TikvaBonneh
New member
אז נגזר גורלו להפגע ממכונית, חלילה וחס?
אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
ילד שבורח
- פותח הנושא nirity1
- פורסם בתאריך
TikvaBonneh
New member
כלומר?
הבן שלי עשה דברים דומים
בגיל הזה ובגילאים יותר מאוחרים.
אני מוכרחה לומר, שחטפנו התקף לב כמה פעמים.
אנחנו גרנו גם במקום קטן, שבו לא היו מכוניות בשכונה, וזה היה ממש מזל, כי פחות דאגנו. אצלנו הרכבים היו חונים מחוץ לשכונה ואי אפשר היה להכנס אתם. למזלי, גם לא רכבו שם הרבה על אופניים.
ובכל זאת, כשיוצאים מהשכונה הייתי מתחילה להכנס ללחץ.
אז קודם כל, לא נותנים לו לעזוב את היד, גם אם הוא מאוד רוצה, ואם רואים שהוא לא מסכים, אז היו פעמים שוויתרנו על יציאות.
לעתים היינו מחבקים אותו, כדי שזה לא יבלוט שאנחנו נותנים לו יד (הוא היה כבר די גדול).
אבל פשוט חששנו לחייו!
אין מה לעשות. צריך להבהיר לו (אפרופו סמכות הורית), שעד שהוא לא נשאר בסביבה מרצונו החופשי ולא רץ לכביש הוא צריך לתת יד להורים. (או למבוגר אחר, שאתם נותנים לו להשגיח על הילד).
אצלנו למשל הרשנו לו להסתובב בשכונה, תוך שאנו יודעים שהוא לא עוזב אותה ולכן פחות דאגנו בתוך השכונה).
בגיל הזה ובגילאים יותר מאוחרים.
אני מוכרחה לומר, שחטפנו התקף לב כמה פעמים.
אנחנו גרנו גם במקום קטן, שבו לא היו מכוניות בשכונה, וזה היה ממש מזל, כי פחות דאגנו. אצלנו הרכבים היו חונים מחוץ לשכונה ואי אפשר היה להכנס אתם. למזלי, גם לא רכבו שם הרבה על אופניים.
ובכל זאת, כשיוצאים מהשכונה הייתי מתחילה להכנס ללחץ.
אז קודם כל, לא נותנים לו לעזוב את היד, גם אם הוא מאוד רוצה, ואם רואים שהוא לא מסכים, אז היו פעמים שוויתרנו על יציאות.
לעתים היינו מחבקים אותו, כדי שזה לא יבלוט שאנחנו נותנים לו יד (הוא היה כבר די גדול).
אבל פשוט חששנו לחייו!
אין מה לעשות. צריך להבהיר לו (אפרופו סמכות הורית), שעד שהוא לא נשאר בסביבה מרצונו החופשי ולא רץ לכביש הוא צריך לתת יד להורים. (או למבוגר אחר, שאתם נותנים לו להשגיח על הילד).
אצלנו למשל הרשנו לו להסתובב בשכונה, תוך שאנו יודעים שהוא לא עוזב אותה ולכן פחות דאגנו בתוך השכונה).
שאלה בקשר לנתינת יד
למה לא כדאי שזה יבלוט שנותנים יד לילד גדול? עד כמה זה בולט לעין של הסביבה?
אני שואלת כי גם אני מוצאת את עצמי בדילמה הזאת לפעמים, יש מקרים מחוץ לבית במקומות ציבוריים בהם אני רואה שקשה מאוד לילד וחשה שיש לו צורך שניתן לו יד או חיבוק. אם הוא צריך אני תמיד נותנת, כי חשוב לי איך שהוא ירגיש יותר מאשר מה יחשבו ויחד עם זאת הייתי מעדיפה שיהיו מסביב כמה שפחות מבטים שליליים, אני דואגת שאולי הילד יפגע עם יקלוט יחס מזלזל מאנשים מסביב.
למה לא כדאי שזה יבלוט שנותנים יד לילד גדול? עד כמה זה בולט לעין של הסביבה?
אני שואלת כי גם אני מוצאת את עצמי בדילמה הזאת לפעמים, יש מקרים מחוץ לבית במקומות ציבוריים בהם אני רואה שקשה מאוד לילד וחשה שיש לו צורך שניתן לו יד או חיבוק. אם הוא צריך אני תמיד נותנת, כי חשוב לי איך שהוא ירגיש יותר מאשר מה יחשבו ויחד עם זאת הייתי מעדיפה שיהיו מסביב כמה שפחות מבטים שליליים, אני דואגת שאולי הילד יפגע עם יקלוט יחס מזלזל מאנשים מסביב.
חשבתי שחיבוק יותר בולט
אנחנו לפעמים הולכים מחובקים במקומות שהוא מרגיש מוצף יש לו צורך להסתיר את הראש שלו ואנחנו הולכים כשאני מחבקת ומסתירה בעדינות את הראש שלו, אנשים לא רואים את זה בעין יפה ואני שומעת כל מיני הערות החל מניסיונות לעזור בתום לב אנשים אומרים שרואים כמה קשה לו (כאילו אני לא יודעת) ומנסים לייעץ ועד לביקורת עליו (שהוא ילד שמסתתר מתחת לסינר של אמא) או עליי (שאני אמא מגוננת ומפנקת). כן, אני למדתי לשים פס על מה שאחרים חושבים ולחשוב תמיד רק על טובת הילד, אבל לאף אחד לא נעים לקבל מבטים שיפוטיים.
