ים של מחשבות

Mאיה

New member
ים של מחשבות

שקט מסביב. נמצאת לבדי, רק איוושת הגלים נשמעת ברקע. פחית בירה ביד, "היינקן. כבר הספקתי ללגום ממנה מעט. רגליי מתחככות בחול, פורשת שמיכה, נשכבת, מניחה את הראש. מביטה בשמים הכהים, מחפשת אחר כוכב אחד לפחות..והוא לא מאכזב, מציץ אליי, כאילו מביט אליי ושומר עליי. מנוחה לנפש, גם זה צריך לפעמים. קמה ומוציאה את החפיסה מהתיק, אוחזת בסיגריה...מנסה להדליק, אוף הרוח הקלילה שנושבת מכבה לי את הלהבה, מנסה שנית. לא מצליחה. מפנה את גבי אל הרוח, ושוב ושוב עד שמוצאת את התנוחה המתאימה. שהחיינו. שואפת לקרבי את הרעל הנודע, נרגעת, מתחברת לאווירה הנעימה. זה רק אני והים, שני גורמים עמוקים. שני דברים מלאים. המחשבות מציפות את מוחי, נשכבת שוב. מניחה למוחי להעלות זכרונות עבר. חושבת על הקיים, על מה שיש בחיי כעת, על מה שהיה בעבר, על האנשים שחלפו בחיי, על אלו שעדיין נמצאים ומלווים אותי, כל אחד בדרכו שלו. תוהה לאן פניי מופנות, מה יהיה בעתיד, אך מהר מאוד מנסה לא לחשוב על זה, העתיד כבר יאמר לי, אז למה לנסות לנבא? חושבת על האיש הנפלא שנגע בחיי והלך...עדיין לא הלך בפיזי, אבל גם זה אוטוטו מגיע, והוא גם כבר הלך בפנים. מנסה להתרכז בשקט, מנסה לטבוע בדממה, חשה את הרוח הקלילה מעיפה את גרגרי החול הקטנים,בדרך כלל מעצבן!...אבל עתה זה לא ממש מטריד. העומק הזה של הים, האינסוף... כמה מדהים הוא, החול שלעולם לא נגמר...כמה קטנה אני בתוך האינסוף הזה. כמה פשוטים הם חיי, כמה בלתי ברורים, כמה שאלות ניתן לשאול, כמה מחשבות עוברות לי בראש. די!! לא רוצה לחשוב עוד! רוצה לזרום, רוצה לפחות היום להתחבר אל הטבע, רק היום לפחות. הן השקעתי ובאתי- לבד לבד. ועל אף שפחדתי, על אף שחששתי שאולי יסתובבו להם כל מיני טיפוסים מפחידים, כי קיץ, כי חופש, כי...לכי תדעי. וואוו, מה את מטורפת? מה את מתחילה להפחיד את עצמך. טוב, טוב רק מחשבות חיוביות...ואיך עושים זאת? עכשיו יכול להיות רגע מתאים למדיטציה, אבל מי בשם אלוהים יודע איך עושים מדיטציה...ובכלל מה זה אומר?...יה מצחיקולה שכמותך. מאז שאת עם אנשי הפורום המשוגע הזה התחלת לחשוב רוחני...ואת אפילו לא יודעת מה הכיוון הרוחני שהם מדברים עליו...אהמממ, וואלה, באמת מהו?...טוב, נבדוק את זה מחר..אבל למה בכלל להכנס לזה? הרי אמרו לך שזהו תחום רחב...טוב! טוב, נראה לי מבלבל. אוף, ואיך בכלל הגעתי לחשוב עליהם? די! עכשיו אני לבד! וזהו! אני לבד וחושבת על דברים שקשורים אליי...מסדרת את המחשבות. הרי זה מה שתכננת מלכתחילה. היצמדי לתוכניות. אהממממ, אזמזם לי שיר אולי הוא יצליח לשנות את המחשבות ואז אוכל להתחיל מהתחלה... אבל איזה שיר?...שיר שקט. ורצוי עצוב, לא בא לי על אופטימי עכשיו, בא לי להזכר בשיר מהתקופה ההיא, נו אז מה אם זה מתקופה פסימית...ממילא אני עתה אופטימית..אני באמת אופטימית או שרק טוענת כך? יאללה, אני ממש מתפלספת עם עצמי ולא מתמקדת במטרה. טוב, אז איזה שיר, איזה שיר...אהמממ, לא עולה לי שום שיר...יש לי רק שירים אופטימים, בא לי שיר עצוב כזה...לשקוע... ואז "לעורר" את עצמי. אהממממ, הבנתי שאני לא יוצלחית.טוב, לא חשוב! לא חייבים שיר. בואי תתרכזי ותתמקדי. מתהפכת לי על הבטן, שלוק מהבירה, מדליקה עוד סיגריה...אני מעשנת יותר מידיי! נו זה מרגיע אותך..אז אמרו אחרים "סיגריה זה רע" לי זה עושה טוב... שיגידו! הבנתי, הבנתי...לעיניננו...אוף, אני כבר עייפה. אני חייבת לקחת את עצמי עכשיו לפני שלא אוכל לנהוג הבייתה. איזה עצבים, לא ביצעתי את המשימה שלי. הרי הייתה לי מטרה...נו, טוב ביום אחר. אוף, תמיד את אומרת ביום אחר ולא מבצעת וכבר כשאת "סוחבת" את עצמך, את גם לא מיישמת. טוב, טוב מבטיחה יום אחר, עכשיו אני חייבת לטוס למיטה, יש לי עוד כברת דרך נהיגה, בתקווה שלא ארדם על ההגה. אני אף פעם לא נרדמת על ההגה, גם כעיניי נעצמות...זה רק לשניה. יאללה, אני ממש גיבורה גדולה...וחכמולוגית עוד יותר ומטומטמת להסתכן כך. יאללה הייתי, ים אנחנו עוד נפגש, אפשר לקבוע איתך בליינד דייט...(חההה.), מצחיקה את מי?? יאללה, התחרפנתי. אחת, שתיים , שלוש...זזתי! Mאיה.
 

