
שבת שלום
רותם