ים של תרופות
שלום לכולם, זוהי ההודעה הראשונה שלי בפורום, לכן אציג את עצמי בקצרה: אני בן 34, אב לילד בן 8. אני ואמו גרושים כבר מעל שלוש שנים והוא גר אצלי יומיים בשבוע. בני אובחן לפני שלושה חודשים כADHD, ובעקבות זאת אובחנתי גם אני. שנינו נמצאים בטיפול תרופתי כבר מעל חודשיים. בני החל לקחת ריטלין במינון 10 מיליגרם, ולפני כחודש וחצי עבר לקונצרטה 36 מיליגרם (שמענו שנהוג לתת לילדים רק 18 מיליגרם אך הנוירולוגית שלו רשמה 36). הקונצרטה משפיעה היטב במשך היום והמורה מדווחת על שינוי דרמטי לטובה. הבעיות העיקריות שלו לפני כן היו חוסר שקט, דרמטיות מופרזת, בעית התארגנות קשה, נטייה קיצונית להיעלב ולריב, בעיה קשה ביישום הוראות (צריך לומר 30 פעם "תנעל את הנעליים" ולבסוף לעשות זאת בשבילו מחוסר ברירה), וכו'. בכל אלה חל שיפור דרמטי. אך לצערי תופעות הלוואי גורמות לכך שאנחנו שוקלים לשנות את התרופה. שתי הבעיות העיקריות הן: 1. תופעת ריבאונד קיצונית ביותר כשהוא לא לוקח את הכדור. אני לא נמצא איתו לרוב בימי שבת (שזה היום היחיד שהוא לא על הכדור), אך אמו מדווחת על החמרה של פי 4 בכל הסימפטומים הרגילים של הפרעת הקשב שלו. לדבריה, המצב ממש בלתי נסבל. 2. איבוד תיאבון קיצוני ביותר שלא משתפר בינתיים, כבר חודש וחצי לאחר תחילת הטיפול בקונצרטה. גם כך הוא ילד רזה ונמוך לגילו, ועתה הוא הרזה עוד יותר. לא אוכל כל היום חוץ מקצת קורנפלקס בבקרים וארוחה צנועה (קצת צ'יפס ושניצל) בערב. אמו מודאגת מהאטת הצמיחה שלו. קראנו ושמענו שישנן תופעות לוואי שאמורות לעבור תוך מספר שבועות, אך אינני יודע האם חודש וחצי זה מספיק זמן בכדי לתת לנו אינדיקציה שתופעות לוואי אלה כבר לא יעברו. בנוסף, שמעתי על אדראל בתור אופציה, ולאחרונה עלה גם השם: סטרטרה, שבעקבות כמה הודעות שקראתי בפורום הזה, נשמעת לי כמו תרופה ששווה לנסות. וכאילו שכל האופציות האלה וכל תופעות הלוואי לא מספיקות, אני מבין שלפעמים אין מנוס משילוב של כמה תרופות יחד. הבנתי כבר שבנושא הזה (ומן הסתם בעוד הרבה אחרים), עם כל העזרה מאנשי המקצוע, בסופו של דבר - אם אין אני לי מי לי, אבל איך בכלל אפשר להגיע למינון ולשילוב (אם צריך) הנכון, ומבלי לעבור שנים של תסכול? אודה מאוד ואשמח לשמוע דעות של בעלי נסיון. אישית, החלטתי גם לנסות את התרופות כדי לשפר את יכולת העבודה שלי שרק היום, בדיעבד, אני מבין שנפגעה קשות בגלל בעיית הריכוז שלי. ניסיתי ריטלין למשל כמה ימים אך למרות שמבחינת הריכוז חשתי בהשפעה מדהימה, תופעות הלוואי שבאו איתו וביחוד חוסר יציבות רגשית קיצוני, גרמו לי להפסיק. קיבלתי מרשם לקונצרטה מפסיכיאטר, והקונצרטה היתה נפלאה בימים הראשונים. אך אחריהם שמתי לב שאני נכנס לדיכאונות קשים כל ערב שאחרי לקיחת התרופה ושוב - חוסר יציבות רגשית - כל דבר של מה בכך נראה לי קשה וכבד יותר ומדכא יותר מכרגיל. כשאני קם למחרת בבוקר קשה לי להבין איך יכולתי להרגיש כל כך רע. אני לוקח את הקונצרטה בערך שלוש פעמים בשבוע במשך כחודש וחצי. מחר יש לי פגישה עם הפסיכיאטר ואני שוקל לבקש ממנו מרשם לאדראל או לסטרטרה. מישהו נתקל באותן בעיות שנפתרו עם מעבר לאחת מהתרופות האחרות?