זהרי

New member
מאיה

הים הוא המקום שאתה יכול להיות עם עצמך רחש הגלים שונה ממקום למקום..למשל באילת יש תחושה שהגלים עומדים..השקט נשמר.. כאן הגלים גועשים ומכים בחוף..נותנים תחושה של המשך חיים.. ואת..במחשבות שלך.. לפעמים בא לי לומר לך..מאיה..מאיה.. תפסיק לחשוב הרבה..תתחילי להכיר..לכי לרקוד את הרי מתה לרקוד נכון? ואם חסר לך בן זוג אז בטח יהיו קופצים את הרי בחורה מקסימה.. והעיקר... זה שאת בחוץ זה כבר טוב..כי להיות בבית זה טוב אבל חסר מימד אחר מימד נוסף ...והוא משךים את הכל... מאיה...דרך אגב מקוה שאת זוכרת אותי עוד...
סתם סתם... חייכי כי אני מחייך כעת... ודרך אגב..היתי גם בים שלשום....לא ראית אותי בלילה? זהרי
 
החיים כל-כך מסתוריים - ../images/Emo29.gif

ומה שכתבת נגע לי. הרגשתי כמה דברים: 1. את האפסות שלי (שלנו), היכולת המוגבלת שלי לחשוב ולהחליט. אני ניצב בתוך תפריט של אפשרויות בכל רגע נתון, אך ידיעותי מאירות עבורי רק חלק זעיר ממנו (על רובו אינני יודע כלל), ומתוך החלק הזעיר שעליו אני יודע, מחשבותי מציגות בפני רק חלק עוד יותר קטן ממנו (על רובו אינני חושב כלל), ומתוך החלק הזעיר שמחשבותי מציגות בפני כאפשרות, רק חלק עוד יותר קטן ממנו נראה לי אפשרי ורצוי באותו רגע - בגלל שאני רגיל לחשוב עליו ולהתכוון אליו. כלומר, העולם כל כך רחב ומלא אפשרויות - ואני כל כך קטן ומסוגל להבין ולקלוט רק חלק כל כך זעיר מהן... והחיים עוברים... ואני כבר בן שלושים... ולא מתחשק לי שרגע זה יהפוך להגיג בלתי מזיק ונעים - אני רוצה עוצמה! אני רוצה חרות! אני רוצה עשיה! עכשיו!! כי כזה אני, רוצה את הדבר האמיתי, אף פעם לא מסתפק בשיר ובפנטוז. לא מעניין אותי כלום, אני רוצה את הדבר האמיתי!!! 2. אהבה כלפייך והערכה כלפייך. מחשבותי כל כך מעריכות אותך. את חכמה, מעמיקה, מיוחדת, בלתי-כבולה, זריזה, מודעת, גמישה-פנימית, חדה, טובת לב, רגישה, רוצה, חיה ומכוונת על-ידי גורמים רבי-עוצמה בתוך עצמך. 3. מחשבה ותהיה: האם אני האיש הנפלא עליו דיברת? לא הגיוני כי: (1) לא ממש נגעתי; (2) לא הלכתי לשום מקום... אז מי זה? אני לא יודע על אחד כזה!... אה, אולי, בעצם... לא יודע, שום אפשרות שאני יודע עליה לא נראית לי מי-יודע-מה מתאימה. אולי חלקית, אבל... טוב, זה כבר הופך ברגעים אלה לסקרנות. 4. הערכה ותודה על כך ששיתפת בדרך בה שיתפת. זה תרם לי, עזר לי, היה לי כיף - ועוד. אז מאיה, אני אוהב אותך ומודה לך כל כך את יקרה לי מאוד שלך באהבה, בן
 

גיל גיל

New member
מאיה... אני לא יודע מה לכתוב...

ההודעה הזו ריגשה אותי יותר מהרבה הודעות אחרות, ולא בגלל שהן היו פחות טובות, אלא פשוט בגלל שכל כך התחברתי אליה, שאני מרגיש שאני עומד לבכות... מאיה... אני לא יודע איך עשית את זה, אבל יש לי דמעות בעיניים... בחיי!
 

רוזנה

New member
ים של ...

תחושות רבות שעלו בתוכך וידעת לתאר אותן בצורה מופלאה, שרק אנשים מופלאים מסוגלים... כמה מקסים תיארת את הדיאלוג הזה שבתוכך... וכך, ספוגת אווירה ימית והגותית שיהיה לך יום מקסים
 

מעגלים

New member
מאיה תודה

תודה ששיתפת אותנו במחשבותייך... ההודעה שלך גורמת לי להרהר .כאן במשרד רחוק מהים ואוושת הגלים,גרמת לי לרגע לשמוע את קולו של הים וריחו ולהרהר בדברים שכתבת,שנוגעים בי מאד. לרגע הייתי באמת שם איתך... תודה משה
 

Mאיה

New member
ותודה לכולכם!

על שהאזנתם למחשבות שלי... והגבתם, זה חימם את הלב... אוהבת אותכם! Mאיה.
 
למעלה