ימים קשים

ימים קשים

עוברים על התנוע הקיבוצית בשנים האחרונות ורק מי שחי בקיבוץ מרגיש את השבר הנורא. גם המושבים עברו משבר קשה אבל ככלל הדברים הסתדרו איכשהו אחרי ששונו סידרי בראשית והותאמו למציאות החדשה. מובן שהמדינה נחלצה לעזרה ע"מ להסדיר את החובות של העבר והיום, אפשר לומר, שהמושבניקים חיים כל אחד על פי יכולתו ועל חשבונו. עד כמה שאני מכיר את הקיבוץ, הבעיות שם הרבה יותר סבוכות וקשות. בגלל חוסר התייחסות מתאימה לעתיד החברים, היום עומדים בהרבה משקים בפני שוקת שבורה, כשאין חסכונות לתשלומי פנסיה לותיקים וכשהקיבוץ נקלע לקשיים כספיים שוטפים, נפגעים חיי החברה קודם כל. זה לא סוד שתמיד היו חברים "חשובים" יותר וחשובים פחות שנהנו מהעדפות יתר. גם אם זה התבטא בדברים של מה בכך, צרמו לאחרים. אין ספק שמי שסובל יותר מתהפוכות אלה הם הותיקים שמחד אין להם עוגן פנסיוני ראוי לשמו ומאידך גם לא יכולים למצוא תעסוקה מכניסה כפי שהצעירים עושים בהרבה מיקרים.מה גם שבעצם בילתי אפשרי לותיק לעזוב את הקיבוץ כפי שהציעו כאן בפורום. יקח זמן עד שהקיבוץ ימצא את השיטה המתאימה לכל אחד מהמשקים ויתגבר על הזעזועים שהוא עובר. בינתיים מה שמתחייב זה זה הרבה סבלנות. וחלילה לא שימחה לאיד. זאת תנוע שתרמה ולמרות הכל עדיין תורמת. בימים האחרונים התפתח שיח מענין ומרתק בנושא ואפילו קצת חם ואני יכול להבין את הרגישות של החברים הקיבוצניקים אבל בואו נשמור על פורפוציות ולא להסחף. פאסינסיה אמיגוס.
 

xalcum

New member
גרסיאס חבר נו תודוס אינטיינדן

לו קה אסטאמוס פאסאנדו האסטוס דיאס אבלי הייר קון איל ויזינו דה מי איזו (מטופו אסטוס דיאס אין אילת) רבי יחיאל קורץ קה אס איל רב דה חבד אין אילת. רבי קורץ נסידו דה קיבוץ אס חוזר בתשובה לוס פאריינטס דאינדה ביב'ן אל קיבוץ. האיל לו מנדארון פור שליחות האילת. קורץ אומברה פאסנסיוזו. מאסנטו אמבזאר און פוקו קוזאס דה ליי. קון און קופוו דה צ'אי. אלפין מפרגונטו קה פאסה אין איל קיבוץ נואסטרו דיספואס קה לקונטי תודו מדישו. קה ס'פאס. כל מה שעובר בעולמנו הוא רצון האלוהים. בסוף עוד יהיה טוב. אתה תראה. הרי אתה יודע את טבע האדם. אל תוסיף דבר תתחזק באמונה השם יעזור.
 
למעלה