שלום לכולם, זוהי ההודעה הראשונה שלי בפורום, לכן אציג את עצמי בקצרה: אני בן 34, אב לילד בן 8. אני ואמו גרושים כבר מעל שלוש שנים והוא גר אצלי יומיים בשבוע. בני אובחן לפני שלושה חודשים כADHD, ובעקבות זאת אובחנתי גם אני. שנינו נמצאים בטיפול תרופתי כבר מעל חודשיים. בני החל לקחת ריטלין במינון 10 מיליגרם, ולפני כחודש וחצי עבר לקונצרטה 36 מיליגרם (שמענו שנהוג לתת לילדים רק 18 מיליגרם אך הנוירולוגית שלו רשמה 36). הקונצרטה משפיעה היטב במשך היום והמורה מדווחת על שינוי דרמטי לטובה. הבעיות העיקריות שלו לפני כן היו חוסר שקט, דרמטיות מופרזת, בעית התארגנות קשה, נטייה קיצונית להיעלב ולריב, בעיה קשה ביישום הוראות (צריך לומר 30 פעם "תנעל את הנעליים" ולבסוף לעשות זאת בשבילו מחוסר ברירה), וכו'. בכל אלה חל שיפור דרמטי. אך לצערי תופעות הלוואי גורמות לכך שאנחנו שוקלים לשנות את התרופה. שתי הבעיות העיקריות הן: 1. תופעת ריבאונד קיצונית ביותר כשהוא לא לוקח את הכדור. אני לא נמצא איתו לרוב בימי שבת (שזה היום היחיד שהוא לא על הכדור), אך אמו מדווחת על החמרה של פי 4 בכל הסימפטומים הרגילים של הפרעת הקשב שלו. לדבריה, המצב ממש בלתי נסבל. 2. איבוד תיאבון קיצוני ביותר שלא משתפר בינתיים, כבר חודש וחצי לאחר תחילת הטיפול בקונצרטה. גם כך הוא ילד רזה ונמוך לגילו, ועתה הוא הרזה עוד יותר. לא אוכל כל היום חוץ מקצת קורנפלקס בבקרים וארוחה צנועה (קצת צ'יפס ושניצל) בערב. אמו מודאגת מהאטת הצמיחה שלו. קראנו ושמענו שישנן תופעות לוואי שאמורות לעבור תוך מספר שבועות, אך אינני יודע האם חודש וחצי זה מספיק זמן בכדי לתת לנו אינדיקציה שתופעות לוואי אלה כבר לא יעברו. בנוסף, שמעתי על אדראל בתור אופציה, ולאחרונה עלה גם השם: סטרטרה, שבעקבות כמה הודעות שקראתי בפורום הזה, נשמעת לי כמו תרופה ששווה לנסות. וכאילו שכל האופציות האלה וכל תופעות הלוואי לא מספיקות, אני מבין שלפעמים אין מנוס משילוב של כמה תרופות יחד. הבנתי כבר שבנושא הזה (ומן הסתם בעוד הרבה אחרים), עם כל העזרה מאנשי המקצוע, בסופו של דבר - אם אין אני לי מי לי, אבל איך בכלל אפשר להגיע למינון ולשילוב (אם צריך) הנכון, ומבלי לעבור שנים של תסכול? אודה מאוד ואשמח לשמוע דעות של בעלי נסיון. אישית, החלטתי גם לנסות את התרופות כדי לשפר את יכולת העבודה שלי שרק היום, בדיעבד, אני מבין שנפגעה קשות בגלל בעיית הריכוז שלי. ניסיתי ריטלין למשל כמה ימים אך למרות שמבחינת הריכוז חשתי בהשפעה מדהימה, תופעות הלוואי שבאו איתו וביחוד חוסר יציבות רגשית קיצוני, גרמו לי להפסיק. קיבלתי מרשם לקונצרטה מפסיכיאטר, והקונצרטה היתה נפלאה בימים הראשונים. אך אחריהם שמתי לב שאני נכנס לדיכאונות קשים כל ערב שאחרי לקיחת התרופה ושוב - חוסר יציבות רגשית - כל דבר של מה בכך נראה לי קשה וכבד יותר ומדכא יותר מכרגיל. כשאני קם למחרת בבוקר קשה לי להבין איך יכולתי להרגיש כל כך רע. אני לוקח את הקונצרטה בערך שלוש פעמים בשבוע במשך כחודש וחצי. מחר יש לי פגישה עם הפסיכיאטר ואני שוקל לבקש ממנו מרשם לאדראל או לסטרטרה. מישהו נתקל באותן בעיות שנפתרו עם מעבר לאחת מהתרופות האחרות?