אנחנו לפעמים הולכים מחובקים במקומות שהוא מרגיש מוצף יש לו צורך להסתיר את הראש שלו ואנחנו הולכים כשאני מחבקת ומסתירה בעדינות את הראש שלו, אנשים לא רואים את זה בעין יפה ואני שומעת כל מיני הערות החל מניסיונות לעזור בתום לב אנשים אומרים שרואים כמה קשה לו (כאילו אני לא יודעת) ומנסים לייעץ ועד לביקורת עליו (שהוא ילד שמסתתר מתחת לסינר של אמא) או עליי (שאני אמא מגוננת ומפנקת). כן, אני למדתי לשים פס על מה שאחרים חושבים ולחשוב תמיד רק על טובת הילד, אבל לאף אחד לא נעים לקבל מבטים שיפוטיים.
זה עניין של הרגשה מה יותר קל.
אני הרגשתי שלבן שלי יותר נוח ללכת אתי מחובק, וכך עשיתי.
אני הרגשתי שזה נורא תלוי מה אני משדרת. ואני כאילו אמרתי, אני מאוד אוהבת את הבן שלי ואוהבת ללכת אתו מחובקת. הוא היה כבר די גבוה, ואמרתי לו איזה כייף לי להתחבק עם בחור צעיר ויפה כמוך. כמו זוג חבוק....
תעני לאנשים במבט מתנשא, הילד שלי ואני מאוד קשורים.
מהנסיון שלי יש חשיבות גם לאיך אומרים דברים. כי זה גם יכול להתפס כבקורת שלך על אמהות אחרות, שהילדים שלהם פחות קשורים אליהם ופחות אוהבים אותם.
וגם: אכן, צריך לשים פס על מה שאחרים חושבים. שימשיכו לחשוב מחשבות כרצונם. את עושה מה שטוב לילד שלך ולך. ואת בסדר גמור.
כשהבן שלי החביא את הפנים שלו בבגדים שלי אמרתי לאנשים שככה טוב לו וזהו.
זה נראה לי טבעי, שילד לפעמים רוצה להתגונן מהעולם אצל אמא או אצל אבא ולקבור את פניו בגוף שלהם.
ולמי שזה לא נראה - אז לא...
לא ממש אכפת לי.
אם כך, למה העדפתי חיבוק על פני מתן יד?
כי לא אכפת לי מה חושבים עלי.
אבל כן אכפת לי מה חושבים עליו.
וחשבתי שזה ייראה יותר טבעי ללכת עם ילד גדול מחובקת מאשר שהוא נותן לי יד.
פחדתי שיצחקו עליו. כאילו הוא ילד קטן.
וכאן הצגתי את זה כאילו שזה עוזר לי ושאני מבקשת ממנו חיבוק. והוא פשוט נעתר לאמא....
אני הרגשתי שלבן שלי יותר נוח ללכת אתי מחובק, וכך עשיתי.
אני הרגשתי שזה נורא תלוי מה אני משדרת. ואני כאילו אמרתי, אני מאוד אוהבת את הבן שלי ואוהבת ללכת אתו מחובקת. הוא היה כבר די גבוה, ואמרתי לו איזה כייף לי להתחבק עם בחור צעיר ויפה כמוך. כמו זוג חבוק....
תעני לאנשים במבט מתנשא, הילד שלי ואני מאוד קשורים.
מהנסיון שלי יש חשיבות גם לאיך אומרים דברים. כי זה גם יכול להתפס כבקורת שלך על אמהות אחרות, שהילדים שלהם פחות קשורים אליהם ופחות אוהבים אותם.
וגם: אכן, צריך לשים פס על מה שאחרים חושבים. שימשיכו לחשוב מחשבות כרצונם. את עושה מה שטוב לילד שלך ולך. ואת בסדר גמור.
כשהבן שלי החביא את הפנים שלו בבגדים שלי אמרתי לאנשים שככה טוב לו וזהו.
זה נראה לי טבעי, שילד לפעמים רוצה להתגונן מהעולם אצל אמא או אצל אבא ולקבור את פניו בגוף שלהם.
ולמי שזה לא נראה - אז לא...
לא ממש אכפת לי.
אם כך, למה העדפתי חיבוק על פני מתן יד?
כי לא אכפת לי מה חושבים עלי.
אבל כן אכפת לי מה חושבים עליו.
וחשבתי שזה ייראה יותר טבעי ללכת עם ילד גדול מחובקת מאשר שהוא נותן לי יד.
פחדתי שיצחקו עליו. כאילו הוא ילד קטן.
וכאן הצגתי את זה כאילו שזה עוזר לי ושאני מבקשת ממנו חיבוק. והוא פשוט נעתר לאמא....
