לדעתי, אתם לוקחים את זה יותר מידי קשה
באתי מהראשי, אין לי מתבגרים בבית עדיין - אבל התחושה שלי היא שאתם מייחסים לזה יותר מידי משמעות.
מצד אחד הכותרת שלך רומזת על דפוס התנהגות קבוע ומצד שני את אומרת במפורש שזאת פעם ראשונה שזה קורה, שהוא אף פעם לא מבקש שום דבר ושהוא עוזר המון בבית.
או.קיי - אז הילד אולי קצת אובר דרמטי (כי הוא בגיל ההתבגרות), אבל מותר לו לרצות פעם אחת משהו לגמרי לעצמו ובתנאים שלו, כי סוף סוף יש לו בר מצווה והוא מרגיש שמגיעה לו מתנה "שווה" באמת. ומותר לכם גם לא להסכים.
הייתה כאן הצעה מעולה לתת לו להחליט ולתקצב את הטיול לבד - שהוא יחליט אם מוציאים את ההפרש על טיסה או על משהו מפנק בטיול עצמו.
ועוד משהו - כשאני הייתי בת 12, אחי היה בשליחות של שנתיים בקהיר ואמא שלי החליטה שהיא לוקחת אותי לטיול בת מצווה ל... מצריים. כן, כן. זאת הייתה פעם ראשונה שלי בחו"ל ואני חלמתי על שדה תעופה וטיסה ואירופה וירוק ונקי. התנגדתי בתוקף, אמרתי שאני לא רוצה לנסוע ושאני לא רוצה טיול במדינה ערבית ושזה ממש לא פייר! לא עזר לי כלום, זה היה או זה או כלום וכשבחרתי בכלום היא הודיעה לי שאני נוסעת וזהו וש"אני עוד אודה לה כשאגדל" (משפט קבוע של אמא שלי). מכיוון שישנו אצלו והוא לקח אותנו לכל המקומות - טיול כזה עלה לה 200 ש"ח בערך (הלוך נסעתי איתו כשחזר מביקור בארץ, חזור באוטובוס), אז היה ברור שזה בעיקר עניין כלכלי. אבל מה יש לומר... אני באמת מודה לה על זה עכשיו
- כמה ישראלים את מכירה ששטו על הנילוס, ביקרו בפירמידות, בספינקס, באלכסנדריה? זה היה טיול מדהים ומאוד נהנתי ממנו. לפעמים ההורים באמת יודעים יותר טוב...
אגב, אולי הוא חושב שהמטוס הוא גרוטאה - שווה לוודא איתו שהוא באמת יודע את ההבדלים בין טיסה רגילה ללואו קוסט.