טריאנדפילו
New member
ימים קשים
עוברים על התנוע הקיבוצית בשנים האחרונות ורק מי שחי בקיבוץ מרגיש את השבר הנורא. גם המושבים עברו משבר קשה אבל ככלל הדברים הסתדרו איכשהו אחרי ששונו סידרי בראשית והותאמו למציאות החדשה. מובן שהמדינה נחלצה לעזרה ע"מ להסדיר את החובות של העבר והיום, אפשר לומר, שהמושבניקים חיים כל אחד על פי יכולתו ועל חשבונו. עד כמה שאני מכיר את הקיבוץ, הבעיות שם הרבה יותר סבוכות וקשות. בגלל חוסר התייחסות מתאימה לעתיד החברים, היום עומדים בהרבה משקים בפני שוקת שבורה, כשאין חסכונות לתשלומי פנסיה לותיקים וכשהקיבוץ נקלע לקשיים כספיים שוטפים, נפגעים חיי החברה קודם כל. זה לא סוד שתמיד היו חברים "חשובים" יותר וחשובים פחות שנהנו מהעדפות יתר. גם אם זה התבטא בדברים של מה בכך, צרמו לאחרים. אין ספק שמי שסובל יותר מתהפוכות אלה הם הותיקים שמחד אין להם עוגן פנסיוני ראוי לשמו ומאידך גם לא יכולים למצוא תעסוקה מכניסה כפי שהצעירים עושים בהרבה מיקרים.מה גם שבעצם בילתי אפשרי לותיק לעזוב את הקיבוץ כפי שהציעו כאן בפורום. יקח זמן עד שהקיבוץ ימצא את השיטה המתאימה לכל אחד מהמשקים ויתגבר על הזעזועים שהוא עובר. בינתיים מה שמתחייב זה זה הרבה סבלנות. וחלילה לא שימחה לאיד. זאת תנוע שתרמה ולמרות הכל עדיין תורמת. בימים האחרונים התפתח שיח מענין ומרתק בנושא ואפילו קצת חם ואני יכול להבין את הרגישות של החברים הקיבוצניקים אבל בואו נשמור על פורפוציות ולא להסחף. פאסינסיה אמיגוס.
עוברים על התנוע הקיבוצית בשנים האחרונות ורק מי שחי בקיבוץ מרגיש את השבר הנורא. גם המושבים עברו משבר קשה אבל ככלל הדברים הסתדרו איכשהו אחרי ששונו סידרי בראשית והותאמו למציאות החדשה. מובן שהמדינה נחלצה לעזרה ע"מ להסדיר את החובות של העבר והיום, אפשר לומר, שהמושבניקים חיים כל אחד על פי יכולתו ועל חשבונו. עד כמה שאני מכיר את הקיבוץ, הבעיות שם הרבה יותר סבוכות וקשות. בגלל חוסר התייחסות מתאימה לעתיד החברים, היום עומדים בהרבה משקים בפני שוקת שבורה, כשאין חסכונות לתשלומי פנסיה לותיקים וכשהקיבוץ נקלע לקשיים כספיים שוטפים, נפגעים חיי החברה קודם כל. זה לא סוד שתמיד היו חברים "חשובים" יותר וחשובים פחות שנהנו מהעדפות יתר. גם אם זה התבטא בדברים של מה בכך, צרמו לאחרים. אין ספק שמי שסובל יותר מתהפוכות אלה הם הותיקים שמחד אין להם עוגן פנסיוני ראוי לשמו ומאידך גם לא יכולים למצוא תעסוקה מכניסה כפי שהצעירים עושים בהרבה מיקרים.מה גם שבעצם בילתי אפשרי לותיק לעזוב את הקיבוץ כפי שהציעו כאן בפורום. יקח זמן עד שהקיבוץ ימצא את השיטה המתאימה לכל אחד מהמשקים ויתגבר על הזעזועים שהוא עובר. בינתיים מה שמתחייב זה זה הרבה סבלנות. וחלילה לא שימחה לאיד. זאת תנוע שתרמה ולמרות הכל עדיין תורמת. בימים האחרונים התפתח שיח מענין ומרתק בנושא ואפילו קצת חם ואני יכול להבין את הרגישות של החברים הקיבוצניקים אבל בואו נשמור על פורפוציות ולא להסחף. פאסינסיה אמיגוס.