אני מזה מת על הים! ים חיי בורא!
ים
------
מאת: ש. שלום
ים אני ירא
ים נפשי אוהבת.
ים חיי בורא,
ים שׁופת לי מוות.
ים טהור חוטא,
ים אילם בוטא.
ים תהום אפל.
ים אור אין-אפסיים,
ים רונן צוהל,
ים דמעות עיניים.
ים כוכב צולל,
ים שטן ואל.
ים יושיט לי יד,
ים רחוק ממני.
ים תוכו אובָד,
ים בו אֶמְצָאֵנִי
ים חלוף וָעַד,
ים ריבּוֹא בָּדָד.
לחיות עם הגלים/פ.מ.
לצוף בים גדול
מעל גלים מעוגלים, רכים.
גלים שגם אם היו מעט סוערים-
לעולם לא סחפו אותי
לאופקים רחוקים...
גלים שגם אם היו מעט נשברים-
לעולם לא משכו אותי
לתהומות עמוקים...
וגם אם הצִיפָה הרכה והמענגת
מעל הגלים העולים ויורדים
לא הובילה לשום מקום -
לפחות הייתה לי אשליה-של-תנועה...
"ואליק בא מהים..." (משה שמיר)/פ.מ.
אליק בא מהים הארצישראלי.
לכל אחד בארץ הצרה הזאת
יש רוחב ים.
עמוק בארץ הקטנה, האישית
יש לו לאליק, ים גדול, חרישי.
כשאליק מרגיש שקטן עליו המקום
שקטנו עליו החיים,
הוא מביט מערבה
וּמוצֵא את הים
והים מוצא לו
מקום בעולם.
מי שפוחד להרטיב את קצה אצבעותיו
בגלים
שלא מכיר את הים
וחי מרחוק
לעולם לא יכיר את אליק
כי אליק בא מהים.
מי שמכיר את אליק
נקשר ישר, נפש בנפש-
כי הים אצל אליק,
הים, הוא הנפש.