אשה מרציפן
New member
ועל אחותי ועלי היו מי שחשבו שאנחנו זוג לסביות
אז מה? זה משנה מה זרים מוחלטים חושבים? זה שווה את הפגיעה בבטיחות?
גם בימינו אני נותנת לאחותי יד לא מעט, אני לא רואה שום דבר מוזר בזה, ואם למישהו מהצד זה נראה מוזר זו בעיה שלו. לא חסרים גם אנשים נ"ט שעושים דברים שנראים מוזרים בעיני הסביבה, ומה שנראה מוזר בעיני אחד לא בהכרח יהיה מוזר בעיני אחר.
אז מה? זה משנה מה זרים מוחלטים חושבים? זה שווה את הפגיעה בבטיחות?
גם בימינו אני נותנת לאחותי יד לא מעט, אני לא רואה שום דבר מוזר בזה, ואם למישהו מהצד זה נראה מוזר זו בעיה שלו. לא חסרים גם אנשים נ"ט שעושים דברים שנראים מוזרים בעיני הסביבה, ומה שנראה מוזר בעיני אחד לא בהכרח יהיה מוזר בעיני אחר.
לנסות להכין אותו מראש למצב כזה
לפני שיוצאים מהבית, הסבר קצר על מה שאתם מתכוונים לעשות ואיך אתם מבקשים ממנו שהוא ילך לצידכם על המדרכה, לא לרוץ לכביש כי הכביש מסוכן והוא עלול להפצע. הולכים עם אמא ואבא. הסבר בערך ככה, גם אם נדמה שהוא לא מבין, אולי מתישהו זה יקלט וישפיע.
אם אתם במקום בטוח וסגור כמו גינה ציבורית גדולה ומגודרת או חצר של בית שלכם אם היא סגורה, אולי כדאי לנסות להציע לו לשחק משחקי ריצה כמו תופסת או סתם לרוץ איתו, אולי זה יספק לו את העניין והצורך בריצה כזאת וככה הוא ימצה את העניין עם הזמן.
לפני שיוצאים מהבית, הסבר קצר על מה שאתם מתכוונים לעשות ואיך אתם מבקשים ממנו שהוא ילך לצידכם על המדרכה, לא לרוץ לכביש כי הכביש מסוכן והוא עלול להפצע. הולכים עם אמא ואבא. הסבר בערך ככה, גם אם נדמה שהוא לא מבין, אולי מתישהו זה יקלט וישפיע.
אם אתם במקום בטוח וסגור כמו גינה ציבורית גדולה ומגודרת או חצר של בית שלכם אם היא סגורה, אולי כדאי לנסות להציע לו לשחק משחקי ריצה כמו תופסת או סתם לרוץ איתו, אולי זה יספק לו את העניין והצורך בריצה כזאת וככה הוא ימצה את העניין עם הזמן.
לדעתי, קודם צריך להבין למה הילד נעלם.
הבן שלי, למשל, לדעתי לא נעלם כי הוא רצה לבדוק גבולות ולא בגלל שהוא רצה לרוץ.
הוא היה רואה משהו מעניין, הולך אליו ואז רואה עוד משהו מעניין וממשיך. הוא חשב שאין צורך להודיע לנו שהוא הולך ואיפה הוא, כי הרי הוא יודע, אז איך אנחנו לא יודעים?
זה לא עזר להכין אותו מראש, כי מרגע שהוא ראה משהו מעניין - הוא שכח את כל מה שהבטיח.
לכן באמת במקומות מגודרים ופתוחים יחסית הייתי נותנת לו חופשיות מוחלטת. במיוחד אם יכולתי לראות אותו כל הזמן. כל שתי דקות הייתי בודקת שהוא עדיין שם. ליתר בטחון.
כשהלכנו במקומות הומי אדם, שם שניה אחת של חוסר תשומת לב יכלה לגרום לך שהוא ייעלם - הייתי נותנת לו יד או מחבקת אותו.
הסברים לא עזרו ולקח שנים עד שהוא למד להגיד שהוא עוצר או הולך וכו'.
הבן שלי, למשל, לדעתי לא נעלם כי הוא רצה לבדוק גבולות ולא בגלל שהוא רצה לרוץ.
הוא היה רואה משהו מעניין, הולך אליו ואז רואה עוד משהו מעניין וממשיך. הוא חשב שאין צורך להודיע לנו שהוא הולך ואיפה הוא, כי הרי הוא יודע, אז איך אנחנו לא יודעים?
זה לא עזר להכין אותו מראש, כי מרגע שהוא ראה משהו מעניין - הוא שכח את כל מה שהבטיח.
לכן באמת במקומות מגודרים ופתוחים יחסית הייתי נותנת לו חופשיות מוחלטת. במיוחד אם יכולתי לראות אותו כל הזמן. כל שתי דקות הייתי בודקת שהוא עדיין שם. ליתר בטחון.
כשהלכנו במקומות הומי אדם, שם שניה אחת של חוסר תשומת לב יכלה לגרום לך שהוא ייעלם - הייתי נותנת לו יד או מחבקת אותו.
הסברים לא עזרו ולקח שנים עד שהוא למד להגיד שהוא עוצר או הולך וכו'.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.